נוכחים:

ב"כ המאשימה מתמחה נטע יוספי

הנאשם - בעצמו ובא כוחו עו"ד פרץ

<#1#>

פרוטוקול

ב"כ הצדדים:

הגענו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתב האישום המתוקן יורשע והצדדים יעתרו במשותף להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר מותנה על עבירת איומים, התחייבות וקנס בסך 3,000 ₪.

ב"כ המאשימה:

מוגש כתב אישום מתוקן (יסרק למערכת).

בית המשפט מקריא לנאשם את כתב האישום המתוקן

בית המשפט מזהיר את הצדדים שאינו כבול בהסדר הטיעון

ב"כ הנאשם

הקראתי לנאשם את כתב האישום המתוקן, הוא הבין אותו ומודה במיוחס לו. הנאשם אישר את ההסדר. הוסבר לנאשם שבית המשפט אינו כבול להסדר הטיעון.

הנאשם:

אני מבין את כתב האישום המתוקן ומודה במיוחס לי. מאשר את ההסדר אליו הגענו. ידוע לי כי בית המשפט אינו כבול לעונש עליו הוסכם בהסדר הטיעון.

<#2#>

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשם, אני מרשיעה אותו בביצוע עבירה של איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז 1977.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ' שבט תשע"ח, 05/02/2018 במעמד הנוכחים.

טיעונים לעונש:

ב"כ המאשימה:

מוגש הרשעות קודמות – ת/1.

הנאשם יליד 1982 , לקח אחריות וחסך זמן שיפוטי יקר, כתב האישום תוקן, אבקש לכבד את ההסדר.

ב"כ הנאשם:

אבקש לכבד את ההסדר.

ההסדר נולד על רקע של קשיים ראייתיים לא מבוטלים בכלל. בסופו של יום הנאשם בחר להודות ובכך חסך זמן שיפוטי, בשים לב לחלוף הזמן ועל אף העבר הפלילי כפי שמוצג לגבירתי, נבקש לעניין המאסר על תנאי שיהיה בכפוף להלכות הנוהגות ובשים לב לחלוף הזמן מאז ויהיה מידתי ומינימלי בנסיבות העניין ככל האפשר.

הנאשם:

אני מצטער. זה לא צודק שאני נענש על מה שלא עשיתי

אני קיללתי ומהעצבים של הקללות איימתי, אני בטוח בכך.

אין לי תיק אחד של איומים ואין לי תיק אחד של אלימות.

אני ביצעתי את העבירה של האיומים. לאחר שבימ"ש מסביר לי כי אינני חייב להודות בעבירה של ביצעתי וזכותי לנהל את התיק ולשמוע הוכחות, אני משיב שאני לא רוצה ואיני מעוניין לשמוע הוכחות ואני מעוניין לסיים את התיק ומודה בעבירה המיוחסת לי בכתב האישום.

ב"כ הנאשם:

שוחחתי עם הנאשם עובר לדיון תוך שפרטי ההסדר וכתב האישום המתוקן הוקרא בפניו, במהלך הדיון הנאשם הודה בכתב אישום מתוקן ובדבריו לבימ"ש הנאשם השיב כפי שהשיב. לאחר ששמעתי את דבריו, ביקשתי הפסקה על מנת לשוחח עם הנאשם ואכן קיבלתי הפסקה ושוחחתי עם הנאשם. אני מבקש שהנאשם יבהיר בצורה מסודרת את עמדתו.

הנאשם:

אני מודה במה שעשיתי ומקבל את העונש על מה שעשיתי.

אבקש להתחשב קצת בקנס. אני בשיקום וזה עוצר לי את כל השיקום. אני חי מהמל"ל ויש לי שני ילדים.

<#6#>

גזר דין

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן המייחס לו עבירה של איומים בניגוד לסעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן ביום 6/11/14 איים הנאשם על המתלונן שלא יודה אם מי יש לו עסק. ובהמשך איים בפני השוטר בפגיעה במתלונן שהוא יטפל במתלונן וישב עליו מאסר.

3. הנאשם יליד 1982 ולחובתו 16 הרשעות קודמות.

אין בעברו עבירה דומה.

4. דין והלכה פסוקה הם כי, ככלל, יכבד בית המשפט את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים במסגרת הסדר טיעון, וזאת כל עוד שיקולי התביעה סבירים וההסדר מאזן באופן ראוי את האינטרסים שעל הפרק.

5. לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, את העובדה שהנאשם בחר לקחת אחריות ולהודות באשמה בהזדמנות ראשונה, את הרשעותיו הקודמות, את חלוף הזמן מביצוע העבירה, את טיעוני הצדדים לעונש, מצאתי כי ההסדר סביר ומאוזן, הגם שנמצא ברף התחתון של מתחם העונש ההולם, על כן מצאתי לנכון לכבד את ההסדר.

6. לאור כל האמור , אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. גוזרת על הנאשם 3 חודשי מאסר אשר ירוצו במידה והנאשם יעבור עבירה בה הורשע תוך 3 שנים מהיום.
2. הנאשם יחתום על התחייבות כספית בסך 3,000 ₪ להימנע מביצוע עבירה בה הורשע והכל תוך שנתיים מהיום.

ההתחייבות תחתם במזכירות בית משפט עוד היום. לא יחתום הנאשם כאמור, יאסר למשך 15 יום.

1. קנס בסך 3,000 ₪ או 30 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 30 תשלומים חודשיים רצופים ושווים תשלום ראשון לא יאוחר מיום 1/4/18.

ככל שיש מוצגים יושמדו, וזאת בכפוף לחלוף תקופת הערעור.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.

<#7#>

ניתנה והודעה היום כ' שבט תשע"ח, 05/02/2018 במעמד הנוכחים.

קלדנית: שרה