זוהי בקשה, על-פי סעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו–2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות), לאשר הסדר פשרה שגובש בתום הליך גישור.

1. התיק שלפנינו סב על שימורי המלפפונים הכבושים, במלח או בחומץ, שהמשיבה מייצרת. על-גבי קופסת שימורים המכילה מלפפונים שגודלם גדול נרשם כי היא מכילה בין שבעה לתשעה מלפפונים; על קופסה המכילה מלפפונים שגודלם בינוני – כי יש בה בין עשרה ל-12; על כזו שהמלפפונים בה קטנים – בין 13 ל-17; ו-18–25 הוא הטווח המצוין על פחית המכילה מלפפונים קטנים מאוד. על-פי הבקשה לאישור התובענה הייצוגית המבקש רכש קופסת מלפפונים גדולים. כשפתח אותה נוכח כי היא מכילה אך שישה מלפפונים. הוא בדק 24 קופסאות וגילה כי מספר המלפפונים היה קטן מהמינימום ב-23 מהן. המשיבה, לשיטת המבקש, הטעתה את לקוחותיה במספר היחידות שנקבה בו (לפי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א–1981) וכך גרמה להם נזק ממון ופגעה באוטונומיה של רצונם. עילות נוספות שנטענו הן הפרת חובה חקוקה – חובת העוסק לגלות לצרכן ,,כל פגם או איכות נחותה או תכונה אחרת הידועים לו, המפחיתים באופן משמעותי מערכו של הנכס'' (סעיף 4(א)(1) לחוק הגנת הצרכן) – ועשיית עושר ולא במשפט. המבקש תבע שיוצהר כי המשיבה הפרה את הוראות הדין, וכן נתבקש בית המשפט ליתן צו שיחייבה לציין אל-נכון את מספר המלפפונים במוצר.

המשיבה, על-פי תשובתה לבקשת האישור, סבורה כי לא הטעתה איש ולא התעשרה על חשבונו שלא כדין, וכי לא דבק רבב בפעולתה. היא שמה את הדגש במשקלם של המלפפונים, וטענה כי הוא כמצוין על אריזתם ואף למעלה מזה. גם מספר המלפפונים הולם את הכתוב, גרסה, לפי שורה של תקנים. באלו (למשל תקן ישראלי – ת"י 58 – שימורי ירקות כבושים, או מוחמצים בחומץ או בחומצות מאכל) קבועה החובה לציין את המספר ומותרת בהם סטייה מסוימת. למעשה בחינת הממוצע לאורך השנים מלמדת שהעודף רב מהחוסר, הן מבחינת המשקל הן מבחינת הכמות, וכאשר היה המצב הפוך הוא טופל. בתיאור מפורט של תהליכי הייצור והַדּגימה הסבירה כי קוטר המלפפון קובע לאיזו קטגוריה ישויך. לדבריה גם התקנים עתידים לעבור תיקון ולשקף זאת, שכן זני המלפפונים שבהם משתמשים כיום ארוכים מבעבר. המשיבה כפרה בבדיקותיו של המבקש ובטענות לנזק, ושללה את הניסיון לברר את המחלוקת בתובענה ייצוגית. לא מספר היחידות המסומן על אריזת מוצר הוא שיקול לבחירה בו, להשקפתה כי אם מחירו, איכותו ועוד. החברים בקבוצה קיבלו תמורה מלאה לכספם, סיכמה. המבקש השיב, בתמצית, כי התקנים מורים לבדוק את גודל המלפפונים וההתמקדות במשקלם אינה ממין העניין. לתפיסתו הכדאיות ברכישת המוצרים מושפעת מהחריגות, מה גם שהמשיבה מוכרת באותה אריזה מלפפונים שגודליהם שונים, לטענתו.

2. בכריתתו של הסכם הפשרה סייע לצדדים המגשר עורך-הדין שלמה כהן. ההסדר יחול על כל צרכן שקנה פעם אחת לפחות מלפפונים כבושים משומרים שהמשיבה משווקת או מייצרת, על גודליהם וסוגיהם השונים, ובפרט את אלו הנושאים את שם המותג ,בני דרום'. הצדדים ביקשו שהגדרת הקבוצה תוגבל למן היום שבו החלה המשיבה לשווק את המוצר ועד היום, ואולם בעקבות החלטתי מיום 20.02.17 הסכימו לשינוי ההגדרה כך שהתקופה תחל שבע שנים בטרם הוגשה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית. עוד לפני שחתמה על ההסכם התקינה המשיבה מערכת טובה יותר למיון המלפפונים לפי גודל, מנגנון אשר לטענתה עלה לה יותר ממאתיים אלף ש"ח. צעד זה נועד ,,לשדרג ולשפר את פס הייצור [...]'' ו,,[...] לצמצם ככל הניתן [...]'' את ההבדלים בין מספר המלפפונים שבכל אריזה לבין מספרם הנקוב. בכל הנוגע לעבר יפוצו לקוחות המשיבה בסכום שהצדדים מעריכים ב-720 אלף ש"ח לערך. ההטבה תבוא לידי ביטוי בכך שבמשך שלוש השנים אשר מתחילות היום תוגדל תכולתן של כ-425 אלף פחיות בשיעור עשרים אחוזים (הפחתת הכמות הממוצעת שחישב המבקש בבקשה לאישור), ללא תוספת תשלום.

3. ההסכם פורסם ונתבקשה עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה. הלה העיר את ההערות הללו, אף כי לא התנגד לאישור ההסדר:

א) כך או כך היה על המשיבה למלא אחר הוראות התקן, בסיוע האמצעים הטכנולוגיים הנחוצים. המשיבה השיבה שלא הייתה חייבת להתקין את מנגנון המיון ושהיא עומדת בדרישות התקן. לדבריה הבקשה לאישור התובענה הייצוגית היא שהולידה את ההתחייבות לקנות את המנגנון.

ב) עשרים אחוזים הם תוספת סבירה למוצר, ברם הנתון החשוב הוא ,,[...] שווי ההטבה לצרכן לפי ערך המכירה של המשיבה, ולא לפי המחיר לצרכן''. המבקש טען כי גם המחיר לצרכן יכול לשמש בסיס לחישוב שוויו של ההסדר, אם החברים זוכים לקבל מוצר דומה לזה שנשלל מהם. המשיבה הוסיפה ששיפור המנגנון על-פי ההסדר גורר אחריו הוצאות.

ג) ראוי להקפיד שהמשיבה לא תרבה לקוחות ומוניטין עקב התחייבויותיה בהסדר דווקא, ולשם כך יש לפרסם שתובענה ייצוגית היא המקור להטבה. הגם שהמשיבה סברה כי אופני הפרסום לפי חוק תובענות ייצוגיות מספקים, היא הביעה נכונות להפנות לפרסום שיבהיר זאת באתר המרשתת שלה. כך תעשה אפוא עד שיפקע תוקף ההטבה, בפרסום שגודלו שליש דף ושהקישור אליו יופיע במקום בולט בעמוד הבית.

ביום 08.01.17 הוריתי לצדדים להגיש לעיוני את המסמכים שהציגו למגשר, וכן תחשיב שלפיו הוחלט על פרטי ההטבה, לעיניי בלבד. בסוף חודש ינואר הוגש החומר תחת הכותרת ,,פירוט בדבר הסכם הפשרה והמסמכים הרלוונטיים (לא לסריקה)''. עיינתי במסמכים ונתתי לצדדים הזדמנות להודיע אם לדעתם ראוי שלא לגלות פרט כזה או אחר. המשיבה עמדה על כך שנתוני המכירות שלה, וכאלה על אודות ,,[...] התוספת הממוצעת (במשקל וביחידות מלפפונים) [...]'' שהיא מוסיפה למוצרים, ייוותרו חסויים. בנושא נוסף שהעליתי בהחלטתי הבטיחה המשיבה לוודא ככל שלאל ידה שהמוצרים אשר בהם תינתן ההטבה יימכרו תמורת 8.50 ₪ לכל היותר. ככל שלאל ידה – מפני שהדין אוסר עליה לקבוע את המחיר שתמורתו יימכר המוצר לצרכן או להשפיע עליו (סעיף 4.2 לתגובתה); ,,[...] כל קמעונאי רשאי לתמחר את מוצריו כרצונו, והדבר נכון שבעתיים ביחס לעסקים קטנים (כגון מכולות שכונתיות)[,] הקובעים את המחיר הנדרש כראות עיניהם (ולרוב, במחיר יקר יותר מזה שנקבע ברשתות הגדולות)'' (סעיף 4.1).

4. הסדר הפשרה נראה לי ראוי, סביר והוגן בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה. השאלה המרכזית המשמשת מכנה משותף לחברים בקבוצה היא האם המשיבה הטעתה אותם ושיווקה להם מלפפונים מעטים יותר מכפי שציינה על קופסאות השימורים. ממנה נובעות השאלות אם בכך הפרה את הוראות החוק, אם לחברי הקבוצה נגרם נזק ואם המשיבה התעשרה שלא כדין על חשבון לקוחותיה.

המשיבה הגישה את תוצאות הבדיקות המדגמיות בשנים 2008–2014 שערכה כמתחייב מהתקינה. מספר הקופסאות החסרות בכל שנה הוא מכפלה של שיעור האריזות החסרות על-פי הדגימה באותה שנה בסך המכירות באותה שנה. המשיבה ויתרה על טענתה שיש לקזז מהנתון את מספר הפחיות שבהן נמצא כי מספרם של המלפפונים רב מהמצוין. ודוק: בבדיקות נמצאו מקרים רבים יותר שבהם היה מספר המלפפונים רב מזה שצוין על-גבי הקופסה ממקרים שבהם היה מועט ממנה. משחושבו הנתונים הוערכו נזקי הקבוצה בהתבסס על השיעור הממוצע ששולם תמורת כל אריזה. המשיבה הדגישה שאינה יכולה לוודא באיזה מחיר בדיוק המוצרים נמכרים לצרכן, מאחר שאינה מקבלת נתון זה מהחנויות, מהמכולות או מרשתות השיווק.

כשאר ירקות, גם המלפפון אינו בעל גודל אחיד. מלפפון אשר זהה לאחֵר בקוטרו אך ארוך ממנו יתפוס שטח רב יותר בתוך קופסת השימורים, מטבע הדברים. אחד הטעמים שבשלו הצרכן אינו ניזוק, אליבא דמשיבה, הוא שעובדה זו אינה משנה את משקלם הכולל של המלפפונים שבקופסה. מתוצאות הבדיקות שהוצגו לי עלה גם כי בשיעור מסוים של המקרים היה מספר המלפפונים גדול מזה שצוין על-גבי האריזה, ולעתים אף המשקל היה גבוה מדרישת התקן. צרכנים שקנו את המחמצים בשל טעמם היו ממשיכים לעשות כן אפילו ידעו שהמלפפונים מעטים יותר מהמספר שעליו הוצהר – אולי כי הם ארוכים יחסית. ייתכן שנזק נגרם שלצרכנים אשר נהגו לרכוש את מוצרי המשיבה דרך קבע וקיבלו פחות משהובטח, אך סביר שמשקל המוצר הכללי והמספר המשתנה של המלפפונים הבטיח שבהזדמנות אחרת קיבלו יותר.

המשיבה ציינה כי תפעל לוודא שכאשר תינתן ההטבה לא יעלה מחיר המוצר על 8.50 ₪, נתון שעליו הסתמכו הצדדים בחישוב שווי ההטבה. רשמתי לפניי את הבהרת המשיבה כי אין בכוחה לשלוט בכך. עם זאת, הואיל והיא התחייבה לפעול למכירת המוצרים במחיר זה, אני מורה לה להגיש מדי שנה דוח חתום בידי המנכ"ל שבו תביא לפני בית המשפט את הפעולות שעשתה כדי לוודא שהמחיר נשמר. כך תוכל ההטבה להגיע אל חברי הקבוצה – לקוחות המשיבה – שאת אלו מהם אשר נפגעו לכאורה אין בידינו לזהות בוודאות. אם תימצא רשת שיווק שתמכור את הקופסה במחיר העולה על 8.50 ₪ תחדל המשיבה לספק לה את המוצר. בהקשר זה אוסיף כי ראוי שהמשיבה תשקול את הספקת המוצרים לרשתות הגדולות, ואני מורה להציג לפניהן את פסק-הדין הזה.

הבקשה לאישור התובענה הייצוגית אינה ריקה מתוכן, ולכאורה היא עומדת בתנאים המפורטים בסעיפים 3, 4 ו-8(א) לחוק תובענות ייצוגיות. אכיפתו של הדין וההרתעה מפני הפרתו, שאותם התכוון המחוקק לקדם באמצעות החוק (ראו סעיף 1(2)), זוכים לסיוע מהסדר הפשרה. שווי הפשרה מושתת על נתונים שבחנו הן בית המשפט הן המגשר, ואין צורך במינויו של בודק. מכל הטעמים דלעיל אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק-דין. פסק-הדין ייחשב מעשה בית דין בעילות ובסעד שפורטו בסעיף 1 מבחינת החברים בקבוצה כהגדרתה בסעיף 2.

5. הצדדים המליצו שאפסוק למבקש גמול שסכומו 45 אלף ש"ח ולפרקליטיו – 135 אלף ש"ח, בתוספת מס ערך מוסף, שכר טרחה. היועץ המשפטי לממשלה הזכיר כי הוצאת ההסדר מן הכוח אל הפועל צפויה להימשך שלוש שנים, והציע כי באין תכנית לביקורת או לדיווח מכוח ההסדר ישולם שכר הטרחה לשיעורין. המבקש השיב שאין טעם, הצדקה או צורך של ממש לדחות את התשלומים ובבוא העת יהיה ניתן לדווח לבית המשפט כיצד נוצלה ההטבה. אני מקבלת את המלצת הצדדים, אחרי ששקלתי את הטרחה ואת הסיכון שהיו מנת חלקם, את מידת המורכבות של ההליך ואת התועלת שהצמיח לחברים בקבוצה (ראו סעיפים 22(ב), 23(ב) לחוק תובענות ייצוגיות). אף עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בהקשר זה מתקבלת: מחצית משכר הטרחה תשולם בתוך שלושים יום מהיום ומחצית, בצירוף הפרשי הצמדה למדד מהיום ועד למועד התשלום בפועל, תשולם לאחר שיאושר דוח סופי מלווה בתצהיר שלפיו פסק-הדין בוצע.

פרסום בדבר מתן פסק-הדין יראה אור ביומונים ,ידיעות אחרונות' ו,גלובס', נוסף על הפרסום באתר המרשתת של המשיבה שצוין לעיל. בתוך 14 יום מהיום יגישו הצדדים נוסח לאישור. לתזכורת פנימית ביום 30.04.17.

ניתן בלשכתי היום, ט' ניסן תשע"ז (5 באפריל 2017).

המזכירות תשגר את פסק-הדין לצדדים. הצדדים ישלחו העתק ליועץ המשפטי לממשלה.