לפני | כב' הרשם הבכיר אייל דוד |
התובעים | 1.מוריה אברהמי 2.חיים יחיא אברהמי |
נגד |
הנתבעת | שירן בהרמנד |
- לפניי תביעת התובעים בהליך של תביעה קטנה, על נזקים שנגרמו לרכב התובעים, שהיה נהוג בידי התובעת 1, וזאת לטענתם, בשל נהיגה רשלנית של הנתבעת.
- בדיון שהתקיים לפני העידו התובעת והנתבעת: כל ההדגשות בציטוטים מהפרוטוקול אינן מופיעות במקור).
טענות הצדדים
- התובעת העידה :
"אני הייתי לבד ברכב. ביום 21.12.14 שעה 17:40 נהגתי ברכב מסוג מיצובישי בפקק בכביש 471 מפתח תקווה לכיוון דרום, היה פקק תנועה, עמדנו במקום, הייתי בעצירה מוחלטת לפתע הרגשתי חבטה עזה בחלק האחורי של הרכב, הסתכלתי במראה, ראיתי רכב שעשה רוורס בעדינות אחרי שפגע ברכב שלי. זה הרכב של הנתבעת. שמתי על חניה ויצאתי החוצה, הנתבעת גם יצאה החוצה." (שורות 24-27 ע' 3 לפרוטו').
ובהמשך העדות:
הנתבעת גם יצאה מהרכב, ..היא ביקשה סליחה. היא בסדר והיא אמרה שכן. אני, היא הסתכלה על הרכב שלי ואמרה לא קרה כלום, נכנסה לרכב שלה, אני נשארתי עומדת בכביש, היא סירבה לתת לי פרטים, חיכיתי 5 דקות, זה המון זמן, היא אמרה אבל לא קרה כלום. אמרתי לה שהפגוש שלי היה חצי דרך למטה. (שורות 2-7 ע' 4 לפרוטו').
- הנתבעת העידה:
"אין מחלוקת לגבי מקום התאונה ואין מחלוקת לגבי התאריך והשעה של התאונה. היינו בפקק. הרגשתי נגיעה קלה בחלק הקדמי של רכבי. רכב התובעים התדרדר אלי. יצאתי מהרכב, בדקתי, ראיתי שלא קרה כלום לאוטו שלי ולאוטו שלה,...
התובעת יצאה מהרכב, הסתכלה על הרכב שלה, אמרתי לה שהכל בסדר, לא קרה כלום. היא נכנסה לרכב, אני נכנסתי לרכב, היא באה אלי ואמרה שצריך להחליף פרטים שאלתי על מה לא קרה כלום, היא אמרה שצריך להחליף פרטים, אני לא יודעת מה עושים במקרים כאלה, התקשרתי לבעלי והוא לא ענה לי, ראיתי שהיא נעולה על החלפת הפרטים ואמרתי טוב והחלפנו פרטים. אני טוענת שהיא התדרדרה אלי." (שורות 20-29 ע' 4 לפרוטו').
דיון והכרעה
- כאמור לעיל, הצדדים חלוקים ביניהם בעניין אופן התרחשות התאונה וממילא האחריות לקרותה ולהטבת נזקי התובעים. התובעת טוענת כי בעת שהצדדים היו בפקק תנועה, רכבה של הנתבעת שהיה אחריה פגע ברכבה, בעוד שהנתבעת טוענת כי רכב התובעים שהיה לפניה התדרדר לאחור ופגע ברכבה.
- הצדדים הצהירו כי אין עדים לתאונה מלבדם שכן כל הנהגים שהיו בפקק התנועה נסעו מהמקום ואיש לא עצר להסתכל מה קרה. לפיכך, מדובר בגרסה מול גרסה וכדי להכריע בין גרסאות הצדדים, יש לבחון את מוקדי הנזק ואופי הפגיעות בכלי הרכב של הצדדים .
- לאחר בחינת כתבי הטענות, שמיעת עדויות הצדדים בדיון שהתקיים לפני, ולאחר צפייה בתמונות מוקדי הנזק ואופי הפגיעות ברכבי הצדדים אני מקבל את גרסת התובעים לקרות התאונה כסבירה יותר וראויה לאימון.
- אין חולק כי התאונה קרתה עת הצדדים היו בפקק תנועה בו כידוע נוסעים כלי הרכב באיטיות. למרבה הצער, לעיתים קרובות, מתרחשות בפקק תנועה, תאונות של חזית -אחור באופן בו רכב שלא שמר מרחק מספיק מהרכב שלפניו פוגע בו בחלקו האחורי.
- ההסתברות כי התאונה קרתה בעת שרכבה של הנתבעת פגע ברכב התובעים, עקב אי שמירת מרחק גבוהה הרבה יותר מההסתברות הנדירה לפיה התאונה קרתה עקב טעות של התובעת ששילבה את רכבה להילוך אחורי במקום הילוך קדמי כך שחלקו האחורי פגע בחלקו הקדמי של רכב הנתבעת.
כדברי התובעת: "אני טוענת כי הואיל ומדובר ברכב אוטומט, הוא לא יכול להתדרדר, גם בעליה הוא לא יכול להתדרדר ולכן הגרסה של הנתבעת שאני התדרדרתי אליה, לא הגיונית."(שורות 11-12 ע' 5 לפרוטו').
- אינני מקבל את גרסת הנתבעת לפיה העובדה שהנזק ברכב התובעת מתרכז בפגוש האחורי בצד שמאל ולא לכל אורך הפגוש-טמבון יש בה כדי ללמד כי הפגיעה לא אירעה בפקק. ניסיון החיים מלמד כי כלי רכב המצויים בפקק תנועה, לא מצויים תמיד בצורה סימטרית האחד אחרי השני כך שלעיתים הפגיעה היא רק בחלק מסוים מהרכב, במקרה דנן רק בחלקו השמאלי של הפגוש ולא בכל הפגוש כדי לשלול את גרסת התובעת לקרות התאונה.
- העובדה שלרכב הנתבעת לא אירעו נזקים או נגרמו נזקים מועטים, אין בה לכשעצמה כדי לשלול את גרסת התובעים לתאונה. כידוע, לכלי רכב שונים עמידות שונה לתאונות. אותה פגיעה תגרום לנזקים מסוימים ברכב אחד וברכב אחר נזקים קלים/חמורים יותר. לפיכך השוני בפגיעות בכלי הרכב המעורבים בתאונה, אין בו כדי לשלול את גרסת התובעים לתאונה.
- אשר על כן, אני מורה על קבלת התובענה באופן חלקי. הנתבעת תשלם לתובעים את נזקיה בגין התאונה בסך של 3217 ₪ וכן שכר טרחת שמאי בסך של 700 ₪, בתוספת הוצאות משפט בסך של 500 ₪. (הסכום כבר כולל אגרת בית משפט) הואיל ומדובר בתביעה בגין נזקי פח לרכב אינני פוסק לתובעים סכום כלשהו בגין עגמת נפש. הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום בפועל.
מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום.
ניתן היום, ח' אב תשע"ו, 12 אוגוסט 2016, בהעדר הצדדים.