1. לפני תביעה כספית כנגד חברת פלאפון (להלן: "החברה" או "הנתבעת") כי תפצה את התובעת בגין הטעייתה. לפי התביעה, חברת פלאפון יצרה מצג שווא, לפיו היא מעניקה טאבלט במתנה, בעוד שבפועל היא חייבה תשלום כספי עבורו.

להלן העובדות הצריכות לעניין

2. ביום 5.6.2014 פנתה אל התובעת נציגת החברה בקניון מלחה בירושלים בהצעה, אותה הגדירה כמתן טאבלט לתובעת במתנה וללא חיובים, כיוון שהתובעת זוהתה כלקוחת החברה.

3. לדברי התובעת, היא הסכימה למתנת הטאבלט, רק לאחר ששאלה שאלות רבות בנוגע למתנה וזאת כדי לוודא שאכן מדובר במתנה. לדברי התובעת, נציגת החברה הבהירה לה באופן ברור, כי החברה מעניקה טאבלט חינם כאקט שיווקי לשימור לקוחותיה. התובעת לקחה את הטאבלט לביתה והשתמשה בו.

4. לאחר כ-4 חודשים יצרה התובעת קשר עם נציג החברה על מנת לשנות את מספר כרטיס האשראי והופתעה לגלות באותה השיחה כי הינה משלמת כ- 300 ₪ בתשלום חודשי, כשסכום זה כולל 34.89 ₪ לחודש בעבור מכשיר הטאבלט.

5. התובעת הודיעה בו במקום לנציג החברה, כי היא מוחה על התשלום בגין הטאבלט שהרי נאמר לה שמדובר במתנה ללא התחייבות כספית. לדבריה, לאחר בדיקת הנציג, נאמר לה על ידו, כי אינו רואה חתימה שלה על "הסכם רכישת הטאבלט". בכל מקרה, החברה לא הסכימה לפצות את התובעת בהתאם לדרישתה.

טענות התובעת

6. התובעת טוענת כי החברה בחרה להתעמר בה על מנת לגרום לה להתייאש מבקשת החזר, אך היא לא מוכנה לוותר על תביעתה.

7. לטענת התובעת, חברת פלאפון הטעתה אותה כשאמרה לה שמדובר במתנת חינם והרי בפועל התובעת החלה בתשלומים לחברה על מנת להחזיר את עלות הטאבלט.

8. אי לכך התובעת עתרה להשיב לה את הסעדים הבאים: בעבור ביטול עסקת הטאבלט 1,256 ₪; בין החזר סכומים שנגבו עד כה 275 ₪ וכן פיצוי בעבור שעות וימים בהם נאלצה לטפל בנושא 2,500 ₪. בנוסף עתרה לפצותה בגין עוגמת נפש והתנהלות החברה בסך של 10,000 ₪

טענות הנתבעת:

9. לדברי חברת פלאפון, התובעת בחרה לנסות ולהתעשר על חשבון הנתבעת מעצם היותה "כיס עמוק". לדבריה, סכום "הנזק" הינו סך של 279 ₪, כאשר הסעד אותו דורשת התובעת הינו פי 50 כלומר 14,035 ₪. דבר הממחיש לדבריה כי מדובר בתביעה מנופחת שיצאה מכל פרופורציה.

10. הנתבעת מכחישה כי הובטח לתובעת שהטאבלט יינתן לה כמתנה, ולטענתה קיבלה בהתנהגותה את תנאי עסקת הטאבלט לרבות עלות הטאבלט. עוד טוענת הנתבעת כי פנייתה הראשונה לחברה נעשתה בחלוף 4 חודשים.

11. עוד טענה הנתבעת כי מדובר בקיבול בדרך של התנהגות, כאמור בסעיף 6 לחוק החוזים בדבר קיבול בהתנהגות. למעשה, התובעת הצהירה כי קיבלה חשבוניות חודשיות לביתה, כאשר בחשבונית החודשית הופיעה בצורה ברורה עלות המכשיר.

12. למרות הטענות הנ"ל, בתום הדיון שהתנהל לפני, הצהיר נציג החברה, כי במטרה למנוע מהתובעת התעסקות נוספת בעניין זה ותוך לקיחת אחריות שירותית, הציעה החברה לתובעת לבטל את העסקה, להשיב את הכספים שנכון לאותו מועד נגבו. זאת, על מנת לייתר הוצאות משפט ואת ההגעה לדיון.

דיון והכרעה

13. החברה הודתה למעשה, כי אין בידה אישור שנחתם חוזה בינה לבין הנתבעת. משכך הציעה החברה לתובעת, פיצוי. אך התובעת סירבה, כיוון שחשבה שמגיע לה פיצוי גבוה הרבה יותר ממש שהוצע לה.

14. כיוון שהחברה הסכימה למעשה להודות באחריותה, נותרה שאלת הפיצוי לשיקולו של בית המשפט. אשר על כן אני קובע שחברת פלאפון תפצה את התובעת באופן הבא:

א. חברת פלאפון תבצע החזר כספי של כל התשלומים ששילמה התובעת עד כה והפסקת חיוביה בגין הטאבלט מיידית.

ב. פיצוי כספי בסך 1,500 ₪ אשר ישולמו תוך 14 יום לתובעת ע"י חברת פלאפון.

ג. כמו כן חברת פלאפון תשלם לתובעת סך של 500 ₪ בגין הוצאות משפט.

ד. אינני סבור כי יש לפצות את התובעת בגין עוגמת נפש, כבקשתה. בסופו של דבר, עולה כי היא השתמשה במכשיר הטאבלט והפיקה תועלת והנאה ממנו, כך שאין מקום לפצותה בגין עוגמת נפש.

15. על מנת שחברת פלאפון תתחיל לשלם לתובעת את הפיצוי הכספי, אני מורה כי התובעת תחזיר את הטאבלט לסניף מלחה של חברת פלאפון, שם המכשיר נמסר לה לראשונה, וזאת במצבו הנוכחי (AS IS).

ניתן היום, כ' אדר ב' תשע"ו, 30 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.