1. לפניי תביעה כספית, בסדר דין מהיר שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים שאירעה ביום 26.01.2014, בין כלי רכב, מ"ר 57-462-75 שבבעלות התובעת (להלן: "רכב שלמה") לבין כלי רכב, מ"ר 65-438-75, שבעת התאונה היה מבוטח אצל הנתבעת 1 (להלן: "רכב איילון") ולבין כלי רכב, מ"ר 84-236-36, שבעת התאונה היה מבוטח אצל הנתבעת 2 (להלן: "רכב ישיר") (ולהלן: "התאונה").

למעשה, מדובר ב"תאונת שרשרת" שבה רכב שלמה היה הרכב השני מבין ארבעה כלי רכב המעורבים בתאונת השרשרת, כאשר הרכב הראשון אינו צד לתובענה (להלן: "הרכב הראשון"), רכב איילון היה הרכב השלישי, ורכב ישיר היה הרכב הרביעי והאחרון.

2. התובעת טוענת כי לאחר שרכבה עצר לנוכח עצירתו של הרכב הראשון, התנגש בו רכב איילון מאחור, וכתוצאה מכך הוא נהדף לעבר הרכב הראשון, ובשל כך אירעו נזקים למוקד אחורי ולחזית רכבה. עוד טוענת התובעת, כי ייתכן כי רכב איילון נהדף לעבר רכבה על ידי רכב ישיר.

הנתבעת 1 טוענת כי רכבה עצר אחרי רכב שלמה מבלי שהיה ביניהם כל מגע, אלא שאז הגיח רכב ישיר לא שמר מרחק מרכב איילון פגע בו והדפו לעבר רכב שלמה.

הנתבעת 2, לעומת זאת, טוענת כי רכבה נכנס לתאונה קיימת, באופן שרכבה פגע בחלק האחורי של רכב איילון לאחר שהאחרון כבר פגע ברכב שלמה.

למעשה, אין מחלוקת לעניין עצם קרות התאונה, אלא שהצדדים חלוקים באשר לנסיבות התרחשותה.

3. נערכו לפניי שתי ישיבות מקדמיות שבהן נשמעו ראיות הצדדים, והעידו נהגת רכב שלמה, שהיה כאמור הרכב השני בשרשרת ונהגת רכב ישיר, שהיה כאמור הרכב הרביעי והאחרון בשרשרת.

יש לציין כי נהגת הרכב הראשון, שלמרות היותה עדה רלוונטית, מהותית ולכאורה ניטרלית, לא זומנה לעדות על ידי התובעת. כמו גם נהגת רכב איילון שלא התייצבה לעדות.

4. בתום הישיבה השנייה, סיכמו ב"כ הצדדים את טענותיהם בעל פה, למעט ב"כ התובעת שלא התייצב לישיבה.

5. על סמך מכלול החומר המונח לפניי, לאור התרשמותי הבלתי אמצעית מהעדות במהלך חקירתן בבית המשפט, לאחר שבחנתי את מכלול חומר הראיות בתיק, בשים לב להגיון שבקרות התאונה ונסיבות התרחשותה ומוקדי הנזק ברכבים, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים ולאחר ששקלתי את כל השיקולים הרלוונטיים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל חלקית, כפי שיובהר להלן:

מסקנתי זו מבוססת על יסוד הנימוקים הבאים:

5.1. נהגת רכב שלמה העידה כי היא בלמה את רכבה לאחר שהבחינה ברכב הראשון בולם, זאת מבלי לפגוע בו (עמ' 1, שורות 21-20 לפרוטוקול). עוד העידה נהגת רכב שלמה כי הרגישה מכה אחת חזקה בלבד (עמ' 2, שורות 13-12 לפרוטוקול) שבעקבותיה רכבה נהדף לעבר הרכב הראשון.

נהגת רכב ישיר העידה כי אמנם רכבה פגע ברכב איילון מאחור, אולם האחרון לא נהדף כתוצאה מהתנגשות זו (עמ' 4, שורות 12-9 לפרוטוקול).

5.2. למעשה, אין חולק כי רכב שלמה נפגע מאחור ברשלנותן של נהגות רכבי הנתבעות או של מי מהן. ברם, מקום שהנתבעת 2 הציגה את גרסת נהגת רכבה והעמידה אותה לחקירה נגדית, בעוד שהנתבעת 1 נמנעה מעשות כן, הרי שלא עלה בידי הנתבעת 1 להוכיח את טענתה כי רכבה נהדף לעבר רכב שלמה על ידי רכב ישיר.

משכך, אני קובע כי רכב איילון פגע ברכב שלמה מאחור מבלי שהראשון נהדף על ידי רכב ישיר, וכי רכב ישיר פגע ברכב איילון רק לאחר מכן.

5.3. בכך, למעשה, הפרה נהגת רכב איילון את הוראת תקנה 49 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, הקובעת:

"(א) לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר אלא תוך שמירה על ריווח המאפשר לעצור בכל עת את הרכב ולמנוע תאונה, בהתחשב במהירות הנסיעה של שני כלי הרכב, במצב הדרך ובמצב הראות והתנועה בה.

(ב) בלי לגרוע מן האמור בתקנת משנה (א), לא ינהג אדם רכב בעקבות רכב אחר הנוסע לפניו באותו נתיב אלא אם כן הוא שומר על מירווח זמן של שניה אחת לפחות כדי לעבור, במהירות נסיעתו אותה שעה, את המרחק שבין שני כלי הרכב."

5.4. לגבי הנזק במוקד חזית ברכב שלמה, הרי שבהיעדר עדותה של נהגת הרכב הראשון שלא זומנה לישיבה מיום 30.11.2015, למרות היותה עדה מהותית להוכחת התביעה, אני קובע כי לא הוכח שרכב שלמה נהדף לעבר הרכב הראשון כתוצאה מפגיעת רכב איילון ברכב שלמה. לאור זאת, לא הוכח כי הנזק במוקד החזית ברכב שלמה נגרם כתוצאה מהתאונה.

6. לפיכך, דין התביעה להתקבל חלקית, כנגד הנתבעת 1 באופן שנהגת רכב איילון תישא באחריות לנזק שנגרם למוקד האחורי בלבד ברכב התובעת. דין התביעה נגד הנתבעת 2 להידחות, ללא צו להוצאות.

7. אשר על כן, הנתבעת 1, תשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

7.1. סכום המשקף את הנזק למוקד האחורי בלב ברכב התובעת, בתוספת אגרת בית משפט, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

7.2. שכ"ט עו"ד בשיעור 11.7% מהסכום המוצמד לפי סעיף 7.1 לעיל או בסך של 1,400 ₪ על פי הגבוה מבין שניהם.

7.3. שכר העדה כפי שנפסק בדיון.

הסכומים הכוללים ישולמו תוך 30 יום.

8. המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כוח הצדדים בדואר רשום ותסגור את התיק.

ניתן היום, כ"ז כסלו תשע"ו, 09 דצמבר 2015, בהעדר הצדדים.