<#2#>

נוכחים:

ב"כ יוסף גנגינה, ליזי גנגינה וגבריאל יפרח עו"ד אלי כהן וגד זילברשלג

ב"כ משה בן ישי עו"ד אילן אזולאי

ב"כ המשיבה פקד אריה רזניק, רס"מ עופר תכלת

גבריאל יפרח וליזי גנגינה הובאו על ידי שב"ס

פרוטוקול

ב"כ המשיבה:

מציג לבית המשפט את המסמכים שהצגתי בדיון הקודם – דו"ח סודי מבנ/1, לרבות פעולות לביצוע; פעולות שכבר בוצעו – מבנ/3 וכן במ/10א' שסומן על ידי כב' השופט מיכלס ביום 17.2.15.

אני מציג לבית המשפט את הודעות החשודים, חלקם סומנו על ידי בית משפט קמא.

בפרט מפנה לבמ/10 שסומן על ידי כב' השופט מיכלס ביום 17.2.15.

מפנה לבמ/2 – 17.2.15 מבית משפט קמא, במ/4, במ/3, במ/7, במ/14 ובמ/15.

עו"ד אלי כהן:

אני אטען לגבי יוסי ואשתו עליזה גנגינה – מפנה להודעות הערר המפורטות.

לגבי עליזה גנגינה – המשטרה עצרה את מרשתי ביום שלישי בבוקר. מרשתי חסרת עבר פלילי, מעולם לא נעצרה, אשה שמגדלת 4 ילדים בבית ונלחמת במחלת קרוהן במחלה שהיא בדרכי המעיים, העיכול, קשה מאוד ועברה במשך השנה האחרונה שני ניתוחים. מצבה הבריאותי בכי רע. אתמול היא סבלה מהתקף. אמרו לה אנו מוכנים לקחת אותך לבית חולים אבל תשכבי אזוקה בשתי הרגליים ושתי הידיים. היא ויתרה על זה. היא מטופלת במחלקה הזו שנים ארוכות והיא מתביישת ללכת לשם בצורה הזו.

בהחלטת בית משפט קמא אין כל התייחסות לזה שהיא אם לארבעה ילדים ולזה שהיא נעדרת עבר פלילי וכדי לפקח על החקירה, השופט מאריך את המעצר שלה ל-10 ימים.

אני לא זוכר שהיתה תקדים כזה בסיטואציה כזו.

אם קודם בית המשפט דחה ערר בגלל שהשופט לקח בחשבון את העבר הפלילי, את העובדה שיש ילדים, אני חושב שהסיטואציה פה צריכה להביא לשחרור העוררת או לחילופין לקצר את התקופה כי השופט לא לקח את זה כלל בחשבון ואלה נתונים שחייבים לקחת בחשבון.

יש לי טענה כלפי המשטרה ואני חושב שבית המשפט קמא טעה בהחלטתו באשר לאפשרות של העוררת להתגונן מפני החשדות שהטיחו בה. זה החל בזה שהביאו אותה לתחנת המשטרה ואמרו לה שיש לה זכות להתייעץ עם עו"ד. המשטרה התקשרה לעו"ד אזולאי שאמר לה אל תדברי בינתיים עד שיגיע עו"ד לראות אותך. לאחר מכן היא נחקרה. היא עשתה כמצוותו ושמרה על זכות השתיקה.

בינתיים יצא עו"ד לפגוש אותה בתחנת המשטרה, עו"ד זילברשלג כמובן שהוא הגיע, היא כבר סיימה את החקירה שלה ואחרי שהוא שוחח איתה, היא התייעצה עמו, ונלקחה ישירות לבית המשפט למרות שהיא רצתה לשתף פעולה.

המשטרה אצה לה הדרך ללכת לבית משפט. החוק מעניק לה סמכות להחזיק חשוד במעצר 24 שעות כדי, בין היתר, לשמוע את גרסתו ואולי ישתכנע שאין הצדקה להארכת מעצר.

בסיטואציה הזו הגיעה לבית המשפט ואז אמרתי לשופט זו אשה שהיא חסרת עבר פלילי, שזהו מעצרה הראשון, שיש לה 4 ילדים, שיותר מזה, בעלה גם עצור והילדים הם לבד. צריך להפעיל רגש ואמרתי לו אני מסכים להארכת מעצר, שיקחו אותה לחקירה. לא צריך לקחת עוררת לבית משפט אחרי 6 שעות שהיא התייעצה עם עו"ד ומוכנה למסור גרסה. השופט בהחלטתו כותב. זכות הטיעון נפגעה לה וכללי הצדק הטבעי והזכות שלה להתגונן מפני החשדות נפגעה. הזכות שלה להיות מיוצגת על ידי עו"ד שיגן עליה נפגעה. מה אסון היה קורה אם בית המשפט היה נעתר לבקשתי ואומר למשטרה נכון יש לכם 24 שעות, מה מיהרתם להביא לבית המשפט, קחו אותה, תחקרו אותה, זו סיטואציה מיוחדת של אשה חולה ולאחר מכן תחזרו אלי. אולי תשתכנעו שהיא לא צריכה להיות במעצר. אז השופט כותב: "בחקירה בחרה החשודה לשמור על זכות השתיקה, נרשמה טענת ב"כ החשודה בנוגע להתנהלות היחידה החוקרת באשר לחוסר היכולת הממשית של החשודה להתייעץ עם סנגור. יש לצפות שעתה לאחר ששוחחה איתם היא תשתף פעולה עם חוקריה, ככל שתמצא לנכון". הדיון היה בסביבות השעה 14:00 משהו כזה.

אני שומע את דברי בית המשפט המתייחסים לדברים שכתובים בהערת החוקר בפתח חקירתה השניה של גב' גנגינה ביום 17.2.15, בשעה 11:46.

עו"ד אזולאי היה אמור להיפגש עם העוררת. אלא מה? שהמשטרה לא איפשרה לו בגלל שיש ניגודי אינטרסים בינה לבין העוררת הקודמת ולכן פנינו לעו"ד זילברשלג אבל הוא דיבר איתה וברגע שסיים, במקום לחקור אותה שכן היא התייעצה, לקחו אותה בטרנזיט להארכת מעצר כשהיה להם עוד 18 שעות לחקור אותה.

אני מזמין את בית המשפט לעיין בפרטי העבירה. פרטי העבירה אומרים ברישא שלהם שהיא האשה שמגדלת 4 ילדים בעצם לא היתה בעלת החברה אלא בעלה היה בעל חב' השמירה ויש בזה לטענת המשטרה עבירה. אני לא רואה את העבירה. אני חושב שאם אני מבקש מאשתי שהיא תהיה בעלת חב' שאני פעיל שם, ואני הרוח החיה שם, היא לא עוברת עבירה בזה אלא אם כן יוכיחו שהיא ביצעה עבירה בעצמה.

אם זה כך, הכיצד החשודה חשודה בביצוע העבירות בשנים האחרונות כפי שמצוין בבקשה. אם אתם אומרים שהיא בעצם לא בעלת החב' אלא בעלה יוסף גנגינה, והיא האשה במטבח, אז איך אתם מייחסים לה את העבירות האחרות?

בית המשפט כדי לפקח על החקירה, קיצר את ימי המעצר המבוקשים, במקום 15 יום הוא החליט שהיא תהיה במעצר רק 10 ימים. כך מפקחים על חקירה? זה מה שבית המשפט העליון לימד אותם? ואיפה הילדים? ואיפה הסבל של האשה הזו? ואיפה העדר העבר הפלילי? הרי בסופו של דבר אין שום בטחון שהאשה הזו, ייגזר עליה יום אחד של מאסר. אף אחד לא חושב שהיא סחטה מישהו או שהיכתה מישהו או שרימתה מישהו ואז מה? הטראומה היא מאוד קשה, להיות בבית מעצר.

מבקש להגיש מסמך רפואי בעניינה - מסמך מיום 2.6.14.

מאז הארכת המעצר ועד עכשיו יושבת בבית מעצר כאבן שאין לה הופכין, אף אחד לא טרח לחקור אותה, לשמוע מה גרסתה, למרות שהיא רוצה למסור גרסה ורוצה לשתף פעולה.

בית משפט התפקיד שלו להאריך מעצר איפה שאין ברירה אלא לעצור. התפקיד של בית המשפט גם להיות מגן לאנשים האלה מפני המשטרה. בית משפט צריך לבחון ברגישות שעה שמדובר בסיטואציה כזו מיוחדת, אם יש הצדקה בכלל למעצר ואם כן, לכמה זמן המעצר הזה נחוץ ולכמה זמן יש הכרח במעצר.

אני עובר למר יוסף גנגינה – יוסף היה דרוש לחקירה, מפקד הימ"ר יצר עמי קשר וביקש שהוא יתייצב לחקירה ואחרי תיאום טלפוני משולש בינינו, שיחת ועידה, מפקד הימ"ר הלך ליוסף ושוחח איתו ונסעו לתחנת המשטרה. בתחנת המשטרה וגם בשיחה ביניהם יוסף גולל הכל, בחקירה הוא מסר גרסה, הוא לא שתק. הוא הסכים לכל בדיקה, לרבות פוליגרף, לרבות עימות. אני לא יודע מה יש למשטרה בידיים. אני אומר את הדברים כפי שלי הם ידועים מפיו של העורר. הוא נחקר חקירה אחת. חברי כינה אותה חקירה ראשונית כללית. הוא לא עומת עם שום מעשה עבירה ספציפי וכך למרות שהיה במעצר 24 שעות, לא הוטח בפניו כלום מעבר להוראות חיקוק.

הגענו לבית המשפט בחלוף יום ואז אני מפנה לבקשה שהוגשה בעניינו, בקשה מיוחדת, אין בה פרטי העבירה - "ביצע את העבירות הרשומות מטה במהלך העשור האחרון" ושורה ארוכה של הוראות חיקוק.

הבקשה לעניות דעתי מנוסחת בניגוד לחוק שכן בפרטי העבירה צריכים להיות עובדות שמקימות חשד לביצוע העבירות שמתוארות בפרק סעיפי האישום.

הואיל וזה כך, אני ביקשתי לחקור את הטוען ועברתי על כל הוראות החיקוק והוא מילא פיו במים והתהפכו היוצרות. הוא שתק, העורר מסר גרסה אבל מאוד כללית וכך נוצרה סיטואציה שבית המשפט ראה חומר, העורר לא אומת עם עובדות שמקימות חשד, הסנגור לא יכול היה להגן עליו שכן העובדות לא ידועות לו ובית המשפט קצב 10 ימי מעצר שכן הוא ראה את החומר.

אני חושב שהדרך הזו לא נכונה, צריך לפרט את פרטי העבירה על מנת להתגונן ממש. אי אפשר באופן ממשי להגן.

אני מבקש לקצר את תקופת המעצר, מבקש שהיחידה החוקרת תחקור אותו באופן ספציפי על מעשי העבירה שהוא ביצע, ישמע את גרסתו ואם תימצא לנכון ללכת להארכת מעצר, בבקשה.

אני מבקש שייעשה צדק, שתינתן לו הזכות להתגונן.

לגבי העוררת אני מבקש שהיא תחקר לאלתר ואם המשטרה תחשוב ללכת למרות חקירתה להאריך מעצר, בבקשה. לכן אני מבקש לקצר את המעצר שלה עד מחר שתחקר באופן מלא ואני אומר לבית המשפט שהיא תשתף פעולה ותענה על כל שאלה. אם מחר היחידה החוקרת תסבור שיש הכרח במעצר, תלך לבית המשפט ותבקש הארכת מעצר.

עו"ד זילברשלג:

בעניינו של גבריאל יפרח – כבר כשרואים את הבקשה רואים את הפער בין החשוד הזה לחשודים האחרים מבחינת העבירות שמיוחסות על פי החשד והמעורבות.

בעניין שלו מדובר על שתי עבירות, קבלת דבר במרמה, סיוע, אפילו לא עבריין עיקרי, שותף וקשירת קשר. זה לא כל כך הולך ביחד קשירת קשר עם סיוע אבל נעזוב את העניין המשפטי בצד.

מבחינת פרטי העבירה, דובר לכאורה על פי החשד במעורבות שלו בחודשים האחרונים. כנראה לפי מה שאני מבין, מרגע שהוא קנה את החברה מהזוג גנגינה שזה היה לפני כשמונה חודשים. זאת אומרת לפי הבקשה אין לו מעורבות קודמת.

לגבי יוסף גנגינה שמענו בדיון וקשה לי להאמין שהדברים האלה מבוססים, על עשור בביצוע של עבירות. זאת הטענה לפחות וכאן מדובר לגבי גבי יפרח במס' חודשים שהמעורבות שלו בא לידי ביטוי, על פי החשד, בזה שהוא קנה את החברה. גם אם נניח שיש חשד סביר והוא סייע לו להסתיר את זהותו האמיתית של בעל החברה, אז מה שחברי טען כאן בתחילה אני מצטרף לדבריו. גם אם נניח שהוא יכל לקבל את הרישיון לעומת אדם שלא יכול היה שביקשו להסתיר, עדיין מכאן ועד להארכת מעצר כזו גורפת, כאשר אין לו קשר לעבירות של הלבנת הון. העבירות שלו לא מקימות אפילו חשד או יסוד לחשד. אם גם יש חשד סביר לזה שהוא ביצע את העבירות הללו, אין כאן עבירות של הלבנת הון או עבירות חמורות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות שמהוות עבירת מקור לעבירת הלבנת הון ועדיין בית המשפט אני חושב טעה באיזון כאשר ראה הרבה קלסרים, הרבה חומר, יש כאן פעולות שבאמת אפשר לשבש, אז כל אחד שמעורב בפרשה הזו, צריך לעצור אותו תקופה ארוכה ולדעתנו הדבר הזה שגוי משום שהתפקיד של בית המשפט למעצר ימים, צריך לאזן ולראות מה באמת הפעולות הספציפיות שהאדם הזה סביר שישבש וגם אם יש פעולות כאלה, עדיין אפשר לשקול חלופת מעצר. בית המשפט בכלל לא נכנס לשקילת חלופת מעצר בעניין שלו, הוא לא בדק, מפנה לסעיף 13 לחוק המעצר.

כאן מדובר באדם ללא עבר פלילי. זה שהוא קיבל רישיון דווקא מלמד על העבר שלו, שהוא איש עסקים נורמטיבי ללא כל עבר. אז לקחת אדם כזה ולעצור אותו ל-10 י מים שעילת המעצר היחידה היא שיבוש, אין עילת מסוכנות, זה מוגזם בכל קנה מידה. הוא גם שיתף פעולה באופן מלא, נחקר, ענה על כל השאלות, מה הוא יכול לשבש. הוא מסר גרסה מלאה. איפה היכולת שלו לשבש אחרי שהוא מסר את הגרסה באופן מלא.

אני חושב שאפשר להורות על שחרורו בתנאים, יש לו משפחה וילדים ויכולים לשמור עליו 24 שעות. אנשים ללא עבר פלילי שאין סיבה שהם יפרו החלטות של בית משפט. לחילופין, לקצר באופן משמעותי את ימי המעצר שנקבעו.

עו"ד אזולאי:

בעניינו של מר בן ישי – אני חוזר על הודעת הערר ומצטרף לדברי חבריי. אני רוצה לציין שיש לעורר זה חלופה בדמות איש ימ"ר שיכול לשמש כחלופה. מדובר בבנו שמשרת בימ"ר צפון. הוא נמצא כאן באולם. גם על בית משפט קמא היתה החובה לעניות דעתי לעשות אבחנה בין החשדות, בין החשודים, בין המכלול ולבודד אותם כי כל חשוד כאן יש לו את הזכות האלמנטרית ולא להכניס אותו למכלול אחד שלם. כל אחד הוא בן אדם בפני עצמו ולכן אני חושב שבית משפט קמא נפל כאן לטעות קשה כאשר לא עשה את האבחנה הזו כבר בתחילת הדיון.

מדובר בחשוד שהוא שירת 30 שנה במשטרה. 30 שנה הוא עבר מתפקיד לתפקיד, עלה בסולם הדרגות עד שהגיע למה שהגיע, יצא וכל עוונו הוא בכך שעבד כשכיר באותה חב' שמירה.

השאלה שנשאלת היא האם עצם העובדה שהוא עבד כשכיר בחברה הזו, גם אם בוצעה העבירה או שיש חשד לביצוע עבירה, עדיין בית משפט צריך לבדוק את הדברים. הוא מסר גרסה במשטרה, לא מילא פיו מים.

לכן אני מבקש מבית המשפט להיכנס לנעליו של בית משפט קמא ולבדוק האם הוא ערך את הבדיקות האלה לגבי כל חשוד וחשוד והאם עשה את האבחנה הזו בצורה מידתית. לא יכול להיות שיש בבקשה אחת שיש בה חשודים רבים ובית המשפט לא עושה את ההפרדה הנכונה.

לכן אני מבקש כבר עתה לשקול אפשרות ולבחון את החלופה, מה שבית משפט קמא לא עשה לפי סעיף 13(ב) לחוק.

ב"כ המשיבה:

לעניין ליז גנגינה – הנסיבות האישיות של המחלה היו מוכרות לצוות החקירה גם לפני והם לא נותנים חסינות. עקב מחלתה ומצבה, מעצרה תואם למחלקה מתאימה בשב"ס. אשיב לבית המשפט מיד לאיזו מחלקה הכוונה. אם פרטים מסוימים לא צוינו בדיון הקודם בפרוטוקול כפי שטען עו"ד אלי כהן, אז שיבדוק את הפרוטוקול. היא לא מסרה גרסה. לכן היא הובאה לבית המשפט להבדיל מחשודים או עצורים אחרים שכן מסרו גרסה ולכן הובאו בשעה יותר מאוחרת. יש בזה הגיון. אם היא שותקת ואין מה להתקדם איתה, היא מובאת בשעת הצהריים.

לעניין המעצר עם בעלה – העבירה נעשתה ביחד איתו והיא נעשתה לאורך השנים. הם נהנו מפירות העבירה יחדיו ולכן היום לבוא ולהתלונן על כך ששניהם עצורים, זה לא לעניין.

לעניין מקום המעצר אני מתקן: היא עברה דרך רופא של השב"ס שקבע שאיפה שהיא נמצאת היום זה בסדר ואם יקרה לה משהו, אז היא תקבל את הטיפול שהיא צריכה לקבל.

לעניין יוסף גנגינה – החקירה מתנהלת לפי השיקולים של צוות החקירה ולא על פי הנחיות הסנגור אלי כהן, מתי לחקור אותו, באיזה שלב, כמה אורך החקירה. החקירה הראשונית כשמה כן היא, ראשונית ועל מנת לחקור בשנית, יש ללמוד את כל העדויות של המעורבים האחרים ואת היקף החומר שהינו רב מאוד שנתפס ביום המעצר אחרי החקירה היא ריקה מתוכן.

לעניין גבריאל יפרח – אני מסכים עם דברי חברי שהיקף המעורבות שלו הינה שונה. הוא לא המעורב העיקרי. נכון שחלקו הוא בשנה האחרונה בלבד אך הוא מהווה חלק מהמערך המשומן של המנגנון מירמה שאותו אנו מייחסים לחשוד העיקרי וחרף זאת שהוא מסר גרסה, הגרסה הזו אינה אמינה.

לשאלת חברי מה המרמה אני מסביר: המרמה היא שימוש בחברה שהוצגה כחב' לגיטימית לביצוע עבירות מרמה והלבנת הון כתוצאה מעבירות אלה.

החשוד הינו בעלים של חברה אחת שהוא מצהיר כי הוא בעליה החוקי וחב' נוספת שהינו בעליה בצורה סמויה כאשר הוא מציב בפרונט אחרים שרשאים לעבוד בחב' זו מבחינת זה שמדובר בחב' שמירה שהוא לא יכול לעמוד בראשה עקב רישומו הפלילי.

כמו כן מדובר בחב' שמירה שבמקום לשמש כחב' שמירה לגיטימית, נעשה בה שימוש לצורך סחיטה באיומים.

לעניין משה בן ישי –

מדובר במשיב שהינו בין המעורבים המרכזיים אשר התלווה לחשוד העיקרי לאורך שנים, שימש מעין קצין מבצעים של החשוד העיקרי, עבר עם החשוד כברת דרך, שימש כשכיר שלו במספר גלגולים של אותה חב'. אני באופן אישי הייתי מצפה מאיש משטרה עם ותק של 30 שנה להתנהגות אתית מסוג אחר.

לעניין המפקח המוצע – אני לא יודע אם איש משטרה ראוי שישמש כמפקח מהסיבה שאם תהיה הפרה, הוא יצטרך להיחקר באזהרה.

עו"ד כהן:

העוררת נמצאת בבית מעצר השרון בחדר רגיל, באותה מחלקה אין רופא ואין רופא בבית המעצר השרון באופן קבוע.

שנית, שמענו מחברי שמשום שהיא שתקה, היא מיד נלקחה לבית המשפט. היא נלקחה לבית המשפט לאחר שהתייעצה עם עו"ד ואם לא היו ממהרים לקחתה לבית המשפט היא היתה מוסרת גרסה.

שעה שאמרנו שהיא רוצה למסור גרסה, היה צריך לגבות ממנה גרסה ולא להשאירה יומיים בבית מעצר מבלי לגבות ממנה כל גרסה. גם לא מייחסים לה סחיטות בבקשה.

עו"ד זילברשלג:

אם באמת יש ניצול של חב' אחת שהיא בכסות על מנת לבצע עבירות סחיטה, אז זה עניין שצריך לחקור ואולי הוא מצדיק איזושהי חקירה.

לגבי יפרח – אין חשד לגביו אפילו חשד סביר וכל ההקשר הוא מתן הכסות מבחינת השם שלו לחב', כשאין לו מושג ואין לו חשד סביר אפילו שעושים בזה שימוש לגביית כספים, אז אין עבירה שמצדיקה מעצר בכלל.

<#14#>

החלטה

לפני ארבעה עררים על החלטות של כב' השופט מיכלס מבית משפט השלום בראשון לציון, אשר בכולן הורה על הארכת מעצרם של החשודים עד ליום 26.2.15 בשעה 14:00.

מדובר בפרשה אחת, כאשר לכל אחד מהעוררים תפקיד אחר בפרשה. לגבי יוסף גנגינה, נאמר כי הוא החשוד העיקרי בפרשה, או – כפי שצוין בהחלטת בית משפט קמא, הוא הרוח החיה ועומד מאחורי רוב העבירות המיוחסות גם לחשודים הנוספים. לגבי יוסף גנגינה, מדובר בחשדות לביצוע עבירות של איסור הלבנת הון, שימוש במרמה לפי פקודת מס הכנסה, עבירות נוספות לפי פקודת מס הכנסה, קיום משרד ללא רישיון לפי חוק החוקרים הפרטיים, הוצאת חשבוניות מס בניגוד לחוק מע"מ, כריה שלא כדין לפי פקודת המכרות, ושלל עבירות לפי חוק העונשין ובהן איומים, הדחה בחקירה, הטרדת עד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, סחיטה בכח, סחיטה באיומים, קשירת קשר לביצוע פשע ועוד.

בעניין חשוד זה טען בא כוחו כי למעשה לא הוטחו בו החשדות, ולא ניתנה לו אפשרות למסור גרסה. עוד נטען, כי הארכת מעצר ראשונה לפרק זמן כה ארוך אינה מידתית, וכאשר הוטלה על בית המשפט חובה לפקח על התקדמות החקירה, הכוונה היא שיש לפקח בפרקי זמן של שלושה ארבעה ימים ולא בפרק זמן של עשרה ימים, שלא מהווה פיקוח כלל.

בעניין ליזי גנגינה, העבירות שמיוחסות לה הן עבירות לפי חוק איסור הלבנת הון, עבירות לפי פקודת מס הכנסה וחוק מע"מ, עבירה לפי חוק החוקרים הפרטיים, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע.

לגבי עוררת זו, טען סנגורה כי מדובר במי שנטולת עבר פלילי כלשהו, אם ל – 4 ילדים ולוקה במחלת קרוהן. מחלה זו גורמת לה סבל רב, היא נותחה פעמיים בשנה האחרונה, ויש להתחשב בכך.

עוד צוין כי היא נלקחה לבית המשפט בטרם מסרה גרסה, כאשר לראשונה נגבתה הודעתה בטרם הספיקה להתייעץ, ועל כן שמרה על זכות שתיקה, ולאחר מכן – כאשר התייעצה עם עו"ד ורצתה למסור גרסה, נלקחה לבית המשפט מבלי שניתנה לה האפשרות למסור גרסתה.

עוד נטען כי יש להבחין בינה לבין החשוד העיקרי, ולקצר את משך מעצרה בצורה משמעותית, ולשחררה מייד לאחר שתיגבה גרסתה.

לגבי גבריאל יפרח – הוא חשוד בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות וקשירת קשר לביצוע פשע.

סנגורו מציין כי חרף העובדה שחלקו בפרשה קטן באופן משמעותי מחלקם של אחרים, בית משפט קמא לא ערך הבחנה בינו לבינם, והאריך את מעצרו לאותו פרק זמן כשל העבריין העיקרי. עוד צוין כי הוא ניהל עסק לגיטימי, ואין לו כל קשר לעבירות שיתכן וקשורות בבעלות באותו עסק, טרום זמנו.

לגבי משה בן ישי – עורר זה חשוד בקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע, וסחיטה באיומים. נטען לגביו כי מדובר במי שהיה סגן ניצב במשטרה בדימוס, ושירת במשטרה במשך 30 שנה. כאשר מדובר במי שעברו נורמטיבי, היה מקום להבחין בינו לבין האחרים, גם בשל עובדות אלה וגם בשל חלקו בפרשה, שקטן מחלקם של האחרים. נטען כי היה מקום לשקול מידית חלופת מעצר טובה שהציע, בדמות בנו שיוכל לפקח עליו, שהוא איש ימ"ר.

כל הסנגורים טענו יחדיו כי לא בוצעה אבחנה בין החשודים וכי לא נבחנה חלופת מעצר, כנדרש על פי החוק.

זוהי הארכת מעצר ראשונה של כל החשודים. בית משפט קמא עיין בחומר החקירה, כפי שעשיתי אף אני. בדין הגיע למסקנה כי קיים בסיס לחשד כלפי כל אחד מהעוררים. כמו כן צדק כי מדובר בפרשה מרובת פרטים, מרובת מעורבים, שהחשש לשיבוש בה הוא גבוה מכל הסיבות האמורות.

אשר לטענה בדבר העדר אבחנה בין החשודים למרות חלקיהם השונים בפרשה, חשוב לציין כי הגם שיש הבחנה בין החשודים, וחלקיהם שונים, הרי שיש שלב ראשוני שבו יש הצדקה – נוכח חשש ממשי לשיבוש, כפי שקיים במקרה זה, וכפי שציין בית משפט קמא – להורות על מעצר שהוא שווה לגבי כולם. בית משפט קמא שקל את העניין הזה, והגיע למסקנה כי לעת הזו, בהארכת מעצר ראשונה, מדובר בפרק זמן שהוא נכון לגבי כל החשודים, חרף חלקיהם השונים. כאשר קיים חשש ממשי לשיבוש, אין חובה לבחון חלופת מעצר קונקרטית, אלא יש חובה לבחון באופן כללי האם ניתן להסתפק בחלופת מעצר, ובמקרה דנן ציין בית משפט קמא כי נוכח החשש משיבוש לא ניתן בשלב זה להסתפק עדיין בחלופה.

לגבי יוסף גנגינה – ציין בית המשפט כי יש לו עבר פלילי מכביד, החלק שלו בפרשה הוא הגדול מכולם, יש בעניינו ריבוי פעולות שהן סבוכות ושזורות זו בזו. בית משפט סבר כי יש מקום לפקח על החקירה, אך יש גם מקום לאפשר לגוף החוקר לחקור באין מפריע, במשך תקופה מסוימת, ללא צורך לסור לבית המשפט בכל כמה ימים. לגבי יוסף גנגינה, אני סבורה כי צדק בית משפט קמא, והיה מקום אכן להורות על הארכת מעצר כפי שהורה.

לגבי גבריאל יפרח – גם לגביו ציין בית המשפט את החשש משיבוש, את עוצמת החשדות הקיימים, ואת הצורך לבצע פעולות מסוימות בעודו במעצר, בשל החשש משיבוש. אף שמדובר באדם שנעדר עבר פלילי, נראה לי כי גם בעניינו הארכת המעצר הראשונה, שמטרתה לאפשר השגת תשתית ברורה ומוצקה (ככל שתושג), היא מידתית ואיני מוצאת להתערב בה. איני סבורה, כטענת הסנגור, כי בית המשפט ראה שיש קלסרים מרובים, ולכן שכח את חובתו להבחין בין החשודים. נראה לי כי בשלב ראשון זה מוצדקת הארכה זו גם לגבי מי שחלקו קטן יותר.

לגבי משה בן ישי – גם כאן התייחס בית המשפט לטענות כי מדובר במי שהיה איש חוק, ואף חיווה דעתו בעניין זה, ואיני מוצאת לחזור על הדברים. גם במקרה דנן התייחס בית המשפט לפעולות שיש לבצע בנוגע לעורר זה והגיע למסקנה כי יש צורך בפרק הזמן הראשוני, וזאת על מנת לפקח על התקדמות החקירה. גם בעניינו איני מוצאת כי טעה בית משפט לגבי הארכת המעצר.

לגבי ליזי גנגינה: גם בעניינה התייחס בית המשפט להיותה אם והתייחס גם למחלתה. צוין כי נוכח החשש משיבוש, והעובדה שהעוררת שמרה על זכות שתיקה, יש צורך בביצוע כל אותן פעולות שחשופות לשיבוש ולשם כך נחוצה הארכת המעצר שנקבעה. עיינתי בהודעותיה של העוררת, והסיטואציה שנוצרה שבגינה לא נגבתה ממנה הודעה נוספת לאחר שעו"ד זילברשלג שוחח עמה, אינה פשוטה כפי שהציגה הסנגור. לאחר שהתייעצה עם עו"ד אזולאי בטלפון, ושמרה על זכות שתיקה, הגיע עו"ד זילברשלג למשטרה וכאשר הוצע לה להיפגש עמו, סירבה לעשות כן ואמרה שאינה מכירה אלא את עו"ד אזולאי. לאחר מכן נגבתה ממנה הודעה נוספת. הסנגור מציין היום כי בשלב מאוחר יותר עו"ד אזולאי אמר לעוררת כי עו"ד זילברשלג מייצג אותה אף הוא, וכי עליה לשוחח עמו, אלא שלאחר שיחה זו לא נגבתה עדות נוספת. איני מוצאת כי יש בכך כדי לפגום בהליכים שקרו, ומן הסתם – המשטרה תגבה ממנה הודעה בהקדם האפשרי, נוכח האמירה כי בכוונתה לשתף פעולה.

לגבי עוררת זו, אני סבורה כי אף שנחוצים הימים שנקצבו לצורך התקדמות החקירה בעניינה, הרי שיש מקום לתת משקל נוסף למצבה הרפואי. מתברר, כי היא אינה זוכה לטיפול בעקבות מחלת הקרוהן, ועל כן מצבה הפיסי קשה. בהתחשב בדברים אלה, אני סבורה שהפיקוח לגבי התקדמות החקירה בעניינה צריך להיות הדוק יותר, כדי לתת ביטוי לאיזון הנדרש נוכח מצבה הרפואי.

לפיכך, לגבי ליזי גנגינה המעצר יוארך עד ליום 24.2.15 בשעה 14:00. אני מורה לשב"ס לבדוק פעם נוספת את צרכיה עקב המחלה בה היא לוקה, על מנת לוודא שתקבל את הטיפול הנדרש.

דבר מהאמור לעיל אינו מגביל, כמובן, את אפשרות המשטרה לשחרר במועד מוקדם יותר מי מהחשודים, אם יחשבו שיש לכך מקום, ואף אינו מגביל את אפשרות הבקשה של הארכה נוספת, לגבי מי שהמשטרה תסבור שיש בכך צורך.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ל' שבט תשע"ה, 19/02/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי גלית חיאק