הצדדים בתיק אזרחי זה הסכימו והסמיכו את בית המשפט לפסוק בתובענה דנן על פי שקול דעתו, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984, ללא נימוקים.

הובהר לצדדים כי בהכרעה מסוג זה רשאי בית המשפט לקבל את כל התביעה, לדחות את כולה או לקבלה לשיעורין, הכל לפי שיקול דעת בית המשפט, לרבות משיקולי פשרה וצדק, ללא קביעות וללא נימוקים.

הצדדים הסכימו לכל הנ"ל.

עיינתי בכל החומר שהוגש על ידי הצדדים לתיק בית המשפט. בנוסף, ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.

ב"כ התובעת טוען כי התובעת אוחזת כשורה בשטר נשוא התובענה וכי כל טענותיו של הנתבע, ככל שישנן כאלה, כוחן יפנה כלפי אחרים ולא כלפיה. לעמדת התובעת, לא תמך הנתבע טענותיו באסמכתא כלשהי.

ב"כ הנתבע טען מנגד כי הנתבע טען כי לא חתם על השיק, ומשכך – הרי כלל אין מדובר בשטר ואין רבותא לטענות השטריות שהעלה ב"כ התובעת. הנטל להוכחת חתימתו של הנתבע על גבי השטר, טוען ב"כ הנתבע, הינו על התובעת.

ב"כ התובעת הסכים עם טענה אחרונה זו אך הוסיף כי על הנתבע לתמוך טענותיו בראיות, וזאת לא נעשה.

אמנם, הצדדים הסכימו כי פסק הדין יינתן ללא נימוקים, אך בקליפת אגוז יצוין כדלקמן:

בדיני שטרות פטרו את התובע מנטל השכנוע המוטל בדרך כלל על בעל דין המוציא מחברו. כך נעשה באמצעות יצירת חזקות שונות (חזקת תמורה, חזקת אחיזה כשורה ועוד). הכלל בתביעה על פי שטר הוא כי הנתבע נחשב מוציא מחברו ועליו מוטל נטל השכנוע. ואולם, בפקודה לא כלולה חזקת "אמיתות החתימה", ואין חזקה על אדם שחתימה על שטר היא חתימתו. הלכה פסוקה היא כי כאשר כופר הנתבע בחתימתו, הראיה על התובע (ע"א 268/56 נוי נ' עיריית חדרה, פ"ד יב 353; ע"א 355/63 קרסניצקי נ' נאמן בפשיטת רגל של שאול וינרב, פ"ד יח (4) 324; ועוד). וכדברי כב' הש' בן-פורת (ע"א 316/79 חמדאן נ' ליאני, פ"ד לד (2) 309, 315): "עמוד התווך של התובענה, לפני כל שאלה של סדר דין זה או אחר, הוא המסמך החתום בידי הנתבע. ואם אין הנתבע מודה בחתימה, עניין הוא לתובע להוכיח את קיומה ואמיתותה".

על סמך כל החומר שבפני, ולאחר שהבאתי בחשבון את טענות הצדדים ושקלתי הדברים אלו מול אלו, מצאתי לדחות את התביעה. התובעת תישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד הנתבע בסך 3,200 ₪.

כאמור, פסק הדין ניתן ללא נימוקים. כך הסכימו הצדדים מראש, וזוהי גם הדרך הנכונה בפסיקה על פי סעיף 79א' לחוק הנ"ל, הן על מנת שפסק הדין יהיה סופי ויסיים הסכסוך בין הצדדים, הן על מנת לקצר את זמן מתן פסק הדין והן על מנת לחסוך בהוצאות גבוהות.

למען הסר ספק אוסיף עוד, כי הואיל ופסק דין זה ניתן לפי סעיף 79א' כאמור, הרי שאין בו משום קביעת ממצאים ולא קביעות בעניין מהימנות. זהו עוד אחד מהיתרונות שישנם למתן פסק דין זה.

יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת ביניהם בדרך זו.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ה, 23 יולי 2015, בהעדר הצדדים.