רקע:

תובענה נשוא התיק, תאונת דרכים שארעה בכביש עירוני דו סטרי ברמת החייל בתל אביב, כתוצאה מכך נגרם נזק לרכב התובע.

התובע מציין שהוא בעל הרכב מ.ר 20-877-52 (להלן: "הרכב הנפגע"). כמו כן טוען התובע שעת קרות התאונה אשתו הייתה נוהגת גב' לירון נווה ת.ז 026511220.

הנתבעת הייתה הנהגת ו/או בעלת הרכב מ.ר 97-629-63 (להלן: "הרכב הפוגע").

טענות התובע:

1. בתאריך 11/12/2014, סמוך לשעה 16:30 הרכב הנפגע היה בנסיעה כדין בכביש עירוני דו סטרי, בעל שני נתיבים לכל כיוון. בזמן שהרכב הנפגע הגיע לרמזור ירוק, עבר את הרמזור ונסע בנסיעה איטית מאחר והיה עומס תנועה בכביש. לפתע הגיע הרכב הפוגע מימינו לרכב הנפגע, תוך התעלמות מהרכבים הנמצאים בנתיב בכלל, תוך פגיעה לאורך החלק הימני אחורי של הרכב הנפגע.
2. כתוצאה מהתאונה נגרם נזק לרכב התובע, לפיכך צורפה חוות דעת שמאי אשר העריך את הנזק ע"ס 9,003 ₪, ירידת ערך ע"ס 888 ₪, טרחה ועוגמת נפש ע"ס 500 ₪, שכ"ט שמאי 411 ₪ סה"כ נזק 10,802 ₪.

טענות הנתבעת:

1. בתאריך 11/12/2014 בשעה 16:20 או בסמוך לכך, עמד רכב הנתבעת ברמזור אדום, רכב ראשון אשר היה לפני קו הצומת בנתיב השמאלי מבין שני נתיבים לפניה ימינה מרח' משמר הירדן לרחוב ראול ולנברג בתל אביב.
2. הנתבעת טוענת לאחר שהרמזור נהיה ירוק פנתה ימינה אל עבר רח' ראול ולנברג שהיה פנוי. רכב הנתבעת לא הספיק להתקדם כמה מטרים, ואז רכב התובע אשר הגיע מרח' ראול ולנברג בניגוד מוחלט להוראות הדין תוך שהוא מסכן משתמשי הדרך, התנגש ברכב הנתבעת וגרם לתאונה.
3. הנתבעת טוענת שרכב התובע נכנס לצומת ברמזור אדום או ברמזור מהבהב.

בדיון שנערך לפניי ביום 25/8/2015 נחקרו נהגת הרכב הנפגע והנתבעת בעצמה

1. מטעם התובע, העיד הגב' לירון נווה הנהגת (להלן: "נווה"), טוענת שנסעה ברח' ראול ולנברג, היה רמזור ירוק, המשיכה בנסיעה איטית, מאחר ומדובר בשעה של פקקים, כך לאחר הצומת הגדולה, צמוד להשתלבות מצד ימין הייתה הפגיעה. טוענת נווה שהתאונה הייתה אחרי הצומת.
2. הנתבעת בעצמה (להלן: "דורין"), דורין טוענת שהתאונה ארעה ביום חמישי בשעה 16:20 או בסמוך לכך, נסעה כדין ברח' משמר הירדן, העמידה את רכבה בנתיב השמאלי בין שני הנתיבים לפניה ימינה. כך לאחר שהיה הרמזור אור ירוק, התחילה בנסיעה איטית ולפתע שמעה פגיעה. טוענת דורין שהבחינה ברכב התובע שהוא נוסע במהירות מופרזת. יתירה מזאת, טוענת דורין שלאחר התאונה, נווה התחילה לשאול אותה איך התאונה התרחשה, יחד עם זאת נווה הייתה מאוד מבולבלת.

דיון והכרעה:

1. לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ראיתי מקום לקבוע כי דין התביעה להתקבל מהנימוקים הבאים:
2. אין מחלוקת על פי מבנה הצומת כי רכב התובעת היה בתוך הצומת לפני רכב הנתבעת וכאשר הרמזור התחלף לירוק הנתבעת החלה בנסיעה מבלי לבדוק שהצומת פנוי . יצוין כי מדובר בצומת רחב כאשר בין הפנייה ימינה לבין מרכז הצומת ישנו מרווח רב.
3. בנסיבות העניין אני קובע כי הנתבעת אחראית לקרות התאונה, זאת לנוכח מסקנתי לפיה הנתבעת חייבת לתת זכות קדימה לרכב אשר נמצא בצומת. עם זאת מקום הנזק ברכב התובע לצד עדות נהגת התובע מלמדת כי הנתבעת לא הייתה ערנית כל כך לנעשה מולה, ניתן בהחלט לסבור כי רכב הנתבעת חצה את הצומת בכיוון נסיעת רכב התובעת , חרף כך שזה לא הבחין בו קודם לכן, אך באם הייתה ערנות קודם לכן מצד הנתבעת יכול והייתה אפשרות למנוע את התאונה או למזער את נזקיה.
4. אמנם יתכן וגם נהגת התובע נכנסה לצומת באור ירוק ועקב הפקקים הרמזור התחלף בזמן שהייתה בצומת אולם עקב מבנה הצומת לא מצאתי רשלנות מצידה של נהגת התובע אשר בסופו של יום, הוכח כי נסעה בנתיבה ישר בעת שהנתבעת יצאה מימינה מבלי להבחין בה כשבכיוונה רמזור., הרי מדובר בשעה 16:00 או בסמוך לכך "שעת פקקים". הלכה למעשה הוכח כי התאונה התרחשה בדיוק בעת שהנתבעת יצאה מצומת המפגש שבין הנתיבים, לא הבחינה ברכב התובע הנוסע כדין בנתיבו, ופגעה בצד הימני.

סוף דבר:

1. אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 10,302 ₪.
2. הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"א אב תשע"ה, 06 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.