1. תביעת התובעת, חברה להשכרת מכוניות, לפיצויים בגין גניבת רכב, כנגד חברת הביטוח. טענת הנתבעת בתמצית היא, כי מנהל התובעת היה מעורב בגניבת מכונית.

ביום 18/02/19 הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה תוצאות התובענה תוכרענה בהתאם לבדיקת פוליגרף שתיערך למנהל התובעת, מר עבד אל חכים מיקדאדי (להלן מיקדאדי).

לפניי בקשת התובעת למתן פסק דין, על פי תוצאת חוות הדעת, מכוח ההסכם הדיוני אליו הגיעו הצדדים, ובקשת הנתבעת להורות על המשך ההליכים בתיק.

רקע רלוונטי

2. תוכן ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים, מופיע בעמ' 11 שורות 21 עד עמ' 12 שורה 13 לפרוטוקול כדלקמן:

"ב"כ התובעת והנתבע 2: הגענו להסכמה מבלי להודות זה בטענותיו של זה שתנאיה כדלקמן:

1. ההכרעה בתיק תיקבע לפי תוצאות בדיקת פוליגרף שיעבור מנהל התובעת מר עבד אל חכים אצל המומחה מר גוזלן מנחם במכון "גוזלן שירותי פוליגרף" רחוב בית הדפוס 12 ירושלים טלפון: 026517685. פקס: 025375997.

2. בדיקת הפוליגרף תתייחס למעורבותו של מנהל התובעת בגניבת הרכב נשוא התובענה ושיקול הדעת באשר לאופן הצגת השאלות וניסוחן יהיה מסור למומחה. מובהר כי לב"כ הנתבעת 2 שמורה הזכות להעביר רשימה של מספר שאלות למומחה טרם עריכת הבדיקה מבלי לגרוע בכך ששיקול הדעת באשר לאופן השאלות וניסוחן יהיה מסור למומחה באופן בלעדי.

3. בשלב זה יישאו הצדדים בעלות הבדיקה בחלקים שווים.

4. הצדדים יפנו אל המומחה לביצוע הבדיקה בתוך 30 יום. בכל מקרה, המומחה לא יערוך את הבדיקה בטרם קבלת הודעת ב"כ הנתבעת אשר לשאלות שהוא מבקש שיוצגו או הודעתו כי הוא אינו מעונין להציג שאלות ספציפיות.

5. ככל שימצא כי גרסת התובעת היא אמת ואין לה כל מעורבות באירוע הגניבה הנטען בכתב התביעה, תתקבל התביעה והתובעת תהיה זכאית לקבל מן הנתבעת 2 את הסך של 125,600 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 16/05/16 ועד התשלום בפועל.

6. ככל שימצא כי גרסת מנהל התובעת אינה אמת, וכי היתה לו מעורבות כלשהי באירוע הגניבה, תידחה התביעה.

7. ככל שהתוצאה לא תהיה חד משמעית, נהיה זכאים להגיש בקשה לחידוש ההליכים בתיק.

8. אנו נגיש לבית המשפט את תוצאות בדיקת המומחה עם קבלתן ונעתור לפס"ד עם תוצאותיה.

9. כל בקשה שתוגש על ידי מי מטעמנו בענין זה, תצורף לה עמדת הצד שכנגד.

10. כפי שהודענו לעיל, התביעה כנגד הנתבע 1 תימחק כבר בשלב זה ללא צו להוצאות. ללא קשר לתוצאות בדיקת הפוליגרף".

ההסכמה קיבלה תוקף של החלטה.

3. ביום 14.3.2019, הגיש המומחה, מר גוזלן, את חוות דעתו לתיק.

בהתאם לחוות הדעת, בניתוח ממצאי הבדיקה של מיקדאדי, בסעיף 7 לחוות הדעת מיום 13.03.19, לא אובחנו בתשובותיו לשאלות הרלבנטיות תגובות פיזיולוגיות המצביעות על אמירת שקר ומסקנת חוות הדעת, בסעיף 8 לחוות הדעת, היא כי על סמך ממצאי הבדיקה של מר מיקדאדי, גירסתו, כפי שבאה לידי ביטוי בתשובותיו לשאלות הרלבנטיות בבדיקה, הינה נכונה.

סעיף 6 לחוות הדעת מפרט את השאלות שנשאל מיקדאדי ואת התשובות להן.

באותו יום, הוגשה לתיק הודעת המומחה ולפיה, נפלה טעות סופר בחלק חוות הדעת המתייחס לתשובות הנבדק לשאלות א' וב' שבסעיף 6, אם היה מעורב בגניבת המכונית שהשכיר, ואם תיאם מראש את גניבת המכונית שהשכיר לאבי, ובטעות נרשם כי הנבדק השיב בחיוב על שתי השאלות הראשונות, בעוד שהנבדק השיב בשלילה. למכתב צורפה חוו"ד מתוקנת.

יודגש, כי בחוות הדעת המתוקנת, אין שינוי בממצאי חוות הדעת או במסקנותיה וכאמור, בהתאם להודעת המומחה, מדובר בטעות סופר שנפלה בחלק המתייחס לתשובות הנבדק בלבד.

4. לאור האמור, ולנוכח מסקנות חוות הדעת, עתרה התובעת למתן פסק דין המקבל את התביעה, וכן להוצאות חלק התובעת בעלות הבדיקה ולשכר טרחת עורך דין.

הנתבעת טענה בתגובתה, כי מהדו"ח הראשוני, ניתן להבין שדין התביעה להידחות, ומן הדו"ח המתקן ניתן להבין שדינה להתקבל. לדידה, העובדה שהמומחה נימק את ההבדל בטעויות סופר אינה משכנעת. לאור האמור, ביקשה הנתבעת לקבוע את התיק לשמיעת ראיות.

הכרעה

5. אני סבורה כי התובעת זכאית לפסק דין בהתאם להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים. בהתאם לסעיף 5 להסכמה הדיונית, סוכם כי ככל שימצא כי גרסת התובעת היא אמת, ואין לה כל מעורבות באירוע הגניבה הנטען בכתב התביעה, תתקבל התביעה, והתובעת תהיה זכאית לקבל מן הנתבעת את הסך של 125,600 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 16.05.16 ועד התשלום בפועל.

בסעיף 7 להסכמה הדיונית נקבע, כי רק ככל שהתוצאה לא תהיה חד משמעית, יהיו זכאים הצדדים להגיש בקשה לחידוש ההליכים בתיק.

זו אינה התוצאה במקרה שבפנינו.

כאמור, מסקנת חוות הדעת, גם בדו"ח הראשון וגם בדו"ח המתוקן היא קונקלוסיבית, ולפיה גרסתו של מיקדאדי היא גירסה נכונה. טעות הסופר לא שינתה מן הממצאים ומן המסקנה שבחוות הדעת.

ככל שלדעת הנתבעת, טעות הסופר אליה התייחס המומחה, הייתה טעונה הבהרה, עמדה בפניה האפשרות לשלוח למומחה שאלות הבהרה ולחילופין, לזמנו לחקירה. הנתבעת לא בחרה באף אחת מן האפשרויות.

הבקשה שהגישה הנתבעת לחדש את ההליכים ולהביא ראיות, אינה עולה בקנה אחד עם ההסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים, ולפיה, רק אם מסקנת חוות הדעת לא תהיה חד משמעית, אז ורק אז, יהיו הצדדים רשאים להגיש בקשה לחידוש ההליכים.

בקשת הנתבעת היא למעשה, בקשה כי בית המשפט יתערב בהסדר הדיוני, רק בשל העובדה כי נפלה טעות סופר בחוות הדעת, ואיני רואה הצדקה לכך.

6. כידוע, הכלל הוא שיש לאכוף הסכמות דיוניות, וכי לא בנקל יאפשר בית המשפט לצד להשתחרר מהסכמה דיונית, שאם לא כן תיפגע, בין היתר, היכולת לנהל את ההליך ביעילות ותיפגענה ציפיותיהם הלגיטימיות של הצדדים (למשל, רע"א 1581/13 פלוני נ' וקנין עמרם ובניו קבלני בניין בע"מ, בפסקה 8 לפסק דינו של כבוד השופט צ' זילברטל (1.5.2013)).

אף שלבית המשפט נתונה הסמכות להתיר חזרה מהסכמים דיוניים, התערבות בית המשפט בהסדרים דיוניים, היא החריג לכלל. וראו ברע"א 5256/17 פהד חאג' נ. ראג'י אל חאג' (מיום 7.11.2017), ובמיוחד בסעיפים 2 ו-3 לפסק דינו של כב' השופט הנדל.

בכל הנוגע לסטייה מהסדר דיוני, נקבע כי הדבר מחייב התקיימות "נסיבות יוצאות דופן" (ת"א (מחוזי – מרכז) 5351-08-07 מרכז משען בע"מ נ' סולל בונה מעו"ז בע"מ בפסקה 10 להחלטת כבוד השופט ע' גרוסקופף (26.5.2010)). שינוי באופן שבו רואה מי מהצדדים את התיק לאחר שהצדדים סמכו על הסדר דיוני ופעלו על פיו, אינו יכול להצדיק, ברגיל, שלא לכבד את ההסדר (רע"א 5823/00 כיוף נ' מנסור (12.9.2000)). ממילא ברור כי חוסר שביעות רצון מקביעתו של המומחה אינה מהווה עילה להתיר חזרה מהסדר דיוני (ת"א (מחוזי – מרכז) 16890-05-09 כובני נ' לוי בפסקה 16 להחלטת כבוד השופט ע' גרוסקופף (26.5.2010)). התממשות הסיכון שנטלו על עצמם הנתבעים והעובדה שאין הם משלימים עם מסקנות המומחה, אינם יכולים להצדיק חזרה מההסדר הדיוני.

כאמור, בקשת הנתבעת היא בקשה לחזור בה מן ההסכמה הדיונית, ויש להניח, כי זו הוגשה, בנסיון להיתלות בטעות הסופר, לאחר שתוצאות הבדיקה לא הובילו לתוצאה הרצויה, מבחינתה.

לא הונחה תשתית כלשהי לנסיבות שיש בהן להצדיק חזרה מההסדר הדיוני, לא כל שכן נסיבות חריגות כנדרש (וראו הנסיבות והשיקולים שפורטו בת"א (מחוזי י-ם) 6241/04 עזבון נבלסי נ' טדסה בפסקה 5 ואילך, להחלטת כבוד השופט צ' זילברטל, שאינם מתקיימים בענייננו (19.2.2007)).

בכל הנוגע להסכמה דיונית לההכרעה בהתאם לתוצאות פוליגרף, ראו ע"א 61/84 ביאזי נ. לוי פ"ד מ"ב(1) 446, בעמ' 473.דעת הרוב העניין ביאזי, מפי כב' השופטים גולדברג ואלון, היא שככל שהצדדים מסכימים לקיומה של בדיקת פוליגרף, ומסכימים כי הכרעה של הסכסוך תיעשה על פי תוצאותיה, הדבר ראוי ומקובל, ובית המשפט לא יתערב בהחלטה זו ולהיפך, יתן לה תוקף. קביעת הרוב נסמכת על ההלכה הכללית לפיה יש לכבד את רצון הצדדים, ובצידה אינטרס נוסף והוא ייעול בירור הסכסוך.

וכן ראו בפסק דינו של כב' השופט עמית בבג"ץ 557/17 פלוני נ. פלונית מיום 23.1.2017 :

"הלכה ותיקה היא, כי כאשר שני הצדדים הסכימו להכריע את גורל הסכסוך באמצעות בדיקת פוליגרף, אין לאפשר להם להתנער מהסכמה זו, וכך הדבר גם בענייננו (ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פ"ד מ"ב(1) 446 (1988); ע"א 4027/97‏ סולפרד בע"מ נ' עמישי חברה לשיווק בע"מ, פ"ד נג(2) 522 (1998); רע"א 8644/09 פואז מוחמד ובניו שיווק תערובות ומזון לבעלי חיים בע"מ נ' חמיס (18.11.2009))".

וראו גם בספרם של אסף זגורי ואברהם זגורי דין הפוליגרף כבדיקה וכראיה בהוצאת נבו עמ' 258-263.

אף שהנתבעת לא טענה כנגד קבילות בדיקת פוליגרף, אוסיף, כי אין בעובדה שהפוליגרף אינו נמנה על הראיות הקבילות, במקום שאין הסכמה בין הצדדים, כדי לגרוע מזכותם של הצדדים להתנות על דיני הראיות, ולקבוע כי גם ראיות שאינן קבילות, יוגשו, וממילא, יהוו בסיס להסכמה דיונית.

וראו פסקה 5 לפסק דינה של הנשיאה חיות ב רע"א 6697/15 שרותי בריאות כללית נ. מד"י ואח' (מיום 17.6.2015):

"הלכה היא כי צדדים להליך משפטי רשאים להתנות על דיני הראיות ולהגיש בהסכמה גם ראיות שאינן קבילות (ראו, ע"א 415/87 מדינת ישראל נ' פול חברות הביטוח הישראליות בע"מ, פ"ד מג(2) 580, 589-588 (1989); ע"א 61/84 ביאזי נ' לוי, פ"ד מב(1) 446, 475 (1988); רע"א 522/11 גולסז נ' קאלצ'י, בפסקה 4 (8.12.2011))."

7. משדחיתי את טענת הנתבעת, כי טעות הסופר בחוות הדעת מכשירה את בקשתה לחידוש ההליכים, זכאית התובעת למתן פסק דין בהתאם להסדר הדיוני.

בהקשר זה יצוין, כי הנתבעת לא טענה בתגובתה כנגד איזו מן הרכיבים שהתבקשו, בבקשת התובעת למתן פסק דין.

8. אשר על כן, ניתן פסק דין המחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 125,600 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 16.05.16 ועד לתשלום בפועל. כן תישא הנתבעת בעלות בדיקת הפוליגרף ששילמה התובעת בסך 702 ₪ ובשכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.

בפסיקת שכר הטרחה נלקחה בחשבון העובדה כי לא התנהלו הוכחות בתיק.

ניתן היום, כ"ח אייר תשע"ט, 02 יוני 2019, בהעדר הצדדים.