תיק 18397-04-15

תובעים

1. אלברט סויסה

נגד

1. לודמילה לוסיה רביץ

2. מיכאל רביץ

בפני שתי תביעות מאוחדות שעניינן תאונה מיום 10/2/15.

התובעים בתיק 1061-03-15 והנתבעים בתיק 18397-04-15 (להלן: "רביץ" או "התובעים") תבעו את נזקיהם בגין התאונה בסך של 30,000 ₪.

הנתבע בתיק 1061-03-15 והתובע בתיק 18397-04-15 (להלן : "סויסה" או "הנתבע") תבע את נזקו בסך של 15,129 ₪.

התובעים טענו כי התובע 2 נסע ברכב התובעת 1 בנתיב השמאלי לאחר השתלבות בירידה, ורכב הנתבע נסע בנתיב הימני. לפתע, וללא סימון איתות עבר הנתבע לנתיב השמאלי בחדות ופתאומיות וזאת על מנת לבצע פניה שמאלה. התובע 2 ניסה לבלום את רכבו על מנת למנוע את ההתנגשות אך ללא הצלחה.

הנתבע טען כי רכבו היה בעצירה מלאה עת התכוון לפנות שמאלה תוך מתן זכות קדימה לרכב שעלה בנתיב הנגדי. הנתבע 2 נסע בחוסר זהירות ומהיורות מופרזת, לא בלם במועד ופגע ברכב הנתבע בחוזקה.

עדויות הצדדים

בדיון אשר התקיים בפני נשמעו הצדדים ועדיהם.

מטעם התובעים העיד התובע 2 ושני עדים שהיו עמו ברכב.

התובע 2 העיד כי הוא פנה שמאלה והשתלב בנתיב השמאלי בשדרות קונטיקט וכי הנתבע שנסע בנתיב הימני האט את הרכב מבלי לאותת וכשהתובע 2 התקרב לרכב הנתעב לפתע, התפרץ הנתבע לנתיב של התובע 2 והתובע 2 לא הספיק לבלום. התובע 2 טען כי התאונה הייתה לפני הצומת כאשר הנתבע התפרץ כדי לפנות שמאלה וכי במשטרה נאמר לו כי הפניה שמאלה אסורה. התובע 2 העיד כי הוא נסע במהירות של 40-45 קמ"ש.

מטעם התובע העידו שני עדים אשר נסעו עמו ברכב.

הגב' אלינה אורצ'ינסקי העידה כי היא ישבה ליד הנהג ואישרה בעדותה את עדות התובע 2. הגב' אלינה העידה כי רכב הנתבע נסע בנתיב הימני ומבלי לאותת סטה לנתיב השמאלי כדי לפנות שמאלה וכי התובע 2 אשר נסע במהירות סבירה לא הספיק לבלום.

העדה השניה מטעם התובעים הייתה הגב' אנסטסיה אורצ'נסקי אשר ישבה במושב האחורי ימני אף היא העידה כי התובע 2 נסע במהירות סבירה וכי הנתבע החליט לפנות שמאלה מבלי לאותת.

מטעם הנתבע העיד הנתבע בעצמו ושני עדים.

הנתבע טען כי הוא הגיע לצומת ואותת, נכנס לצומת וחיכה לרכב שעלה מהכיוון הנגדי, ואז רכב התובעים שלא שמר על מרחק פגע בו בצד השמאלי אחורי כי הוא כבר היה רכבו היה בהטיה במהלך הכניסה לצומת. מעוצמת המכה רכב הנתבע נהדף לצד השני של הכביש.

מטעם הנתבע העיד מר שלמה ויסבלום אשר העיד כי עמד על המדרכה במרחק של 20 מטרים מהתאונה. מר שלמה העיד : "ראיתי את הרכב שמגיע מהנתיב השמאל, הוא מאט, מגיע מאחוריו רכב ופוגע בו".

מטעם הנתבע העידה אשת הנתבע ומסרה כי הם עמדו בצומת כדי לפנות שמאלה ורכב התובעים פגע בהם.

עוד העיד מטעם הנתבע, בנו משה, אשר העיד כי התובע והנוסעות עלו לבית הנתבע על מנת להחליף פרטים . ברכב הנתבע היה נזק מתאונה קודמת בצד ימין אחורי של הרכב וביום למחרת שלח התובע 2 הודעה לבנו של הנתבע : " אתה או אלברט יכולים לכתוב לי על דף שהנזק שנגרם בתאונה הוא רק בצד שמאל וכי המכה מצב ימין כבר הייתה לפני התאונה שאני לא אאלץ לשלם גם על זה".

התובע 2 נשאל על עניין זה בחקירתו הנגדית והסביר " התכוונתי שלא יגידו במשפט שגם זה באשמתי".

דיון והכרעה

לאחר שמיעת הצדדים ועדיהם מצאתי להעדיף את גרסת התובעים.

עדות התובע 2 והעדים מטעמו הותירה בלבי רושם אמין ומהימן.

עדות התובע ושתי העדות הייתה אחידה עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית.

מנגד עדות הנתבע נתמכה בעדות אשתו בלבד שנסעה עמו. אך, גרסת הנתבע לגבי אירוע התאונה לא מתיישבת עם מוקדי הנזקים ברכבים.

עיון בתמונות הנזק מלמד כי רכבו של התובע נפגע בחזית קדמית ימנית, ואילו רכב הנתבע נפגע בזווית שמאלית אחורית.

הנתבע התבקש להסביר את מוקדי הנזק ביחס לגרסתו וטען כי רכבו היה בהטיה כי כבר נכנס לצומת. אבל אם רכב התובע היה בהטיה כי הוא נכנס לצומת הפגיעה ברכב התובע הייתה צריכה להיות בצד שמאל ולא בצד ימין.

מוקדי הנזקים מתיישבים עם גרסת התובעים לפיה רכב התובעים נסע ישר ואילו רכב הנתבע התפרץ בפתאומיות לנתיב התובעים.

באשר לעדות העד מטעם הנתבע, מר ויסבלום "ראיתי את הרכב שמגיע מהנתיב השמאל, הוא מאט, מגיע מאחוריו רכב ופוגע בו". עדות מתארת את מהלך התאונה שאינו שנוי במחלוקת שכן, התאונה אירעה לאחר שהנתבע התפרץ לנתיב השמאלי.

באשר להודעה ששלח התובע 2 לבן הנתבע, התובע הסביר כי לא רצה שהנתבע יתבע אותו בגין נזק אשר לא נגרם בתאונה. הסבר זה סביר ועומד במבחן השכל הישר.

לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה בתיק 1061-03-15 ודוחה את התביעה בתיק 18397-04-15.

אני מורה לנתבעים בתביעה 1061-03-15 באמצעות הנתבעת 2 לשלם לתובעת 1 28,600 ₪.

כמו כן ישאו הנתבעים בהוצאות העדים בסך של 600 ₪ והוצאות משפט בסך של 1,500 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום אם לא כן, ישאו הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ו' אלול תשע"ה, 21 אוגוסט 2015, בהעדר הצדדים.