תיק מאוחד -

פש"ר 1804-03-15 זועבי נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

פש"ר 5010-03-15זועבי נ' כונס נכסים רשמי מחוז חיפה והצפון ואח'

בפני כב' השופט אסף זגורי

1. לפניי בקשת הנאמן לבטל הסדר תוכנית פרעון (הפטר מותנה) שנערך ביחס לשני החייבים בעקבות גילוי נכסי מקרקעין שיש להם זכויות או זיקות אליהם.
2. ביום 23/1/2019 התקיים דיון בעניינם של החייבים בפני מותב אחר והם הוכרזו פושטי רגל.
3. ביום 8/3/2021 נקבעה לחייבים תוכנית פרעון שאילו היו עומדים בה היו מקבלים הפטר מוחלט. על פי אותה תוכנית פרעון אמורים היו החייבים להוסיף 400,000 ₪ לקופת הכינוס ובכך לגלם זכויותיהם בדירת מגורים שבבעלותם. התשלום היו אמור להיעשות ב-60 תשלומים.
4. ביום 27/9/2021 הודיע הנאמן לתיק בית המשפט כי גילה באופן מקרי אגב טיפולו בתיק פש"ר אחר כי לחייב זכויות במקרקעין הידועים כגוש 16582 חלקה 44 אותן ירש מאמו המנוחה ולדבריו מדובר בנכס משמעותי כאשר חלקו של החייב 444 מ"ר. ביום 19/12/2021 הודיע הנאמן על מציאת זכויות נוספות של החייב בנכסי מקרקעין אחרים מכוח ירושת אביו המנוח. אי לכך ולבקשת הנאמן ניתנו צווי איסור דיספוזיציה ועיון במרשם. במקביל ועל יסוד נימוק זה עתר הנאמן בבקשה מס' 19 להורות על ביטול תוכנית הפרעון שנקבעה לחייב. ביום 22/11/2022 הגיש הנאמן בקשות דומות בעניינה של החייבת וטען כי אף אביה נפטר והיא יורשת פוטנציאלית שלו וביקש להתחקות אחר נכסים הרשומים על שמו. גם לגביה עתר מאוחר יותר לבטל תוכנית הפרעון.
5. שני החייבים התנגדו לבקשת הנאמן וטענו כי אין מקום וגם אין תועלת בביטול תוכנית הפרעון מבחינה כלכלית שכן גם אם יש לחייב זכויות בעזבון אביו הן חסרות ערך בוודאי לאור העלויות הכרוכות במימושן. החייב הוסיף לעניינו עוד כי גם אם לאביו המנוח היו זכויות במקרקעין הרי צדדי ג' בנו על חלקיו במקרקעין בתים ומדובר בתסבוכת קניינית ומשפטית שלא משנה דבר מבחינת תכנית הפרעון שכן אין כדאיות כלכלית במימוש זכויות החייב בעזבון אביו המנוח בחלקה כלשהי. הגדיל החייב לעשות והודיע במהלך הדיון כי הוא מוכן מראש להקנות את כל זכויותיו שנמצאו על שמו או מכוח זיקתו לעיזבון אביו לנאמן.
6. ב"כ בני משפחתה של החייבת שהוגשה כנגדם בקשה לביטול הענקה הוסיף כי בעניין אביה המנוח של החייבת ניתן לפני כחודש צו קיום צוואה על ידי בית הדין השרעי בבאקה אל גרביה ביחס לצוואתו משנת 1998 וכי מדובר בצוואה המתייחסת למכלול נכסי המנוח ובמסגרתה החייבת ממילא אינה יורשת או מקבלת דבר מעזבון אביה.
7. ב"כ הכונ"ר הצטרפה לעמדת הנאמן וסברה אף היא כי נדרשת בדיקה מעמיקה לעניין זכויות החייבת בעזבון אביה המנוח ואף בעניין החייב תמכה בבקשת הנאמן.
8. יש לציין, כי לאחר שמיעת טענות ב"כ הנענקים בדבר קיומה של צוואה וצו קיום צוואה ביחס לעזבון אביה המנוח של החייבת, ביקש הנאמן בהגינותו להשעות הטיפול בבקשת ביטול תכנית הפרעון בעניינה של החייבת עד אשר יערוך בדיקה מתאימה של הצוואה וצו קיומה. משכך, החלטתי זו תתייחס אך ורק לבקשה בעניינו של החייב.
9. כידוע, סמכותו של בית המשפט לפשיטת רגל להורות על ביטול או שינוי הפטר מותנה, לרבות ביטולו או שינויו של כל צו, החלטה או פסק דין הניתן על ידו, עקב שינוי עובדות ונסיבות חדשות שנודעו לאחר מתן ההחלטה, מעוגנת בסעיף 181 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם – 1980. סמכות זו היא סמכות רחבה (אף יותר מזו של בתי משפט הדנים בעניינים אזרחיים אחרים), אך יש לעשות בה שימוש זהיר (ראו רע"א 7869/17 אי.אר.אמ. נכסים בע"מ נ' דניאל אור (נבו, 23/11/2017)).
10. עיון חוזר בהחלטה אינה ניתן כדבר שבשגרה. רק במקרים חריגים ניתן לעיין עיון חוזר בהחלטה. התנאי לכך הוא שהוכח שינוי במצב הדברים או שהתבררה עובדה חדשה שלא עמדה בפני בית המשפט בעת הדיון המקורי וגם אז וכדי לא לסטות מעיקרון סופיות הדיון הרי שעל בית המשפט לעשות שימוש זהיר בסמכותו זו (פסק דינה של השופטת חיות (כתוארה אז) ברע"א 2381/14 שחורי נ' הכנ"ר, פסקה 8 (נבו, 7/7/2014)).
11.  ההלכה בעניין זה הודגשה שוב על ידי כב' השופטת וילנר במסגרת רע"א 5691/18 ודובין נ' כונס נכסים רשמי, פסקה 9 (נבו, 1/11/2018), בקובעה:

"ככלל, לא תתקבל בקשה לעיון חוזר בהחלטה מקום בו הטענות המועלות בה הן ערעוריות באופיין, או כאשר לא חל שינוי בנסיבות המצדיק את שינוי ההחלטה. כמו כן, נקבע כי רק במקרים נדירים ויוצאי דופן תשנה הערכאה הדיונית את החלטתה בשל כך שהתברר לה כי נתנה החלטה מוטעית, וזאת כאשר התיקון לא יפגע בזכויותיו הדיוניות והמהותיות של הצד שכנגד"

1. באותו פסק דין הוספו הפניות לשורה ארוכה של פסקי דין דומים:

ע"א 3604/02 אוקו נ' שמי, פ"ד נו(4) 505, 508 (2002) ;

רע"א 1056/10 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ נ' אליעד,  פסקה 3 (נבו, 2/8/2010); 

רע"א 1574/11 שטראוס שיווק נ' אורמן, פסקה 13 (נבו, 14/7/2011);

רע"א 8210/11 גיל נ' אלקיים, פסקה 6 (22/1/2012);

רע"א 4081/15 אופיר ייזום והשקעות בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי תל אביב,  פסקה 10 (נבו, 18/10/2015);

ע"א 6240/15 לונטר נ' פנחס, פסקאות 16-15 (‏נבו, 15/5/2016);

רע"א 6503/18 בנימינוב נ' כונס הנכסים הרשמי,  פסקה 4 (נבו, 24/10/2018)).

1. כאשר מדובר בבקשת עיון מחדש בהפטר חלוט שהיא התחנה האחרונה בהליך הממושך של פשיטת רגל, השימוש בסמכות העיון החוזר צריך להיות במשורה, עוד יותר לעומת החלטות ביניים אחרות בהליך הפש"ר (ראו דברי כב' השופט עמית בפסקה 9 בע"א 8488/18 זמירה משקל נ' רונן בצלאל, נאמן (נבו, 17/6/2019)). הפטר מהווה "החלטה שיפוטית מכריעה ועל כן עיון מחדש בה טעון הצדקה מספקת שגוברת על השיקול של סופיות הדיון ועל הסתמכות הצדדים. עיון חוזר בהפטר חלוט הוא מהלך משמעותי שעליו להיעשות בצמצום ובזהירות רבה, כך גם בהפטר מותנה (ראו שם).
2. דומה כי בנוסף לגילוי עובדות חדשות כהצדקה וטעם ראוי לעשיית שימוש במכשיר "העיון החוזר" שמוקנה לבית המשפט של פשיטת רגל, יש לבחון האם גילוי עובדות אלו מהווה התנהלות דיונית בחוסר תם לב של החייב. יפים בהקשר זה דברי השופטת פרוקצ'יה בע"א 6021/06 פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי (נבו, 9/8/2009)

"אחד האמצעים החשובים ליישוב בין המגמות המנוגדות הפועלות בהליכי פשיטת רגל מתמקד בדרישה לתום לב של החייב לאורכם ולרוחבם של הליכים אלה. כדי לזכות את החייב ב"כרטיס כניסה" להליך פשיטת רגל, עליו להוכיח את תום לבו. כדי לזכות ב"כרטיס יציאה" מהליך פשיטת הרגל, ולקבל פטור מחובות שנותרו לא משולמים, עליו להראות כי פעל בתום לב במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ומילא בדייקנות ובהגינות את החובות שהוטלו עליו בגדרו של הליך זה. רק בהתקיים תנאי תום הלב, זכאי החייב להגנה שמסגרת פשיטת הרגל מקנה לו, ולהפטר מחובותיו לאחר שקיים תנאים נוספים".

ובהמשך:

"הנכונות לאזן את עניינו של החייב אל מול עניינם של הנושים, ולהקל עליו בפרישת רשת ההגנה של הליכי פשיטת הרגל וההפטר, מתקיימת, אפוא, רק בחייב תם לב. מי שצבר את חובותיו בחוסר תום לב, או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכים אלה ולהפטר, ואינו זכאי כי עניינם של הנושים במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו ייגרע. אין ספק כי על החייב לנהל את הליך הפש"ר בתום לב לכל אורכו. חובה מטילה על החייב גם חשיפה בפני בעל התפקיד ובית המשפט של כלל המידע הנדרש והמתבקש בענייננו אשר יש בו כדי להשפיע על בחינת מצבו הכלכלי, על מנת שניתן יהיה לגבש תכנית פירעון אשר עולה בקנה אחד עם נסיבותיו של החייב, יכולותיו הכלכליות וכלל האינטרסים הנוגעים להליך הפש"ר. מקום בו החייב אינו עושה כן ומסתיר מידע מהותי שיש בו לשפוך אור על נכסיו ו/או מסוגלותו הכלכלית, עשוי הדבר במקרים מסוימים להטות את הכף אל עבר ביטול ההליך. כך למשל, סבורה אני כי מקום בו הוכח שהחייב הסתיר במזיד מידע מהותי בדבר זכויות או נכסים מהותיים, ובשל כך גרם לקביעת תכנית פירעון שאינה הולמת את מצבו האמיתי, אכן ראוי יהיה לשקול בחיוב במקרה זה את ביטול ההליך מחמת חוסר תום לב בניהול ההליך."

1. עוד ראו דברי השופט גרוסקופף בע"ר 8488/18 משקל נ' בצלאל לעיל לפיהם בבוא בית המשפט לשקול חזרה או ביטול מהפטר (שם דובר על הפטר מותנה) יידרש לבחינת תם הלב של החייב ובפרט התנהלותו הכנה והגלויה ביחס לנכסיו וכן שיתוף הפעולה שלו ועמידתו בתנאים שנקבעו לו בהפטר המותנה. במצב בו נפל דופי בתום ליבו או בהתנהלותו של החייב, ההפטר המותנה לא יעמוד לו כמגן.
2. אין לי ספק בנסיבות המקרה דנן, כי התנהגות החייב אינה בתם לב וכי קמה הצדקה לביטול תכנית הפרעון ; החייב נתבקש להצהיר על נכסים וזכויות במקרקעין במסגרת בקשת צו הכינוס והצהיר אך ורק על בעלות בביתו הפרטי (ראו בקשת צו כינוס מיום 18/1/2015). החייב נחקר על ידי הנאמן וגם בדו"ח מיום 28/9/2017 צויין כי החייבים הצהירו אך ורק על בית המגורים ולא על שום נכס מקרקעין אחר. הנאמן מציין בסעיף 4 לבקשה מס' 26 כי בחקירתו של החייב הוא מצהיר שלא זו בלבד שלא נחל זכויות בעזבון אביו אלא שלאביו לא היו כל נכסים או זכויות רשומות על שמו. חייב שמצהיר שאין לו נכסים כלל וגם לאביו לא היו ומתגלה כי יש זכויות במרשם המקרקעין על שמו ולאביו היו זכויות במספר נכסי מקרקעין, הוא אינו חייב שנוהג בתם לב בהליך. מדובר בדופי שנפל בהתנהגות החייב ולא ניתן לעבור עליו לסדר היום.
3. בהקשר זה, גם אם החייב צודק ולא ניתן לממש זכויות אלו שהוא בעליהן או בעל זיקה אליהן מכוח ירושת עזבון המנוח או גם אם מדובר בזכויות בשווי זניח, לא זה לב העניין אלא התנהלותו חסרת תם הלב והשקיפות ואף הטעית בעלי התפקיד ובית המשפט לסבור כי אין לו נכסים וזכויות כלל זולת בית המגורים. על כן גם אם הייתי מקבל טענות ב"כ החייבים כי אין ערך כלשהו לזכויות החייב במקרקעין הרי שמדובר בחוסר תם לב בהתנהלותו בהליך והוא מצדיק לכאורה ביטול תכנית הפרעון ושקילתה מחדש. בנוסף מדובר בטענות ללא ביסוס. החייב לא צירף כל חוות דעת מטעמו המעידה על מדובר בנכסים חסרי ערך או קשים למימוש.
4. לפיכך ולאור כל הנימוקים לעיל ובשים לב להתרשמותי מהחייב כי בחר להסתיר מעניני הנאמן זכויותיו במקרקעין שונים שירש מאביו, אני נעתר לבקשת הנאמן ומורה על ביטול תכנית הפרעון המותנה שנקבעה לחייב בתיק זה.
5. הנאמן יתקשר עם שמאי לשם הערכת שווי זכויותיו של החייב בכל נכסי המקרקעין השונים שפורטו בבקשותיו כאשר השומה תיקח בחשבון גם עלויות מימוש ויגיש לבית המשפט חוות דעת מתאימה עם המלצות בתוך 60 יום מהיום.
6. בעניינה של החייבת כאמור, מושעית הבקשה למשך 30 יום במהלכה יערוך הנאמן בירורים מתאימים בעניין עזבון אביה המנוח של החייבת וצוואתו ותימסר הודעה מתאימה בפרק זמן זה.

המזכירות תמציא ותעקוב.

ניתנה היום, כ"ה אייר תשפ"ב, 26 מאי 2022, בהעדר הצדדים.