1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא מיום 29.01.15 (כב' השופט רונן פלג), אשר התיר למשיבה להגיש תצהירים משלימים ולהזמין עדים נוספים (בכפוף לתנאים שפורטו בהחלטה) אף שהתביעה הוגשה בשנת 2010, ואף שנשמעו עדויות מטעם שני הצדדים (עדות קצרה מטעם המשיבה, והתייצבות נציג "שלא יכל היה לשפוך אור של ממש על הדברים" מטעם המבקשת).

זכות להגשת תצהירים משלימים ניתנה גם למבקשת.

2. לטענת המבקשת שגה בית משפט בהחלטתו זו, בין היתר, מאחר ויש בהחלטה משום סטייה מהחלטה קודמת לפיה הצדדים לא יהיו רשאים להעיד עדים שלא הגישו תצהירי עדות בתצהיר.

3. דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בקבלת תגובת המשיבה.

מדובר בהחלטה שלא תינתן בה רשות ערעור בהתאם לסע' 1(4), 1(5), 1(6) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור) תשס"ט- 2009.

מעבר לנדרש יצויין כי החלטת בית משפט מנומקת היטב, לאמור כי ההליכים בתיק מתמשכים לנוכח העובדה שפעמיים ניתן פסק דין במעמד צד אחד ופעמיים בוטל פסק הדין, וכי העדויות שנשמעו עד כה אין בהן כדי לאפשר הגעה לחקר האמת.

לא מצאתי כי בהחלטה על נימוקיה נפל פגם. מדובר בהחלטה דיונית המצויה בגדר שיקול דעתו הרחב של בית משפט קמא, וערכאת הערעור תמנע מלהתערב בה.

כאמור, הבקשה נדחית.

משלא נדרשה תגובת הצד שכנגד, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ב אדר תשע"ה, 03 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.