נוכחים:

ב"כ המבקשת – עו"ד גב' אורטל חג'ג'

המשיב - הובא

הסניגור – עו"ד כמיל עודה , ס. ציבורי

פרוטוקול

הסניגור:

יש לי טענה מקדמית.

על פי הבקשה שעת המעצר היא 9.20 בבוקר. לכל הדיעות שעת העיכוב ותחילת שלילת החירות היתה לפני כן. גם אם שעת המעצר היתה בשעה 9.20, לכל הדיעות היה צריך להביאו אתמול ואין שום הצדקה לעשות שימוש ב – 24 שעות בצורה מקסימלית, הדברים יעשו במקרים חריגים מאד. אז נכנסים שיקולים האם ההחלטה היתה סבירה בנסיבות העניין.

החוקרת:

החשוד נעצר בשעה 9.20. החוק מאפשר 24 שעות, אני הייתי פה מהבוקר, הרבה לפני 9.20.

אינני מחליטה על מעצר ומתי להביא את החשוד.

<#2#>

החלטה

התרעומת אותה הביע הסניגור מובנת אך אין בה להביא לשחרורו של החשוד לאלתר. הדבר ילקח בחשבון בעת מתן ההחלטה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"א אדר תשע"ה, 02/03/2015 במעמד הנוכחים.

החוקר:

אני חוזר על הבקשה. מציג לעיון בית המשפט תיק החקירה.

החוקר משיב לשאלות הסניגור:

ש. האם זה נכון כי מרשי מתגורר בעכו העתיקה?

ת. נכון. מאחר והוא גר בקרבת מקום ויודע את המקום המדובר...

ש. אתר העתיקות יש עליו שילוט?

ת. זו כנסיה, בפנים אבנים עתיקות ומבוצעות שם חפירות של עתיקות.

ש. נכון על פי גרסתו מסר שהוא אכן לקח חלק מהאבנים מתחת לביתו על מנת לעשות הגבהה לחומה.

ת. נכון

ש. אין חשודים נוספים.

ת. נכון

ש. נצפה עושה את הדברים?

ת. נכון

ש. נתפס על חם?

ת. כן

נציג המבקשת מסכם:

חוזר על הבקשה.

הסניגור מסכם:

גם אם יש יסוד נפשי לחשד, יש את יסוד הידיעה. עובדה כי מרשי נתפס על חם, בשים לב לגרסתו, מתחת לביתו, אין טענה למעורבים נוספים, לצורך מה עוצרים אותו? לגבות גרסאות מהאבנים? אם אין עדים, נתפס על חם, לא הרחיק עצמו ואין טענה למעורבים נוספים אין צורך בהמשך מעצרו.

סעיף 13 מדבר על קיומן של עילות מעצר לצורך ביצוען ללא הפרעות.

<#4#>

החלטה

בפניי בקשת המשטרה להאריך מעצרו של החשוד ב - 5 ימים.

הנ"ל חשוד שנכנס לאתר העתיקות ללא הסכמת הבעלים וגנב אבנים.

החשוד מודה במיוחס לו. לא מצאתי עילה להמשך מעצרו של החשוד. אין בפעולות המפורטות במ/1 כדי ליצור חשש לשיבוש הליכי חקירה. כמו כן, לא מצאתי כי במקרה דנן קמה עילת מעצר של מסוכנות לציבור, למרות עברו הפלילי המכביד של החשוד.

אשר על כן, אני מורה על שחרורו.

יתייצב לחקירה בכל עת שיידרש.

<#5#>

ניתנה והודעה היום י"א אדר תשע"ה, 02/03/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי כרמית דותן