1. תביעה זו הוגשה בגין נזקים שנגרמו לאופנועו של התובע ולציוד נוסף שנפגעו בתאונת דרכים מיום 27.11.14.

2. התאונה התרחשה בעת שהתובע רכב על אופנועו בדרך רבין בגבעתיים והנתבעת 1 יצאה עם רכבה מחניון קניון גבעתיים.

3. לטענת התובע, הוא רכב בנתיב הימני בדרך רבין וכשהגיע בסמוך ליציאה מחניון הקניון, הנתבעת 1 נכנסה עם רכבה לנתיבו תוך שהיא חוצה פס הפרדה לבן, ופגעה בו.

לטענתו, התאונה התרחשה בתחילת נתיב ההשתלבות היוצא מחניון הקניון.

4. הנתבעת 1 טוענת, כי יצאה מחניון הקניון, השתלבה בזהירות לנתיב הימני בדרך רבין, כאשר היא מבחינה בתובע רוכב על אופנועו בנתיב השמאלי.

לטענתה, זמן רב לאחר שהשתלבה בנתיב, ובסמוך לרמזור בצומת הרחובות רבין ובן-גוריון, לאחר שהאטה את מהירות נסיעתה, פגע בה התובע מאחור בחלק האחורי-שמאלי של רכבה.

5. מבין גרסאות הצדדים אני מקבל את גרסתו של התובע ואסביר:

א. מעיון בתמונות הנזק, הן לאופנוע והן לציוד הרכיבה של התובע, נראה כי לאחר הפגיעה, האופנוע והתובע, נגררו מרחק ניכר על הכביש.

אילו היתה פגיעה מאחור, בסמוך לרמזור, במהירות איטית, כפי שתיארה הנתבעת 1, סביר להניח כי האופנוע לא היה ממשיך ונגרר על הכביש, אלא היה נופל במקום.

ב. התובע צילם בזמן אמת את רכבה של הנתבעת 1 והצביע במהלך הדיון על מקום הפגיעה המעיד כי המפגש בין האופנוע לרכב היה בדופן ימין של רכב הנתבעת 1 ולא בפגוש האחורי.

הנתבעת 1 לא טרחה לצרף תמונות כלשהן של רכבה. לעדותה ועדות בעלה כי המדובר בפגיעה ישנה, אין כל תימוכין בראיות.

ג. התיאור שנתן התובע ביחס למקום התאונה אמין יותר מתיאורה של הנתבעת 1.

התובע העיד כי לאחר התאונה, הצדדים עמדו בצד הכביש, לקראת סוף נתיב ההשתלבות, דבר המעיד כי התאונה לא התרחשה בסמוך לרמזור כגרסת הנתבעת 1.

בעדותה, הנתבעת 1 ציינה, כי בעקבות התאונה, ומכיוון שרכבה חסם את נתיב הנסיעה הימני, היא הזיזה אותו לצד הדרך על מנת לפנות את הנתיב (עמ' 3 ש' 24-28).

הדבר אינו אפשרי בסמוך לרמזור, שם אין לנתיב הימני שוליים ולכן הנתבעת 1 טענה כי רק נצמדה למדרכה. הואיל וגרסתה הראשונית של הנתבעת 1 היא כי היא פינתה את נתיב הנסיעה. הדבר אפשרי רק באיזור נתיב ההשתלבות ולא בהמשך הדרך.

6. התובע לא נחקר בחקירה נגדית ביחס לנזקים הנטענים, ולא הוגשה חוו"ד נגדית מטעם הנתבעות. לפיכך, הנזק שהוכיח התובע הוא בסך 9,997 ₪ כמפורט בסעיף 7 לכתב התביעה ללא רכיב עגמת הנפש ובזבוז הזמן, אשר יילקח בחשבון בפסיקת ההוצאות.

7. לאור האמור לעיל, אני קובע כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבעת 1.

8. לפיכך, התביעה מתקבלת.

הנתבעות, באמצעות נתבעת 2, תשלמנה לתובע סך של 9,997 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כמו כן, הנתבעות, באמצעות נתבעת 2, תשלמנה לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪.

התשלום יבוצע בתוך 30 ימים מהיום.

ניתן היום, ח' אדר א' תשע"ו, 17 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.