כנגד המבקש הוגשו לביצוע שני שיקים האחד על סך 10,500 ₪ ז"פ 30.9.2013 והשני על סך 20,000 ₪ ז"פ 20.8.2013 המשוכים מחשבונה בבנק הפועלים לטובת המשיבה.

בהתנגדות טענה כי לא כתב היד והחתימה של גבי השיקים אינם שלה וכי הגישה תלונה על כך במשטרה. כן מסרה כי מבירור שעשתה התברר שהשיקים נמסרו לחברה בשם פואז ואחיו מזון בע"מ ונמסרו למשיבה.

המבקשת נחקרה בפני והצדדים הסכימו כי ההחלטה תינתן על סמך סיכומים בכתב לאחר הגשת חומר החקירה בתיק המשטרה.

מבחינת החומר שהוצג בפני עולה התמונה הבאה: בעדותה בפני מסרה המבקשת כי נגנה לה פנקס שיקים אותו היא ביטלה (ש' 13 בעמ' 1 לפרוט', וש' 1 בעמ' 2 לפרוט') אולם בעדותה במשטרה מיום 8.9.2013 מסרה כי לא נגנבו לה פנקסי שיקים (ש' 10 בעמ' 1 להודעה). עיון בשיקים שהוגשו לביצוע מעלה כי הם חוללו בשל היות החשבון מוגבל ולא כתוצאה ממתן הוראת ביטול. מעיון באישור על הגשת התלונה עולה כי המבקשת גילתה את אירוע הגניבה ביום 1.5.2013 אך לא פעלה לבטל את השיקים שלטענתה נגנבו.

יתרה מזו, מעיון בתיק החקירה עולה כי ביום 30.10.2013 פנתה המבקשת מיוזמתה למשטרה ומסרה כי אחרי שהגישה התלונה התברר לה כי שמי שעשה שימוש בשיקים הנו בעלה להב פואז אשר מסר את השיקים לנושים והוא התחייב בפניה לשלם את הכספים ולכן ביקשה לבטל את התלונה (ראה עדותה מיום 30.10.2013). בעדותה בפני מסרה כי המשטרה היא זאת שגילתה שבעלה לקח את השיקים (ש' 19 וש' 24 בעמ' 2 לפרוט') וכי היא לא ידעה שבעלה גנב את השיקים אלא המשטרה הודיעה לה אחרי חודשיים ממועד הגשת התלונה שבעלה הוא זה שביצע את הגניבה (ש' 18 בעמ' 3 לפרוט'). בעדותה בפני מסרה כי הסתכסכה עם בעלה בעקבות מעשיו אך בהודעתה במשטרה מיום 30.10.2013 מסרה כי היא רוצה לשמור על שלום בית ולהתנתק כלכלית מבעלה ולהציל את משכורתה מעיקולים לטובת פרנסת ילדיה. כן עולה לכאורה מעדותה הנ"ל במשטרה כי היא אישרה בדיעבד את פעולות בעלה בחשבון לאור הבטחתו כי יפעל לסגירת החובות.

לפיכך, ולאור חוסר הבהירות בגרסת המבקשת והשוני בין הגרסה שהציגה בפני לבין זו שמסרה בעדויותיה השונות במשטרה אני מחליטה להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת ערבון בסך של 3,500 ₪ בתוך 30 יום מהיום.

לאחר ביצוע ההפקדה תעתור המבקשת בבקשה מתאימה.

ניתנה היום, י"ז אלול תשע"ה, 01 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.