1. בתאריך 14.12.2014 ארעה תאונת דרכים ברחוב הפלמ"ח בירושלים, בה היה מעורב רכב התובע (להלן: "רכב התובע") וכן רכב הנתבעת, אשר נהגה ג'יפ מיצובישי פג'רו מספר 94-582-56 (להלן: "הג'יפ" או "רכב הנתבעים") .

2. לטענת התובע, בעת ניסיון הנתבעת לבצע עקיפה מימין לרכבו של התובע, כנגד החוק, פגעה הנתבעת בצד הימני הקדמי של רכבו של התובע. התובע והנתבעת ירדו מרכביהם להחליף פרטים, הנתבעת הודתה שפגעה בתובע מימין, לפתע הגיע בן זוגה - תומר בלס והחל להתווכח עם התובע וטען כי התאונה ארעה באשמתו של התובע.

3. לטענת הנתבעת, מוכחש האמור בכתב התביעה, ככל שיש בו לחייב את הנתבעים בקשר עם תביעה זו, שכן לא אלו נסיבותיה של התאונה הנידונה. הנתבעים טענו, כי לפני התאונה, רכב הנתבעים נסע בנתיב הימני, בצדו הימני של הכביש, ואילו רכב התובע אשר היה משמאלו סטה בפתאומיות לנתיב המבוטח, ככל הנראה על מנת לפנות ימינה בקשת רחבה ופגע ברכב הנתבעים בדופן. לאור האמור, טוענים הנתבעים, כי אירוע התאונה התרחש בשל חוסר זהירותו של התובע, אשר פגע ברכב הנתבעים כאשר סטה מנתיבו ברשלנות וללא נקיטת אמצעי הזהירות הנדרשים. הנתבעים טוענים, כי גם מיקום הנזקים ברכבים וכן תמונות ממקום האירוע שצורפו לכתב התביעה מחזקים את גרסת הנתבעים ושוללים את גרסת התובע.

דיון והכרעה

4. תשתית נורמטיבית- לשון החוק מורה במפורש את ציבור הנהגים, כי אין לעקוף רכב אלא מצידו השמאלי. כך, תקנה 47 לתקנות התעבורה, התשכ"א, 1961, מורה אותנו כדלקמן:

" (א) נוהג רכב לא יעקוף בכביש רכב אחר, בין שהוא באותו נתיב-נסיעה ובין אם לאו, אלא מצדו השמאלי........................

(ד) נוהג רכב לא יעקוף רכב, אלא אם הדרך פנויה במרחק מספיק כדי לאפשר לו את ביצוע העקיפה ואת המשכת הנסיעה בבטיחות ללא הפרעה וללא סיכון לנסיעתו של רכב אחר, וללא הפרעה אחרת לתנועה מכל כיוון שהוא."

5. המשמעות של איסור עקיפה מימין לרכב היא שהחוק במקרה דנן הוא לצד התובע וכנגד הנתבעת. כפי שנראה בתמונה שצירף התובע, הנתבעת אשר נסעה מאחוריו של התובע, ביצעה עקיפה מימינו ועל כן סבור אני שבכך היא עברה על החוק.

6. זירת התאונה: התאונה ארעה ברחוב הפלמ"ח. מיקום התאונה הינו ליד החניה של מוזיאון האסלאם. הכניסה לחניה של מוזיאון האסלאם מסומנת ב-X כדי שלא יחנו מכוניות באזור זה. בתמונה נראה רכב התובע לא במרכז הכביש, אלא במרחק של כלי רכב אחד, לכיוון החניה. אני סבור שיש לקבל את הסברו של התובע, לפיו קשה לבצע חניה לכיוון ימין כשהרכב צמוד למדרכה, אי לכך יש להתרחק מעט משפת המדרכה ואז לבצע את הכניסה לחניה בקשת מסוימת. בתמונה הראשונה המצורפת לכתב התביעה נראה בבירור רכב הנתבעת אשר הספיק לעקוף את רכב התובע מימין. וכן נראה רכב התובע כשפני הרכב ימינה לכיוון החניה שמצד ימין. תיאור הזירה כפי שהצטיירה בפני תומכת בגרסתו של התובע, לפיה רכב הנתבעים עקף אותו בחוסר זהירות כאשר התכוון לבצע פנייה ימינה לכיוון החניה של מוזיאון האסלאם.

7. גרסת התובע: התובע עותר לקבל מהנתבעים את הנזק הישיר שנגרם לו. לטענתו, יש לו ביטוח, אך אין זה הוגן להפעילו. לדבריו, הוא נסע לכיוון מוזיאון האסלאם. הוא הצביע על כניסה צדדית לחניה של המוזיאון, אשר מסומנת בצבע לבן בסימן X. לטענתו, הנתבעת "חתכה" מימין ופגעה בכל צד ימין של הרכב. לטענתו, הנתבעת נסעה במהירות גבוהה בסביבות 60 עד 70 קמ"ש. לדבריו, הוא היה במצב עצירה לחלוטין כשהתאונה ארעה. הנתבעת מצידה הייתה מאוד נסערת. בעלה הגיע לאחר התאונה והתנהג באופן מאוד גס. היא לא אמרה דבר.

8. בהודעה שנמסרה לחברת הביטוח ע"י התובע נאמר כדלקמן: "נסעתי מכיוון תיאטרון ירושלים לכיוון רחוב הפלמ"ח. בהגיעי למוזיאון האסלאם נסע אחרי רכב צד ג'. אני התחלתי להיכנס לכיוון החניון של המוזיאון כאשר נהגת הרכב צד ג' עקפה אותי מימין ופגעה ברכב בדופן ימין."

9. גרסת הנתבעת: הגיעה מכיוון רחוב הנשיא ופנתה ימינה לפלמ"ח, כך שהמהירות המיוחסת לה ע"י התובע אינה הגיונית. לדבריה, נסעה צמוד לימין, במהירות אותה היא מעריכה כ- 40 עד 50 קמ"ש, מהירות סבירה בהתאם לתנאי הכביש. לטענתה, רכב התובע עמד במרכז ואותת שמאלה, כאילו הוא נכנס לחניה במדרכה ממול כדי לחנות בחניה שהייתה במקום. כשעברה אותו עם רכבה, הוא החליט לפנות ימינה, ואכן פנה ימינה ונכנס ברכבה. לדבריה, אם הייתה מבינה שהוא רוצה לפנות ימינה, לא הייתה עוברת אותו.

10. התובע הגיב כדלקמן: הוא נכנס למוזיאון האסלאם כי תוכננה לו פגישה שם. לא חשב לפנות פתאום ימינה. גרסת הנתבעת שקרית. כיוון שיש עמוד ורכב ליד ה-X, כדי להיכנס לחניה "צריך לקחת קצת מרחק, נעמדתי חיכיתי היא לא שמה לב, אני חושב שהיא דיברה בטלפון היא הייתה מאוד נסערת."

11. הערכת העדויות: אני סבור שגרסת התובע היא הגרסה הנכונה. ככלל אני מאמין לעדותו ורואה בה גרסה אמינה ומהימנה. מנגד אינני מקבל את גרסת הנתבעת ומוצא, כי היא אינה מתיישבת עם הזירה ותמונת המציאות. בכל מקרה אני מעדיף את גרסת התובע על גרסת הנתבעת.

12. לאור המקובץ דין התביעה להתקבל במלואה. משכך אתייחס לסוגיית הנזק. באשר לנזק, לפי בדיקת השמאי, נגרם לתובע נזק במוקד הימני קדמי של הרכב. לפי הדו"ח נפגעו החלקים הבאים: כנף קדמית ימנית, זרוע מתלה ימני, בית מיסב ימני קדמי, טבור גלגל קדמי, כיסוי חיצוני מגן קדמי, בולם זעזועים ימני קדמי. סה"כ הנזק שאמד השמאי הוא 30,114 ₪. עלות השמאי היא 1600 ₪. התובעת מצידה לא הגישה דו"ח שמאי ועל כן דו"ח השמאי מטעם התובע לא הופרך.

13. לאור המקובץ, ישלמו הנתבעים לתובע סך של 31,714 ₪, אשר יישאו ריבית והצמדה מיום הגשת התובענה. כמו כן ישלמו הנתבעים לתובע סך של 1,800 ₪ בגין הוצאות משפט. סכומים אלה כולם ישולמו תוך 7 ימים מהיום, אחרת יישאו ריבית והצמדה כחוק.

ניתן היום, ז' אייר תשע"ו, 15 מאי 2016, בהעדר הצדדים.