ניתנה ביום 18 מרץ 2015

החלטה

השופט אילן איטח

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בחיפה מיום 26.2.15 (השופטת מיכל נעים דיבנר ונציגי הציבור מר אברהם ברגר ומר זאב שטיין; פ"ה 29912-02-12), שבה נדחתה בקשת המבקש למתן צו מניעה זמני שימנע קיום הליך מכרז פנימי לתפקיד "מנהל בית הספר למנהיגות וטכנולוגיות מידע" של המשיבה 1 (להלן בהתאמה – המכרז, התפקיד והמשיבה).

רקע

1. בקליפת אגוז יצוינו העובדות הלכאוריות הבאות:
2. המשיבה נדרשת לאייש את התפקיד. בהתאם לנהלי המשיבה איוש התפקיד נעשה באמצעות מכרז פנימי.
3. לפי קביעת המשיב, דרישות התפקיד כללו, בין היתר, השכלה אקדמית. וכך נכתב: "בוגר תואר ראשון ממוסד אקדמי מוכר בתחומי מדעי החברה/מדעי ההתנהגות/הנדסת תעשייה וניהול. עדיפות לבעלי תואר שני בתחומים אלו." (להלן – דרישת ההשכלה).
4. בהתאם לנהלי המשיבה, בטרם פרסום המכרז, הופנתה טיוטת המכרז אל ועד העובדים במשיבה. הסקטורים השונים בוועד העובדים, שהמבקש והמשיבים 2 ו- 3 נמנים עליו, העבירו את הערותיהם לטיוטת המכרז. לענייננו רלוונטית הערת המבקש כדלקמן:

"ועד ההנדסאים והטכנאים מבקש: להוסיף לדרישות התפקיד... הנדסאי/טכנאי תעשייה וניהול...

ע"פ חוק ההנדסאים והטכנאים סעיף 39 זכאי הנדסאי או טכנאי להגיש מועמדות לתפקיד ניהולי זה שאינו דורש השכלה מיוחדת למנהל בית הספר למנהיגות מצ"ב לשון החוק..."

זה המקום לצטט את הוראת סעיף 39 לחוק ההנדסאים והטכנאים המוסמכים, תשע"ג – 2012 (להלן – החוק), שזו לשונו:

"הנדסאי או טכנאי מוסמך זכאי להגיש מועמדות לקבלה לעבודה בגוף ציבורי וכן לקידום בעבודה, לשינוי תפקיד ולמינוי למשרה בעבודה בגוף ציבורי, ולא יהיה בכך שאינו בעל תואר מוכר כהגדרתו בחוק המועצה להשכלה גבוהה, כדי למנוע הגשת מועמדות כאמור, אלא אם כן נקבעה הגבלה מפורשת בעניין זה בחוק, ובלבד שמתקיימות בו שאר הדרישות לעניין אותה מועמדות;

בסעיף זה, 'גוף ציבורי' – הגופים המנויים בפסקאות (1) עד (9) בהגדרה 'רשות ציבורית' שבחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן מוסד להשכלה גבוהה כהגדרתו בסעיף 1 לחוק חובת המכרזים, התשנ"ב-1992."

1. לאחר דין ודברים בתוך המשיבה הוחלט שלא לקבל את הסתייגות המבקש, והמכרז פורסם ביום 5.2.15 עם דרישת ההשכלה האמורה.
2. ביום 12.2.15 הגיש המבקש את בקשתו למתן צו מניעה נגד המשך המכרז. על יסוד סעיף 39 לחוק טען כי כלל ההנדסאים והטכנאים במשיבה זכאים להתמודד במכרז. המשיבה התנגדה לבקשה, וטענה כי את סעיף 39 לחוק אין לפרש כחל על תפקיד שבו נדרשת השכלה אקדמית ספציפית, אלא לכל היותר כמתייחס לאיוש תפקיד שבו נדרשת השכלה אקדמית כללית. המשיבים 2-3 צורפו להליך ותמכו בעמדת המשיבה.
3. במהלך הדיון בבקשה שהתקיים ביום 25.2.15 הציע בית הדין האזורי, בהתאם להסתייגות המבקש שהועברה בזמנו למשיבה, לאפשר להנדסאי (ולטכנאי) תעשייה וניהול להתמודד במכרז, תוך שכל צד שומר על טענותיו. המשיבה הסכימה להצעה, אך נוכח התנגדות המבקש נדרש בית הדין האזורי להכריע בבקשה.

החלטת בית הדין האזורי

1. בית הדין האזורי פתח ועמד על כך שהוראת סעיף 39 לחוק מעוררת שאלות כבדות משקל ושלצורך פירוש הסעיף תידרש גם שמיעת היועץ המשפטי לממשלה והסתדרות ההנדסאים. הוסיף בית הדין האזורי וקבע, כי בשלב זה של הדיון לא שוכנע לקבל את טענת המבקש, שלפיה את סעיף 39 לחוק יש לפרש כך שבכל מכרז שבו נדרשת השכלה אקדמית בתחום מסוים, שאין עבורו דרישת רישוי בחקיקה, קמה לכל הנדסאי וטכנאי הזכות להתמודד. להלן בתמצית עיקר נימוקי בית הדין:
2. קבלת פירוש המבקש תוביל לתוצאה בלתי סבירה, שלפיה בעלי השכלה אקדמית מסוימת, השונה מזו שנקובה בְּמכרז לְתפקיד כלשהו, לא יוכלו להתמודד על אותו התפקיד, ואילו הנדסאים וטכנאים יוכלו לעשות כן.
3. בתגובתו הראשונית לטיוטת המכרז, ביקש המבקש כי ב"דרישות התפקיד" תתווסף המקבילה להנדסת תעשייה וניהול – קרי, הנדסאי תעשייה וניהול. מכך למדים שהפירוש שנתן המבקש לסעיף 39 לחוק קודם להליך, היה מצומצם יותר מאשר הפירוש שהוא מבקש ליתן לו עתה.
4. גם בהודעת נציבות שירות המדינה שפורסמה לאחר כניסתו של החוק לתוקף נקבע כי "הנדסאי או טכנאי מוסמך, רשאי להתמודד במכרזים בדירוג האקדמאים, במדעי החברה והרוח (מח"ר) או בדירוג המנהלי, בהם נקבעה דרישה להשכלה אקדמית כללית (באשר היא וללא פירוט)". ואילו במכרז מושא ההליך נדרשת השכלה מסוימת ולא השכלה כללית.
5. אם טענת המבקש היא כנגד סבירות דרישת ההשכלה, הרי שבשלב זה לא עלה בידי המבקש לשכנע בכך.
6. לאור מסקנתו בנוגע לזכות לכאורה ולאור מאזן הנזקים, הגיע בית הדין למסקנה כי דין הבקשה לסעד זמני להידחות.

בקשת רשות הערעור

1. על החלטת בית הדין האזורי הוגשה בקשת רשות הערעור דנן. בתמצית, אלה טענות המבקש: שגה בית הדין ביחס למאזן הנזקים, שכן ברור כי אם יזכה המבקש בהליך העיקרי, לא ניתן יהיה להחזיר את הגלגל לאחור; המשיבה יכולה לאייש את התפקיד בממלא-מקום, כפי שנהוג לעשות במקרים בהן משרות טרם אויישו במכרז; נוכח מאזן הנזקים ונוכח העובדה שגם בית הדין האזורי הכיר בחשיבות השאלות המתעוררות, הרי שהיה מקום לעכב את המכרז; החלטת בית הדין היא "אכיפת" הצגת פשרה שנדחתה; התפקיד אינו דורש השכלה אקדמית ספציפית. לעניין זה מפנה המבקש להשכלה שנדרשה במכרז משנת 1993: "בוגר אקדמאי מוכר בתחום מדעי החברה/הנדסת תעשיה וניהול או תואר אקדמי רלוונטי אחר".

הכרעה

1. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, בתשובות המשיבים לה ובתגובת המבקש לתשובות המשיבים, נחה דעתי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. להלן טעמיי בתמצית:
2. הלכה היא כי התערבות ערכאת הערעור בהחלטת הערכאה הדיונית בבקשה לסעד זמני תהא רק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן^[1]. לא מצאתי כי מקרה זה בא בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות.
3. מבין הפירושים האפשריים לסיוג הוראת סעיף 39 לחוק למקרים בהם "מתקיימות בו [בטכנאי/הנדסאי המועמד – א.א.] שאר הדרישות לעניין אותה מועמדות", נראה, על פני הדברים ועם כל הזהירות הנדרשת בשלב זה של ההליך, כי הפירוש עליו הצביע בית הדין האזורי - הולם יותר את הסעיף. על כל פנים, מעצם טיבה של המחלוקת ובשים לב לראשוניותה^[2], ראוי כי שאלה פרשנית זו תבורר ביתר עומק והרחבה במסגרת ההליך העיקרי תוך שמיעת הצדדים הרלוונטיים. בהקשר זה צויין שכבר עלה הצורך בשמיעת עמדת היועץ המשפטי לממשלה. ויש לבחון ולשקול האם אין מקום לשמוע את עמדת האיגודים המקצועיים הרלוונטיים בהסתדרות הכללית (טכנאים והנדסאים, מהנדסים, אקדמאים במדעי החברה והרוח) ואת עמדת המועצה להשכלה גבוהה.
4. לא מצאתי כל טעם המצדיק התערבות בקביעת בית הדין האזורי, שלפיה לא שוכנע כי דרישת ההשכלה כפי שפורסמה במכרז היא בלתי סבירה.
5. אף אם יש רגליים לטענת המבקש לעניין מאזן הנוחות, הרי שלאור המפורט לעיל באשר לסיכויי המבקש, אין בכך כדי להצדיק את עיכוב המכרז. ההתמודדות עם שאלת הפיכת תוצאות המכרז יכולה להיעשות במסירת הודעה למשתתפי המכרז על קיומו של ההליך המשפטי דנן ועל כך שתוצאות המכרז תהיינה כפופות לתוצאות ההליך המשפטי, ובדרך של צירופו להליך של הגורם שיזכה במכרז. יש להניח שהמשיבה תפעל בהתאם לכך.

זאת ועוד, במקרה זה איוש המשרה מחוייב המציאות. המבקש מציע למנות "ממלא מקום". אלא שלטעמי שעד שיקבע, אם יקבע, בתום ההליך כי יש לבטל את הזכיה במכרז, עדיף כי מי שיכהן בתפקיד יבחר במכרז.

1. סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. בשים לב למהות הסכסוך אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ז אדר תשע"ה (18 מרץ 2015) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. ע"ע (ארצי) 215/03 ענבר – יישום, חברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים, 6.11.2003; דב"ע (ארצי) נה/3-247 המרכז הרפואי שערי צדק – פרט, פד"ע כט 244. ↑

2. הליך דומה לזה שלפניי מתנהל בבית הדין האזורי בתל אביב: ס"ע 17005-09-14. ↑