נוכחים:

העותר וב"כ עו"ד סמדר בן נתן

ב"כ המשיבים – עו"ד נורית בביוף, עו"ד נטע מהשב"כ

פרוטוקול

ב"כ המשיבים:

בשל השביתה איננו מגישים כתב תשובה. אני אטען בעל פה.

מגישה חוו"ד מקצועית של ד"ר אפשטיין, ראש תחום פסיכולוגיה בשב"כ.

ב"כ העותר:

העותר הינו בן 56.

מבקשת לשאול לגבי החומר שהוגשה מהשב"כ למה הוא התייחס? השאלה היא מה נמסר והאם ניתן לקבל תיאור, פראפראזה? מה השב"כ אמר לגבי הסיבה שהם לא מגישים חוו"ד מפורטת יותר.

ב"כ המשיבים:

חברתי לא ראתה את חווה"ד החסויה שהוגשה לביהמ"ש. ניתנה חוו"ד לוועדת השחרורים.

עו"ד נטע:

חוו"ד שניתנה היום לעיון ביהמ"ש ניתנה גם לוועדת השחרורים.

ב"כ העותר:

מתוך שני העמודים שקיבלתי, יש עמוד שלם שמתייחס להיסטוריה שאלו עובדות שאינן שנויות במחלוקת. ישנם שתי משפטים המתייחסים לאדם זה לאחר ש-32 שנים שוהה בכלא. נאמר כי הנדון לא זנח השתייכותו לארגון הפתח ומשפט שני, בהסתמך על מידע מחוו"ד סודי, הם ממליצים להתנגד.

אנחנו מסרנו לוועדת השחרורים מסמכים משמעותיים מכל התקופה, מאז העבירות משנת 83' ועד היום, שמלמדים על התפתחויות ושינויים שעבר האסיר מאז. הגשנו חוו"ד על ספר שפרסם אשר במסגרתו תומך בדיאלוג עם מדינת ישראל, הגשנו אבחון של פסיכולוג וקרימינולוגית קלינית המתמחה בטרור על כך כי מסוכנותו נמוכה, הגנו חוו"ד של ד"ר מתי שטיינברג שבין היתר היה יועץ לראשי שב"כ בעניין הרשות הפלסטינית שאומרת שארגון הפת"ח של 1983, לפני הסכמי אוסלו, אינו דוגל כיום באותה אידיאולוגיה ולכן עצם ההשתייכות לארגון שעליה מתבססים כאן, לא בהכרח אומרת שכיום יש מסוכנות. כולנו יודעים כי המנהיגים של ישראל נפגשים עם מנהיגי הפת"ח. לכל אלה וועדת השחרורים ביקשה התייחסות.

עו"ד נטע:

חוות הדעת הסודית משקפת את השקפת שב"כ לארגון אליו היה משתייך האסיר. מעבר לכך אנו לא מוסמכים להגיב. אני מדברת על חווה"ד הסודית שהגשנו לעיני ביהמ"ש.

חוו"ד פסיכולוגית לא ניתנה לוועדת השחרורים.

ב"כ המשיבים:

לגבי חווה"ד הפסיכודיאגנוסטית, אני מציגה בפני ביהמ"ש. חוו"ד זו לא ניתנה לוועדת השחרורים אך אנו ניתן אותה.

טרם הוועדה האחרונה שהייתה בחודש ספט' 2014, חברתי הגישה בקשה שבין היתר היא ביקשה להמציא לה חוו"ד פסיכודיאגנוסטית. מה שאני חושבת שקרה, זה שהייתה שלא בכוונה, הטעייה של הוועדה שסברה כי יש כבר חוו"ד כזו וכל שיש לעשות זה לספקה לחברתי.

ב"כ העותר:

הוועדה לא סברה שיש חוו"ד מוכנות שלא נמסרו לה. אם זה היה המצב, הייתה מבקשת להביאם. הוועדה סברה שלא נערכו חוו"ד.

בגלל זה הגשנו עתירה. כי הוועדה אומרת והם לא עושים. אין דרך אחרת. הרבה פעמים יש עתירות אסירים שבאות על מנת לקדם צעדים. וועדת השחרורים סיימה את ההליך שלה. יש החלטה. לא ערערתי על ההחלטה כי ההחלטה היא לטובתי, אני לא צריכה לערער עליה.

היא אומרת כי יש הרבה לברר ומה לעשות, בדיקות והערכות של גורמי שב"ס. כך אומרת הוועדה. וכל חומר אחר שלפי דעת ב"כ הצדדים מן הראוי להביא בפני הוועדה על מנת לאפשר לה לשקול ולהחליט בכובד ראש לפי תשתית ראייתי ולא לפי המצב כיום. לכן ראו לנכון לדחות הדיון על מנת שב"כ הצדדים ימלאו כל ההליכים. לא נקבע תאריך. כבר היינו בשני דיונים של הוועדה.

ב"כ המשיבים:

גם חווה"ד המקצועית לא הייתה בפני הוועדה אז.

ב"כ העותר:

אם אלך לבג"צ, יגיד לי , יש סעד חלופי, עתירת אסיר. כי זה עניינים הנוגעים לתנאי מאסרו של האסיר.

ביהמ"ש יכול לחייבם להכין את חווה"ד.

ועדת השחרורים אמרה כי זה לא מספיק לה.

<#3#>

החלטה

עניינה של העתירה, הגשת חוות דעת לוועדת שחרורים עליהם הורתה וועדת השחרורים, לדברי ב"כ העותר, והמשיב לא מסר חוו"ד אלה לוועדת שחרורים.

לטענת ב"כ המשיב, וועדת שחרורים לא הורתה על הצגת חוו"ד אלו.

בין כך ובין כך, נושא שנמנה על החלטות כאלה ואחרות של וועדת שחרורים, שאינן ממולאות, לטענת אחד הצדדים, התרופה אינה מצויה בעתירת אסיר, אין זה בסמכותי.

העתירה נדחית.

ניתנה והודעה היום ב' אייר תשע"ה, 21/04/2015 במעמד הנוכחים.

לאחר פניית ב"כ העותר ובהסכמת הצדדים ובטרם קם ביהמ"ש מכיסאו, מתווסף בזאת לפרוטוקול הציון כי במהלך הדיון, עזב ביהמ"ש את אולם הדיונים על מנת לשוחח ביחידות עם ב"כ שב"כ על מנת לקבל מענה לשאלותיו.

בתום השיחה חזר ביהמ"ש לאולם ביהמ"ש והדיון נמשך כפי שנכתב בפרוטוקול לעיל.