בפני תביעת נזקי רכוש בגין תאונת דרכים.

מבוטח הנתבעת מודה בכך כי התרחשה פגיעה מאחור של רכבו ברכב התובע (בעמ' 2 לפרוטוקול שורות 19-20). יחד עם זאת, טען כי "אין לי את הנזק כמו שיש לו. אין לי באוטו כמעט כלום" (בשורה 19 לעיל).

ומכאן, כי הוכחה פגיעת רכב מבוטח הנתבעת ברכב התובע.

נותר לדןן בשאלת הנזק, לגביו הצדדים חלוקים.

לטענת הנתבעת, התובע הודה בחקירתו כי הרכב נשוא התובענה תוקן בפועל. יחד עם זאת, לא צורפו אסמכתאות לענין סכום התיקון. בנסיבות אלה, לשיטת הנתבעת, על בית המשפט לקבוע כי התובע לא עמד בנטל הוכחת הנזק. בנסיבות אלה, לא ניתן להסתפק בחוות הדעת אשר הוגשה על ידי התובעים, כראיה להוכחת הנזק. הנתבעת מפנה לפסיקה שניתנה על ידי בתי המשפט השלום ממנה עולה כי כאשר הנזק ברכב תוקן, יש להמציא לבית המשפט אסמכתאות לתיקון בפועל, ואף הפנתה לפסיקה של בית המשפט המחוזי אשר ניתנה לאחרונה בענין ע"א (מרכז) 33147-11-14 שם אושרה פסיקה שניתנה על ידי כב' השופט ארז יקואל בענין זה (עא (מרכז) 3314-11-14 אוטו שי שרותי מימון והשכרה 2006 בעמ נ' הראל חברה לביטוח (להלן: "ענין אוטו שי").

.

לטענת התובעים, הוגשה לבית המשפט חוות דעת שמאית. חוות הדעת לא נסתרה מאחר שהמומחה לא הובא להעיד על ידי בית המשפט. מאחר שאין מחלוקת על האחריות, על הנתבעת לשאת בנזק.

ניתנה לנתבעים ארכה להמצאת אסמכתאות התומכות בטענתם. הנתבעים הציגו אסמכתאות של בית המשפט השלום אשר התייחס לפסיקת בית המשפט המחוזי וקיבל את התביעה לטענת התובע בנסיבות זהות. (תאמ (עכו) 1084-10-13 חריב נ' א. מ. סוואר בעמ.

לאחר שעיינתי באסמכתאות שהוצגו לי ולאחר שמיעת טענות הצדדים, אני סבורה כי יש לדחות את התביעה.

בענין אוטו שי קבע בית המשפט :

צדק בית המשפט שקבע כי: משתוקן הרכב שומה היה על התובעת להמציא אסמכתאות להוצאות שנדרשו לשם תיקונו הלכה למעשה ולא להסתפק בחוות דעת שמאי מטעמה המציגה נתונים המרוחקים מהדיוק המשפטי המתבקש (סעיף 20 לפסק הדין ). עוד קבע בית המשפט בצדק בהמשך "מהמקובץ לעיל ומשלא ברור מה העלות אליה נדרשה התובעת בשל תיקון הרכב , דין העתירה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכב להידחות...

משקבע בית המשפט קמא כי הרכב תוקן בפועל וכך גם מסקנתי, הרי שיש לראות במערערת כמי שבידה אסמכתא או ראיה לבירור האמת והיא נמנעת להביאו בפני בית המשפט...

מכאן כי בית המשפט המחוזי אישר את גישת הפסיקה לפיה ככל שהרכב תוקן בפועל על המבקש נזק להוכיח באסמכתאות את נזקו בפני בית המשפט ולא ניתן לתמוך את טענת הנזק בחוות דעת שמאי.

באסמכתא אשר הובאה על ידי המבקש עולה כי בית המשפט באותו ענין איבחן בין מקרה שבו מדובר בתובע פרטי לעומת חברת השכרת רכב. עוד קבע בית המשפט כי באותו הענין חברת הליסינג סרבה להוכיח את עלות התיקון האמיתית. בכל הכבוד, אני סבורה כי הכלל העומד מאחורי הפסיקה שהובאה על ידי הנתבעת, נובע מההלכה לפיה שעה שהרכב תוקן ,לא מדובר עוד בנזק תיאורטי אלא נזק ממשי שניתן להוכחה בראיות. ולפיכך בנסיבות אלה, אין בית המשפט בוחן את הנזק בכלי אומדנא אלא דרך אסמכתאות שיובאו בפניו ביחס לגובה הנזק בפועל. הגיון זה לטעמי חל הן במקרה של רכב פרטי והן במקרה של חברת ליסינג. אצין כי אף בית המשפט המחוזי לא ייחד הקביעה לנסיבות אלה וכך אף פסיקה נוספת שיישמה קביעה זו אליה הפנתה הנתבעת.

ולפיכך אני סבורה כי יש לאמץ את גישתו של בית המשפט המחוזי ובתי המשפט השלום כאמור, גם בנסיבות המקרה שבפני.

כאמור, בתיק שבפני אישר התובע כי הרכב תוקן במוסך מטייבה (בעמ' 2 לפרוטוקול שורה 1-2).

שעה שלא הובאו ראיות ואסמכתאות לתיקון בפועל, יש לקבוע כי התובע לא הוכיח את נזקו.

יש להבהיר עוד שני עניינים בהקשר זה.

האחד, בא כח התובע עתר בסיום חקירת העדים לאחר שמיעת עמדת הנתבעת, לזימון עדים נוספים להוכחת הנזק. אני מפנה להחלטת בית המשפט ביום 8.9.16 אשר לא נעתרה לבקשתו. עסקינן בסדר דין מהיר, הטענות אינן מפתיעות ולמעשה גרסת תיקון הרכב נבעה מחקירת התובע עצמו, ולכן לא מצאתי מדוע לא התבקש לזמן עד רלוונטי בהקשר זה עד למועד הדיון כאשר התביעה הוגשה עוד במרץ 2015.

שנית, השמאי כותב בחוות דעתו כי " חוות הדעת הוכנה טרם תיקון הרכב לבקשת הבעלים". גם אמירה זו פוגעת במהימנות גרסת התובע.

בחוות הדעת נקבע כי לא הוכחו נזקים נוספים כגון ירידת ערך.

אשר על כן אני דוחה את התביעה, ומחייבת את התובע בהוצאות שכ"ט עו"ד הנתבעת בסך של 2,500 ₪.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, י"ז אלול תשע"ו, 20 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.