1. עסקינן בבקשה מכוח הוראות תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ז – 2003 (להלן: "תקנות העיון") לעיון בחוות דעת רפואית שערך פרופ' דן צבעוני, אשר הוגשה בתמיכה לתביעתו של המשיב 1, המונחת לפני, לפיצוי בגין נזק גוף בעילה של רשלנות רפואית.

2. המבקשת, שהינה התובעת בהליך אחר המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים, למדה על התביעה שלפני, כמו גם על חוות דעתו של פרופ' דן צבעוני, מתוך החלטת בית המשפט (כב' השופטת ד. גנות) מיום 12.4.2015 , אשר פורסמה באתר "נבו", ובגדרה נחשפה זהותו של המשיב 1 ופורטה בתמצית מהות תביעתו, לרבות קביעותיו של המומחה הרפואי, פרופ' דן צבעוני.

3. לטענת המבקשת עילת תביעתה "דומה מאוד" לעילת תביעתו של המשיב 1 - "אנדוקרדיטיס שלא אובחן וטופל במועד" - ומכאן רצונה "לעיין בחוות דעת מומחים שונים בנושא ולהשוותם בהעדר פסיקה רבה בסוגיה".

4. המשיב 1 מתנגד למבוקש משלושה טעמים שונים.

הראשון – החשש כי היענות לבקשה תוביל "לכך שרופאים יחששו עוד יותר לשמש כמומחים מטעם תובעים בתיקי רשלנות רפואית".

השני – זכאותו של המשיב 1 "לחסיון של המהלך הרפואי המתואר בחוות דעתו של פרופ' צבעוני".

השלישי – היכולת הנמוכה "לגזור מחוות דעת אחת לחוות דעת שניה".

עוד מצא המשיב 1 לציין כי טעמה האמיתי של הבקשה הוסתר על ידי המבקשת ושונה מזה שהוצג בה.

טרם הגשת הבקשה שלפני הקדים ב"כ המבקשת ופנה לב"כ המשיב 1 בבקשה לקבל לרשותו עותק מחוות הדעת הרפואית, כשהצורך בכך הוסבר בעובדה כי פרופ' דן צבעוני נתן חוות דעת מטעם הנתבעת בתביעתה של המבקשת.

5. המבקשת השיבה לטיעוני המשיב 1, ביקשה לדחות את ההתנגדות ולא הכחישה את העובדה כי היא מבקשת לבחון את האפשרות לעשות שימוש בחוות הדעת בחקירתו הנגדית של המומחה במסגרת ניהול תביעתה שלה.

6. המשיב 2 בחר שלא להגיש תגובה לבקשה.

7. לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים, להוראות הדין ולפסיקה הנוהגת, מוצאת אני להיעתר לבקשה באופן מוגבל, כפי שיובהר בהמשך.

8. תקנות העיון מכירות בזכות העקרונית של כל אדם לעיין בתיק בית המשפט, גם אם אינו צד להליך המשפטי.

זכות זו נגזרת מעקרון פומביות הדיון, המעוגן בהוראת סעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה ובסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.

עם זאת, אין המדובר בזכות מוחלטת אלא יחסית. הזכות נסוגה מפני איסור הקבוע בדין (ראה הוראת תקנה 4(א) סיפא לתקנות העיון) ומקום שזה לא קיים על בית המשפט "לבחון אם העיון מוצדק, כאשר לאור עקרון פומביות הדיון נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון, והנטל למניעת העיון מוטל על כתפי המתנגדים לכך".

ככל שבית המשפט מוצא כי "ישנה הצדקה לעיון", נדרש הוא להמשיך ו"לבחון כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויותיהם של המתנגדים לעיון, ובשים לב לסבירות הקצאת המשאבים של בית המשפט" (רע"א 943/15 אליין קליין נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ).

9. החלתן של הוראות הדין והפסיקה הנוהגת בנסיבות הבקשה שלפני, מביאים אותי לכלל דעה כי יש לאפשר עיון בחוות הדעת הרפואית, זאת מתוך הכרה ברלוונטיות שלה לעניינה של המבקשת (לעניין הצורך בהוכחת "רלוונטיות" ראה: רע"א 7440/14 חברת דואר ישראל בע"מ נ' לאיורה לבנשטיין), אך תוך מתן הגנה מלאה לפרטיותו של המשיב 1, אשר זהותו נחשפה בפני כל, באופן שכל פרט הנוגע למצבו הרפואי ולמהלך הטיפול בו יהא חסוי. עניינים אלה מצויים בליבת הזכות לפרטיות, כפי שעולה מתיקון 77 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984.

10. למקרא חוות הדעת הרפואית, בה מבוקש העיון, נהיר הוא כי ניתן להפריד בין אותם חלקים שיש לחסות, בהם מפורטים ו/או שזורים פרטים הנוגעים למצבו הרפואי של המשיב 1 ולמהלך הטיפול בו, לבין אלה שעניינם במשנתו הרפואית של המומחה, משנה שאינני מוצאת בטעמי התנגדותו של המשיב 1 כדי למנוע חשיפתה.

סבורה אני, בכל הכבוד, כי המומחים הרפואיים, המוצאים ליתן חוות דעת בין בתביעות נזק גוף "רגילות" ובין בתביעות בגין רשלנות רפואית, בתמיכה לעמדת תובע או נתבע, מכירים באפשרות שידרשו לחקירה נגדית על קביעותיהם וזו, לדידי, תהא ראויה גם מקום בו יעומתו עם עמדותיהם/קביעותיהם במקרים אחרים.

אינני נכונה לקבל את העמדה לפיה חשיפת עמדתו הרפואית של מומחה תרתיע אותו מליתן חוות דעת, הכל מתוך אמונה ביושרתו המקצועית ובהגינותו.

11. לאור האמור לעיל ועל מנת להבטיח כי בפני המבקשת יחשפו רק אותם חלקים שמצאתי להתיר עיון בהם, מורה אני כי העיון יבוצע באופן שב"כ המשיב 1 יעביר לידי ב"כ המבקשת בתוך 14 יום עותק מחוות הדעת הכולל את סעיפים 20, 21, 22, 23, 24, 25, 26, 27, 28, 29, 30, 33, 34, 37, 38, 39, 40, 41 בלבד. ייתר חלקי חוות הדעת יושחרו, למעט פרטי המומחה.

ניתנה היום, י"א אלול תשע"ו, 14 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים