פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

מגיש לעיון בית המשפט את תיק החקירה וכן דו"ח סודי. מסומן מב/1.

חוזר על האמור בבקשה ומבקש להוסיף כי הבקשה הנו לפי סעיף 17 (ד) – הצהרת תובע.

החקירה הסתיימה והוגשה היום הצהרת תובע. בוצעו פעולות רבות.

גם הגרסה שמסר המשיב בחקירה שמישהו אחר ביצע את העבירה התבררה שאין אדם כזה.

מפנה לבש"פ 412/07 בית משפט העליון.

מבקש להעתר לבקשה ולהאריך את מעצרו של המשיב עד ליום 12.03.15 בשעה 14:00 כאשר העילות למעצר הן חשש למסוכנות והמלטות.

החשוד טען שהוא לא יודע שהוא בשלילה רישיון והוא קיבל שלילה אבל שחקרו אותו במשטרת חברון הודיעו לו שהוא בשלילה ולכן הוא כן ידע שהוא בשלילה. אין לי את המסמך הזה אבל אוכל להשיג אותו.

ב"כ המשיב:

אני מבקש למחוק את הבקשה למעצר ולהורות של שחרורו של המשיב. אני מזמין את בית המשפט לעיין בבקשה שהוגשה היום ובבקשה הקודמת מיום 08.03.15. ההבדל היחיד בין שתי הבקשות הוא בתאריך הבקשה בעמוד הראשון למעלה. כל שאר הפרטים כולל פרטי האירוע, העובדות וסעיפי האישום הנם זהים.

בעניין זה אפנה את בית המשפט הנכבד להחלטה של כבוד השופט אינפלד בעמ"י 27831/03/14 שם היה מקרה דומה עד זהה שהיחידה החוקרת בסה"כ שינתה את התאריך על הבקשה ולא טרחה להכין בקשה נוספת התואמת את המצב המשפטי, העובדתי והראייתי, וכבוד השופט אינפלד קובע שכאשר מדובר בזכויות אדם יש להקפיד עם המדינה שתגיש מסמכים שלמים ומדויקים לבית המשפט. אם המשטרה תתרגל שלא לדייק במסמכים המוגשים לבית המשפט הסכנה גדולה. מפנה להפנות להחלטות שניתנו בבית משפט זה על ידי כבוד השופט דורון בהם מצא בית המשפט לחייב את המבקשת בהוצאות כשזו הגישה בקשות פגומות.

החקירה החלה בחשד לעבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה שכתב האישום מוגש לבית המשפט המחוזי שבצידה עונש של 20 שנות מאסר. היום הלך החוקר עם התיק לפרקליטות והפרקליטות החליטה שאין כאן אישום של סיכון אדם בנתיב תחבורה ועל כן הפנתה אותו לתביעות תעבורה. היום אנו מקבלים הצהרת תובע בעבירות שהן עבירות תעבורה גרידא ללא כל עבירות פליליות נוספות.

המשיב חושמל בטייזר במהלך מעצרו, יש עליו סימן שהוא מחריד. השוטרים טענו שהוא התנגד למעצר ושהוא הפריע למעצר עבירות שבמהותן הן פליליות. היום אנו יודעים שכתב האישום שיוגש הוא לתעבורה וכי לא יוגשו כנגד המשיב כתב אישום בגין עבירות גבוהות.

לשיטתי הבקשה היתה צריכה להיות מוגשת, אם בכלל, בפני בית המשפט לתעבורה שכן העבירות שמיוחסות בהצהרת התובעת הן עבירות תעבורתיות. כאשר מגיע המשיב ובא כוחו לבית המשפט מצפה הוא שבבקשה למעצר שהצהרת התובע היא נימוק לאותה בקשה יהיו פרטים מדוייקים ולא מנופחים לעבירות פליליות חמורות אלא אותן עבירות ואותן עילות מעצר אשר מתקיימות במקרה הזה.

אני טוען שיש חוסר התאמה בין העבירות המיוחסות בבקשה לצו מעצר ובין העבירות המיוחסות בהצהרת התובע.

לשאלת בית המשפט משיב כי בבקשה למעצר מיוחסת עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו המצויינת בבקשה לא מצויינת הצהרת התובע וסיכון בטיחותי של נוסע המפורטת בבקשה להארכה אף היא לא נטענת בהצהרת התובע.

אני סבור שבמקרה כזה הבקשה למעצר באה לעשות רושם על בית המשפט כאילו מדובר במקרה חמור ופלילי.

ב"כ המבקשת:

לשאלת בית המשפט משיב כי חובה עלינו לפתוח בקשה על פי החשדות שחקרנו. ככה היתה הארכת המעצר הראשונה.

היום בבוקר החוקרים הלכו לפרקליטות על מנת להגיש כתב אישום על עבירה חמורה, הפרקליט החליט להוריד את התיק לתביעות וזה לא המקרה הראשון. בתביעות החליטו שהתעבורה יטפלו בתיק.

לשאלת בית המשפט מדוע לאחר שקיבלתי את הצהרת התובע המייחסת עבירות תעבורתיות בלבד בשונה מאילו המפורטות בבקשה עצמה לא הגשתי בקשה מתוקנת, אני משיב, שבית המשפט העליון קבע מספר פעמים שהתובע לא חייב לפרט באיזה עבירות יוגש כתב האישום. שאנחנו מגישים את הבקשה אנו מגישים אותה על העבירות שחקרנו.

לשאלת בית המשפט לאור הצהרת התובע איפה יוגש כתב האישום, אני משיב, שבתעבורה.

לשאלת בית המשפט מדוע שופט תעבורה לא צריך לדון בבקשה, אני משיב, שברגע שזה התחיל בבית משפט השלום ואנחנו עדיין בפלטפורמה של מעצר ימים יש להמשיך בכך.

ב"כ המשיב:

למען ההגינות אומר שהדברים שאומר חברי הם נכונים. יחד עם זאת מכיוון שהתובע כן פירט את העבירות שככל הנראה ימצאו את דרכן לכתב אישום וגם אנו יודעים שהצהרת התובע ניתנה על ידי תובע תעבורה, ראש לשכת תביעות תעבורה בדרום, הרי שאנו יודעים שכתב האישום יוגש לתעבורה.

כל הטענות שנטענו בבקשה לא רלוונטיות.

ב"כ המבקשת:

לשאלת בית המשפט האם אני מבקש לתקן את סעיפי האישום המפורטים בסעיף 5 לבקשה ולהתאימם לסעיפי האישום המפורטים בסעיף 2 להצהרת התובע, אני משיב, שהבקשה הוגשה כחוק. אני בשלב זה לא אתקן פרט לסעיף סיכון חיי אדם שאותו אני מוחק מהבקשה.

ב"כ המשיב:

אני משאיר את העניין לשיקול דעת בית המשפט. יחד עם זאת אבקש לטעון לגופם של הדברים בהתאם להצהרת התובע ולא בהתאם לאמור בבקשה.

<#3#>

החלטה

אכן צודק בא כוח המשיב ביחס לחוסר ההתאמה בין העבירות המפורטות בבקשה להארכת מעצר ובין העבירות המפורטות בהצהרת התובע.

משהוגשה הצהרת תובע סבורני כי היה על בא כוח המבקשת לתקן את הבקשה ולהתאימה לעבירות המיוחסות למשיב בהצהרת התובע שכן התובע הביע את כוונתו להגיש כתב אישום כנגד המשיב בעבירות המפורטות בהצהרתו (להבדיל מהעבירות המפורטות בבקשה).

לאור זאת יתייחס בא כוח המשיב בטיעוניו לעבירות המיוחסות למשיב בהצהרת התובע.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ט אדר תשע"ה, 10/03/2015 במעמד הנוכחים.

ב"כ המשיב:

מבלי לזלזל בעבירות המפורטות בסעיף 2 להצהרת התובע הרי שבסופו של יום מדובר בעבירות תעבורה שאך לעיתים רחוקות מביאות בסופו של דבר למעצרו של פלוני עד לתום ההליכים. אני לא אמר שהוא צריך להיות משוחרר ללא כל תנאי וחלופה אך יחד עם זאת אין הרבה נאשמים בבית המשפט לתעבורה בעבירות בהן עסקינן שהם עצורים עד תום ההליכים.

הפרקטיקה והפסיקה של בית המשפט העליון מדברים על מעצר גישור דהיינו במעצר על פי סעיף 17 (ד) השחרור הוא החריג יחד עם זאת קיימת פסיקה משלימה בעניין זה אשר גם קובעת כי במקרים המתאימים חובה על בית המשפט לבחון חלופה במקרים האלה.

לשאלת בית המשפט איזה חלופה ולמה זה חריג, אני משיב, שסעיף 17 (ד) עצמו אומר שהסתיימה החקירה וישוחרר אדם אלא אם שוכנע בית המשפט כי יש מקום לעוצרו עד תום ההליכים. במקרה זה אין מקום לעוצרו עד תום ההליכים אך יש מקום לבדוק חלופת מעצר.

כשאני מעיין בהצהרת התובע ואני רואה בסעיף 4 את העילות אני רואה שאין עילה כזו בחוק לגבי עבירות כאלה ואז אני רואה מסוכנות וחשש להמלטות. לגבי המסוכנות ניתן לאיין אותה גם בשלב זה של מעצר הגישור. יש לנו חלופה להציג שהיא אחיו של המשיב שהוא קבלן עצמאי.

לגבי החשש להמלטות מין הדין מדובר באזרח ישראל וניתן להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ וגם את זה ניתן לאיין עם אותה חלופה.

צריך לבחון את האפשרות לסנקציה חמורה פחות ממעצרו של אדם ולבחון האם ניתן להסתפק במעצר בית למשל, מעצר בית מלא, שזו פגיעה בחירותו של אדם, להגיע לאותו מועד שבו יוגש כתב האישום ושם כל הדרכים פתוחות בפני בית המשפט אשר ידון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, והוא יכול להורות על מעצרו המחודש וגם להורות על הקלה בתנאים. בעניין זה אומר ששוחחתי עם מעסיקו של המשיב שהוא עובד אצלו באופן קבוע שמוכן לחתום עליו.

היום אני מבקש להורות על שחרורו של המשיב על מנת שהפגיעה בחירותו תהיה מינימאלית.

ב"כ המבקשת:

לשאלת בית המשפט מדוע מבקש התובע הארכת מעצר עד ליום 12.03.15 ולא עד מחר, אני משיב, שישנם פרקים שהוא צריך לעיין בהם פעם נוספת.

ביחס לנושא של ההמלטות, הרי שהחשוד נמלט מהשוטרים.

לאור עברו של המשיב ולאור המיוחס לו לא ניתן לסמוך עליו ולכן אני מבקש להעתר לבקשה.

<#5#>

החלטה

1. בפני בקשה להארכת מעצרו של החשוד עד ליום 12.03.15 בשעה 14:00.

2. ביחס לחוסר ההתאמה בין העבירות המיוחסות למשיב בבקשה להארכת המעצר ובין הצהרת התובע, הבעתי את דעתי בהחלטתי לעיל.

3. לאחר שעיינתי בהצהרת התובע, תיק החקירה ושמעתי את טיעוני הצדדים מצאתי לנכון להאריך את מעצרו של המשיב עד ליום 11.03.15 בשעה 14:00.

4. סבורני כי יש בחומר החקירה כדי לבסס את העבירות המיוחסות למשיב והמפורטות בהצהרת התובע. כמו כן יש בחומר החקירה כדי לבסס את עילת המעצר מכוח מסוכנותו של המשיב ואף מכוח עילת החשש מהמלטות מן הדין.

5. יוער כי במסגרת הצהרת התובע מיוחסות למשיב עבירות שאין להקל בהן ראש, עבירות אשר יש בהן משום סיכון חיי אדם. כמו כן מיוחסת למשיב עבירה של אי ציות להוראת שוטר אשר יש בה, ביחד עם עברו של המשיב, כדי שבית המשפט ישוכנע כי אין בחלופת המעצר שמציע בא כוח המשיב כדי לאיין את המסוכנות המיוחסת למשיב.

6. אינני סבור כי התיק שבפניי, אשר החקירה בו הסתיימה, מצדיק את מעצרו של המשיב עד ליום 12.03.15, וככל שהתובע סובר אחרת יתכבד ויזדרז ויגיש את כתב האישום כפי הצהרת התובע וזאת בהתאם להצהרתו עד ליום 11.03.15.

7. אשר על כן, מורה על הארכת מעצרו של החשוד עד ליום 11.03.15 בשעה 14:00.

מתיר לחשוד הכנסת ציוד ראשוני והכל בהתאם לנהלי שב"ס.

כמו כן מתיר לחשוד שיחות טלפון והכל בהתאם לנהלי שב"ס.

#4#>

ניתנה והודעה היום י"ט אדר תשע"ה, 10/03/2015 במעמד הנוכחים.