אין חולק שבנה של התובעת נפגע בהיותו עם התובעת בחופשה במלון הנתבע (המלון).

הילד בן ה-8 נחתך בלחיו כאשר נפל ופגע במעקה המדרגות המוליכות לבריכה, בסביבות השעה 9.00 בשבת.

הילד פונה לבית חולים, שם נתפרו פצעיו ושם שהה עד 17.00.

התובעת טענה בכתב התביעה, שבנה החליט ללכת לבריכה, הלך לכיוון המדרגות המוליכות לשם, החליק בשלולית מים ונפצע.

בעדותה סיפרה התובעת, שבנה פנה לקב"ט לשאול אותו האם הבריכה פתוחה, ואז החליק בשלולית המים.

ספור המעשה ניתן גם בתעודה הרפואית בבית החולים ושם אינו כולל החלקה במים.

ההבדל בגרסאות והאינטרס הכספי של התובעת, יש בהם לפגום במשקל עדותה באשר לנסיבות האירוע, עד שלא אוכל להסתמך על עדותה, בהעדר תמיכה חיצונית.

הנתבע טוען על יסוד דו"ח של הקב"ט, שהילד רץ במלון, כפכפיו התקפלו, והוא נפל, נחבט במעקה ונפצע.

גם לשיטת המלון פציעת הילד נבעה מרשלנות המלון.

המלון יכול היה וצריך היה לצפות אפשרות שילד בן 8 יפגע במעקה, כפי שאירע לשיטת המלון, וצריך היה לדאוג למעקה כזה שלא יגרום לפציעה שכזו.

אשר על כן על המלון לפצות את התובעת על נזקיה ונזקי הילד, אותם אני אומד על יסוד הראיות שהובאו, בסך של 3000 ₪.

הנתבע ישלם לתובעת בתוך 30 יום, 3000 ₪ בצירוף 300 ₪ הוצאות.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתן היום, י"ד תשרי תשע"ו, 27 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.