לפני כב' השופטת ורדה מרוז - סג"נ

<#2#>

נוכחים:

העותר

עו"ד אפרת פאר ב"כ המשיב

פרוטוקול

העותר:

אני יודע שיש עתירה התלויה ועומדת בביהמ"ש העליון בנושא הטלפונים.

יש לי שני טלכרטים של בזק שאין לי שימוש בהם.

ב"כ המשיב:

ניתנה הודעה לפני מספר חודשים לאסירים שעומדים להסיר את הטלפונים, ולכן הונחו להצטמצם ברכישות של הטלכרטים והיום אי אפשר לרכוש טלכרטים.

העותר:

יש לי 6-7 כרטיסים שכל אחד 50.5 ₪. אתמול הייתי בקנטינה לקנות מצרכים וקניתי גם שחף. שאלתי אותו לגבי מה לעשות עם הכרטיסים והוא אמר שאני יכול לזרוק אותם.

ב"כ המשיב:

אני יודעת שלמעלה משנה הודיעו לאסירים על החלפת מערכת הטלפונים.

העותר:

זה תלוי ועומד בבית המשפט העליון, וזה לא בהכרח שההחלטה תתקבל ושחף יישאר ובזק ייצא ויכול להיות שיישארו שניהם. אני לא האדם היחידי שיש טלכרטים ביד. שיחברו טלפון אחד לפחות שיוכלו להשתמש בזה. הטלפונים קיימים ולא צריך להזמין אותם.

שב"ס עושה כל שעולו על רוחו, בלי לשקול. יש לשב"ס עוד זמן לנתק את הטלפונים של בזק, שהיו אמורים לנתק ב-24.5. בית המשפט העליון, בדיון האחרון, ניתנו חמישה חודשים שמסתיימים ב-24.5. שב"ס עושים דין לעצמם ולא מסתכלים עלינו בשום דבר.

שב"ס טוענים שכל המערכת באה על מנת להיטיב איתנו האסירים, זה בולשיט אחד גמור.

ב"כ המשיב:

צירפתי לכתב התשובה את ההחלטות בבג"צ.

ציינו בתגובה המקדמית בבג"צ, שהטלפונים של בזק ינותקו עד סוף שנת 2014. לאחר מכן עשינו ארכה מסוימת והם נותקו בשלב מאוחרים יותר ומנותקים רק בימים אלה. ציינו זאת בפני ביהמ"ש העליון, ובהחלטה האחרונה מיום 19.1.15 קבע ביהמ"ש שהוא לא מוצא לנכון לתת צו ביניים. ניתן צו על משהו ספציפי שנוגע ליכולת לעשות שימוש בזיהוי הקולי לצרכים מעת שניתנים צווים בנושא. לא ניתנו צווי ביניים נוספים. ביהמ"ש העליון יודע וגם העותרים יודעים שאנחנו מנתקים את הטלפונים בשנת 2014. יש החלטה מפורשת של ביהמ"ש העליון לא לתת צווי ביניים.

יש החלטה שאומרת שאנחנו צריכים להגיש תשובה משלימה עד 25.5- אך זה לא קשור לצו ביניים.

העותר:

אני מבקש לפחות שיחזירו לי את הכסף. אני מסכים שלא ציינתי זאת בעתירה.

טענת שב"ס שהמערכת מיטיבה עם האסירים, אך אם שואלים את האסירים- אז זה לא מיטיב עם האסירים.

החלטה

עניינה של עתירה זו, ניתוק טלפונים של בזק והמרתם בהפעלת מערכת "שחף" במתקני כליאה.

העותר מתנגד להמרת הטלפונים, וכן טוען כי בידו מוחזקים כרטיסי טלכרט אשר שווים הכספי רב ונבצר ממנו לעשות בהם שימוש.

בנסיבות אלו, מבקש העותר, לאפשר המשך החזקת טלפון בזק בתוך מתקן הכליאה.

מתוך כתב התשובה של המשיב עולות העובדות הבאות:

(א) תלויה ועומדת לדיון בביהמ"ש העליון עתירה בנושא זה, שהוגשה ע"י המרכז האקדמי למשפט ועסקים- החטיבה למשפט פלילי וקרימינולוגיה- הסדנה לזכויות האסירים (בג"צ 2779/13).

(ב) ניתנה התראה ארוכת טווח לאסירים על שינוי מערכת הטלפונים והיה סיפק בידם לסיים את כרטיסי הטלכרט שנרכשו ולעבור לכרטיסי מערכת שחף.

(ג) מערכת שחף מצוידת בזיהוי קולי, ולחילופין בזיהוי המשתמש באמצעות כרטיס מתאים. יש בכך כדי להקל על עבודת שב"ס.

על בסיס כל אחת מהעובדות הללו, סבורני, כי דין העתירה להידחות על הסף.

עם זאת, היה ופסק הדין בביהמ"ש העליון יקים עילה מחודשת להיתר להגיש עתירה, כי אז שמורה לו הזכות לעשות כן.

באשר לבקשת העותר במהלך הדיון להורות לשב"ס להשיב לו את כספי רכישת הטלכרט- אין זה מתפקידו ואף לא בסמכותו של ביהמ"ש לעניינים מנהליים לעשות כן. העותר רשאי לנקוט בהליכים משפטיים המתאימים לכך.

אשר על כן, העתירה נדחית.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ז אייר תשע"ה, 06/05/2015 במעמד הנוכחים.