לפניי תביעה שעניינה נזקי רכב התובעת בתאונה מיום 8.12.2013 בה מעורב רכב הנתבעים (אוטובוס).

הצדדים הסמיכו את בית המשפט למתן פסק דין בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים המעורבים ובחנתי את הראיות, ובכלל זה את טפסי ההודעה, תמונות הנזק ואת תמונות זירת התאונה כפי שהוצגו בדיון, ובשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק בכלי הרכב הגעתי לכלל דעה לחלק את האחריות לקרות התאונה בין הנהגים המעורבים באופן הבא: נהג אוטובוס הנתבעים - 70% ונהג רכב התובעת - 30%.

קביעתי יסודה בכך שמצאתי לקבל את גרסת נהג רכב התובעת לאופן התרחשות התאונה, לפיה במהלך נסיעת רכב התובעת בנתיבו לכיוון ישר, אוטובוס הנתבעים אשר היה בעצירה במפרץ חנייה מימין לנתיב הנסיעה, סטה מנתיב התחבורה הציבורית מימין אל נתיב נסיעת רכב התובעת לפני רכב התובעת, אולם בטרם השתלב כולו בנתיב בו הוסע רכב התובעת, עצר לפני מעבר חצייה ורכב התובעת פגע בו.

נהג רכב התובעת העיד עדות קוהרנטית וכנה, גם כשלא הייתה נוחה מבחינתו. גרסתו לסטיית אוטובוס הנתבעים לנתיבו ועצירתו בטרם השלים את מעבר הנתיב, הייתה אחידה בעדותו ובטופס ההודעה (ת/1) והיא נתמכת בתמונות מנח כלי הרכב בסמוך לאחר התאונה, כפי שצולמו על ידי נהג התובעת, בהן נראה אוטובוס הנתבעים עם חלקו הימני האחורי בנתיב התחבורה הציבורית וחלקו הקדמי בנתיב נסיעת רכב התובעת, לפניו. תמיכה נוספת בגרסת נהג התובעת לכך שאוטובוס הנתבעים לא השלים את מעבר הנתיב לפני התאונה, יש בעדות נהג הנתבעים: "יצאתי ממפרץ החנייה כמעט כולי" (עמ' 3 שו' 26) וכן במוקדי הנזק בכלי הרכב. רכב התובעת, על פי חוות דעת השמאי שצורפה לכתב התביעה ותמונות הנזק (ת/2) ניזוק בחלק הקדמי ימני. מגע רכב התובעת באוטובוס הנתבעים, אליבא עדות נהג התובעים אשר נתמכת בתמונות מנח כלי הרכב לאחר התאונה אותן אישר נהג הנתבעים בעדותו, היה עם החלק השמאלי אחורי של האוטובוס, מה שתומך אף הוא במסקנה כי אוטובוס הנתבעים טרם השתלב כולו בנתיב נסיעת רכב התובעת, כגרסת נהג התובעת.

נתתי דעתי לכך שבטופס ההודעה לא צוין כי נהג התובעת הגיע לרחוב בו ארעה התאונה מפניה שמאלה, אולם לא ראיתי בכך לגרוע מהמסקנה אליה הגעתי, וביתר שאת לאור עדותו של נהג הנתבעים כי הבחין ברכב התובעת מאחור במרחק של 100 מטרים לפני שהאוטובוס החל בנסיעה ויצא ממפרץ החניה.

מנגד, לא השתכנעתי מגרסת נהג הנתבעים לתאונה ולא ראיתי לקבלה. עדותו של נהג הנתבעים הייתה מתפתלת וגרסתו בעדותו לא הייתה אחידה לגרסה שנמסרה בטופס ההודעה (נ/1). בטופס ההודעה לא צוין מעבר אוטובוס הנתבעים לנתיב נסיעת רכב התובעת, גרסה שנמסרה לראשונה בעדות נהג הנתבעים שלוש שנים לאחר התאונה, וכמוה כעדות כבושה. קיים קושי בנסיבות אלה להתבסס על עדותו המאוחרת של נהג הנתבעים ולקבוע על יסודה ממצאים. בנוסף, גרסת נהג הנתבעים בעדותו לפיה ראה את רכב התובעת לפחות 100 מטרים מאחור כשהחל במעבר לנתיב רכב התובעת ממפרץ החנייה, וכי האוטובוס השלים את השתלבותו בנתיב נסיעת רכב התובעת לפני מעבר החצייה (עמ' 3 שו' ועמ' 4 שו' 12-13, 23,27) נסתרה בדברי נהג הנתבעים: "יצאתי ממפרץ החנייה כמעט כולי" (עמ' 3 שו' 26 - ההדגשות אינן במקור - א.ב.) והיא אף אינה עולה בקנה אחד עם תמונות מנח כלי הרכב לאחר התאונה ועם במוקדי הנזק. לכך יש להוסיף כי לדברי נהג הנתבעים אורך האוטובוס הוא 12 מטרים (עמ' 4 שו' 12) והמרחק בין מפרץ האוטובוסים למעבר החצייה בו עצר לפני התאונה הוא 5 מטר (עמ' 4 שו' 26). גם מטעם זה לא סביר כי עלה בידי האוטובוס להשלים את מעבר הנתיב לפני התאונה ולהשתלב כולו בנתיב הנסיעה לפני רכב התובע, בטרם עצר לפני מעבר החצייה. בנסיבות אלה מירב האחריות להתרחשות התאונה, בשיעור שקבעתי, מוטלת על נהג אוטובוס הנתבעים.

עם זאת, בנסיבות העניין מוטלת אחריות על נהג התובעת, בשיעור שקבעתי. נהג התובעת אישר בעדותו כי הכביש היה רטוב ומהירות נסיעתו 30-40 קמ"ש. לדבריו בעדותו הוא ראה את מהלך יציאת אוטובוס הנתבעים שהיה בעצירה ממפרץ תחנת האוטובוס לנתיבו (עמ' 1 שו' 22,17,18) כשהיה במרחק של 10-20 מטרים (עמ' 2 שו' 1). לדבריו, הוא בלם אולם לא הספיק לעצור (עמ' 1 שו' 21). עובר לתאונה, על פי תמונות מנח הרכבים, מרבית אוטובוס הנתבעים היה לפני רכב התובעת בנתיב הנסיעה. לא סביר בעיניי, בשים לב לאורך האוטובוס, למרחק בו ראה נהג התובעת את האוטובוס מתחיל במעבר לנתיבו ומהירות הנסיעה לה טוען נהג התובעת, כי רכב התובעת לא יצליח לעצור. כשנשאל נהג התובעת בחקירתו הנגדית כיצד לא הספיק לעצור בנסיבות אלה, תשובתו: "אין לי דרך להסביר. אולי בגלל שהכביש רטוב" (עמ' 2 שו' 19) וכן עדותו :"במהירות 30-20-40 קמ"ש לא יכול להיות מצב שאני לא מצליח לבלום" (עמ' 2 שו' 25) מסתברת יותר עם המסקנה כי נהג התובעת לא נסע במהירות המתאימה לתנאי הדרך, אשר תיקח בחשבון אפשרות צפויה של מעבר רכב מהנתיב הימני שמאלה לנתיב הנסיעה, בתנאי כביש חלק כשלפניו מעבר חצייה, ומכאן אחריותו לתאונה.

אשר על כן לאור חלוקת אחריות שקבעתי, הנתבעים יחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 6,984 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד מיום הגשת התביעה, וכן את אגרת המשפט ששולמה, שכר עד התובעת כפי שנפסק בדיון ושכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום, שאם לא כן יישא התשלום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

פוטרת את התובעת מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, ד' טבת תשע"ז, 02 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.