מונחת בפני בקשה להורות על עיכוב ההליכים מכח סעיף 5 לחוק הבוררות תשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק"), והעברת הסכסוך בין הצדדים להליך של בוררות, בהתאם לשטר בוררות שנחתם בין הצדדים.

רקע וטענות הצדדים

1. ביום 25.11.10 נחתם בין הצדדים הסכם מכר לרכישת דירה ברחוב התפוח 1/2 אשדוד (להלן: "ההסכם").
2. במסגרת הסכם זה, כנספח ה' לו, נחתם שטר בוררות (להלן: "שטר הבוררות").
3. לטענת המבקשת, לאור הוראות שטר הבוררות, המהווה חלק בלתי נפרד מההסכם, יש מקום להורות על עיכוב ההליכים בתובענה, ולהפנות את התובענה לבירור בפני בורר. המבקשת מציינת בבקשתה, כי טרם הגשת התביעה, לא נערכה פניה מצד המשיבים אליה, בבקשה להעביר את הסכסוך לבוררות.
4. בתגובתם, טוענים המשיבים, כי המבקשת מעלימה עובדות מביהמ"ש, שכן היתה זו היא הראשונה שלא כיבדה את הסכם הבוררות, שעה שפנתה ויזמה הליך משפטי כנגד המשיבים, במסגרת תביעה בסדר דין מקוצר לפינוי וסילוק יד, שהגישה כנגדם, אשר הסתיימה בהסכם פשרה, במסגרתו שילמו המשיבים למבקשת 40,000 ₪, והמבקשת חזרה בה מתביעתה.

כמו כן טוענים המשיבים, כי במכתבי הפניה שקיבלו מטעם המבקשת, קודם לתביעת הפינוי, לא הועלתה טענה ביחס להסכם הבוררות, ועל כן, מושתקת כעת המבקשת מלטעון טענות באשר להסכם הבוררות, ואין מקום לאפשר לה לעשות שימוש בשטר הבוררות, בהתאם לנוחיותה.

1. בתשובתה, מציינת המבקשת, כי שטר הבוררות מתייחס למחלוקות בעניין ליקויי בניה, בעוד שההליך המשפטי אותו יזמה המבקשת בעבר, היה תביעה לסעד של פינוי, ועל כן, אין מקום לראות בתביעת הפינוי שהגישה, כויתור על הליך הבוררות, מצידה.

דיון והכרעה

1. סעיף 5 לחוק קובע:

"הוגשה תובענה לבית משפט בסכסוך שהוסכם למוסרו לבוררות וביקש בעל דין שהוא צד להסכם הבוררות לעכב את ההליכים בתובענה, יעכב בית המשפט את ההליכים בין הצדדים להסכם, ובלבד שהמבקש היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ולהמשכה והוא עדיים מוכן לכך".

נקודת המוצא בפסיקה הינה, כי קיומו של הסכם בוררות בין צדדים, אינו נועל את שערי בית המשפט בפני צד להסכם, ואינו שולל את זכותו לפנות לבית המשפט, בבקשה להעניק לו סעד. מאידך, יש ליתן את הדעת לקיומו של הסכם, שנחתם בין הצדדים, בדבר מסירת הסכסוך לבוררות, כך שלא יימצא בית המשפט כמעניק סיוע, בידי צד, המבקש להפר את ההסכם, שנחתם בין הצדדים, באשר לפניה לבוררות. כאיזון בין אלה, נקבע על ידי המחוקק המנגנון בסעיף 5 לחוק, לפיו אם הוגשה תביעה, ונתבע מבקש להעביר את ההליך לבוררות, מוסמך ביהמ"ש לעכב את הדיון, וזאת כדי למנוע הפרת הסכם הבוררות.

1. ברע"א 550/75 רפאל ומרים מורלי נ' דוד בגון (פסק דין מיום 26.2.1976), עמד בית המשפט העליון, מפי כבוד השופט (כתוארו אז) שמגר, על השיקולים העומדים בבסיס בחינת בקשה לעיכוב הליכים מכח סעיף 5 לחוק:

"בבוא בית המשפט לדון בבקשה לעכב את ההליכים, יבדוק בעיקרו את השאלות הבאות:

1. האם אכן נכרת בין הצדדים הסכם בוררות.
2. האם התובענה אותה מבקשים לעכב אכן מתייחסת לסכסוך שהסכם כאמור חל עליו.
3. האם העיכוב מתבקש על ידי מי שהוא צד להסכם הבוררות.
4. האם מי שמבקש את עיכוב ההליכים אכן היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ועדיין מוכן לכך.
5. האם הבקשה לעיכוב הליכים הוגשה, בעוד מועד, כנדרש בסעיף 5(ב) לחוק.
6. האם קיימים טעמים מיוחדים בעטיים יחליט בית המשפט, לפי שיקול דעתו, שלא להעביר את הדיון לבוררות".

(ראה גם: פרופ' סמדר אוטולנגי, בוררות דין ונוהל, מהדורה רביעית מיוחדת, בעמ' 255 ואילך).

1. מיד יאמר, כי הבקשה המונחת בפני, הוגשה על ידי המבקשת, אשר הינה צד לשטר הבוררות, ולמעשה, עצם החתימה על שטר הבוררות, ולשונו של השטר, אינם מצויים במחלוקת. כמו כן, הבקשה הוגשה עוד בטרם הגשת כתב הגנה, בצירוף תצהיר לאימות הנטען בה, וזאת עוד קודם שהעלתה המבקשת טענות לגופו של עניין.
2. מעבר לאמור בסעיף 8, וחשוב מכך, יש לבחון את השאלה מהו סוג המחלוקות אותם הסכימו הצדדים להעביר להכרעת הבורר, והאם התביעה דנן מבטאת מחלוקת מסוג שכזה. וכך הוסכם בשטר הבוררות:

"אנו הח"מ, מאשרים כי בכל מחלוקת שתתגלה באשר לליקויים בדירה ו/או תיקונים שתתבקש המוכרת לבצע ולא ביצעה וכל הכרוך בביצוע תיקונים אלו, לרבות דיור חלופי, ו/או באשר לטענה שעניינה שטח הדירה ו/או באשר לבינוי ו/או שיבנה במקרקעין ו/או באשר לליקויים שתוקנו ו/או שלא תוקנו ו/או פרשנות מכל סוג שהוא נשוא הסכם זה בכל הנוגע לתיקונים ו/או לליקויים ו/או באשר למועד מסירת החזקה בדירה לידי הקונה, וכן בכל טענה או תביעה שתבקש המוכרת לברר בבוררות שכזו אף אם המדובר בנושאים שאינם מאלו המנויים לעיל, בכל אחד ממקרים אלו, יועבר העניין ו/או כל מחלוקת כאמור לבורר דן יחיד שימונה על ידי לשכת המהנדסים והאדריכלים בישראל באזור הדרום...".

1. מלשון שטר הבוררות עולה, כי הצדדים הסכימו להעביר סכסוכים הנוגעים לליקויי בניה ותיקונים שיבוצעו ע"י המבקשת, לבוררות. הדברים נלמדים אף מזהות הבורר עליו הסכימו הצדדים: בורר שימונה על ידי לשכת המהנדסים והאדריכלים, דהיינו, בורר שהינו מומחה בתחום ליקויי בניה.
2. הסעדים המבוקשים על ידי המשיבים, מפורטים בסעיף 39 לכתב התביעה. ניתן ללמוד מהם כי עניינה של התביעה, בשני מישורים עיקריים: ליקויי בניה, ואיחור במסירת המחסן המוצמד לה. שני עניינים אלה באים בגדרו של שטר הבוררות, והם מצויינים בו, כמחלוקות שאותם הסכימו הצדדים להעביר להכרעת בורר.
3. לאור לשון שטר הבוררות, אף נהיר מדוע אין בעובדה שהמבקשת הגישה בעבר תביעת פינוי כנגד המשיבים, כדי למנוע העברת הדיון בתובענה דנן, לבוררות. שכן, תביעת פינוי וסילוק יד אינה מנויה במסגרת רשימת המחלוקות אותם הסכימו הצדדים להעביר להליך בוררות, ושטר הבוררות אינו חל על תביעות מסוג זה. ממילא, לא יכול היה סכסוך שכזה להתברר בפני בורר, על פי שטר הבוררות.
4. המשיבים טענו עוד כי במכתבי ההתראה שנשלחו אליהם, טרם תביעת הפינוי, מעולם לא הועלתה טענת הבוררות מצד המבקשת, ועל כן, המבקשת מושתקת כעת מלהעלות טענה זו.

דין טענה זו, להדחות.

בכל הנוגע לתביעת הפינוי, ובכלל זה התכתובת שקדמה לה, אין כל רלוונטיות להליך הבוררות, כמפורט בסעיף 12 לעיל.

יתר על כן, גם אם לא היתה מעלה המבקשת את סוגיית הבוררות במכתביה בכלל, ולאו דווקא בקשר עם תביעת הפינוי, גם אז אין בכך כדי למנוע ממנה להגיש הבקשה לעיכוב ההליכים והעברת הסכסוך לבוררות. על כך, פרופ' אוטולנגי בספרה הנ"ל, בעמ' 270:

"אם התובע שלח לנתבע, טרם הגשת התביעה, מכתבי התראה בהם טען כי האחרון מפר את התחייבויותיו לפי החוזה, והתרה בו כי ינקוט נגדו בהליכים משפטיים, אך הנתבע ענה לגופם של דברים ולא הציע להפנות את הסכסוך ביניהם לבוררות – אין ללמוד מכך על כוונתם שלא להיזקק להליכי בוררות".

(השווה גם: רע"א 363/01 נרקיס בניה בע"מ נ' ד.ש.י. אריאל לבנין והשקעות בע"מ, החלטה מיום 29.3.2001).

14. אשר לתנאי הנוסף עליו עמדה הפסיקה, לפיו, מי שמבקש את עיכוב ההליכים היה מוכן לעשות כל הדרוש לקיום הבוררות ועדיין מוכן לכך, הרי שהצדדים לא טענו דבר בעניין זה, ולא מצאתי בחומר המונח בסיס לקביעה, כי המבקשת אינה עומדת בתנאי זה.

15. סוף דבר, משמדובר בסכסוך הבא בגדר שטר הבוררות, אשר נחתם בין הצדדים, תוך שבקשת המבקשת, אשר הינה צד לשטר הבוררות, הוגשה במועד, ובהעדר כל נימוק אחר שיש בו כדי להוות טעם מיוחד שלא ליתן תוקף להסכמת הצדדים, לפיה יידונו סכסוכים מסוג הסכסוכים נשוא התביעה דנן, במסגרת בוררות, יש מקום לקבל את הבקשה.

אשר על כן, הנני מורה על עיכוב ההליכים בתובענה, בהתאם להוראות סעיף 5 לחוק.

בהתחשב בעובדה כי הבקשה לעיכוב ההליכים הוגשה טרם הגשת כתב הגנה מטעם המבקשת, הנני מורה כי המשיבים ישאו בהוצאות המבקשת בסך כולל של 1,000 ₪.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשע"ה, 30 יוני 2015, בהעדר הצדדים.