עניינה של החלטה זו היא בשאלת הוצאות הנתבעת 1.

במסגרת ההליכים בין התובע לנתבעות, לאחר ישיבת קד"מ ראשונה, הגיעו התובע והנתבעים להסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין לפיו הנתבעת 3 תשא בפיצוי התובע על נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה, מבלי להודות באף טענה מטענות הצדדים ולפנים משורת הדין, והתביעה נגד הנתבעת 1 נדחתה.

במסגרת אותו הסכם פשרה הסכימו הצדדים כי תנתן החלטה בשאלת הוצאות הנתבעת 1 שהתביעה נגדה, כאמור, נדחתה.

הנתבעת 1 עתרה לפיצוי בגין הוצאות בסך של 4,200 ₪ בקיזוז 1,677 ₪ שהתקבלו על ידי הנתבעת 3 ושכר טרחת עו"ד בסך של 22,936 ₪.

הנתבעת 3 עתרה כי יפסק כי התביעה נגד הנתבעת 1 תדחה ללא צו להוצאות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, במועד הוצאת ההוצאות (כפי שפורט בנספח שצורף לטיעוני הנתבעת 1) ובתצהיר המלמד על שכר טרחה המשולם לב"כ הנתבעת 1 בגין ניהול ההליך), מצאתי כי יש לפסוק לנתבעת 1 סך של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ בגין שכר טרחת ב"כ הנתבעת 1 שישולם על ידי הנתבעת 3.

ניתנה היום, ה' חשוון תשע"ז, 06 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.