31 מאי 2016

1. בהמשך למסמכים והבהרות שהתקבלו על ידי הנתבעת לפני בקשת התובע להורות על מחיקת תביעתו שבנדון ללא צו להוצאות.

2. הבקשה הועברה לתגובת הנתבעת, שמתנגדת למבוקש.

לטענת הנתבעת, לאור השלב בו נמצא התיק, מן הראוי להורות על דחית התביעה, ולא למוחקה. לחלופין טוענת הנתבעת כי יש להורות על מחיקת התביעה אך זאת תוך חיוב התובע בהוצאות, בפרט כך לאור הודעתו הקודמת של התובע לפיה הוא שוקל לבקש לתקן את כתב תביעתו. לטענת הנתבעת, אין מקום לאפשר לתובע למחוק את התביעה כעת ללא צו להוצאות, ולהגישה מחדש בנוסח מתוקן תוך עקיפת החיוב בהוצאות שהיה מחויב בהן אילו ביקש לתקן את כתב התביעה (כפי שהודיע תחילה כי בכוונתו לעשות).

3. אקדים ואומר כי ברמה המהותית, חרף התמשכות ההליך וחרף מספרן של הבקשות שהוגשו על ידי התובע, לא התקיים כל דיון לגופם של דברים בטענתו העיקרית של התובע נשוא התביעה, ועל כן אין מקום להורות על דחיית התובענה.

אי לכך, לבקשת התובע אני מורה על מחיקת התביעה.

4. אשר לחיוב הוצאות, צודקת הנתבעת כי התובע כלל לא פירש מדוע הוא מבקש למחוק את התביעה. בנסיבות אלו לא ברור האם בכוונתו של התובע להגיש תביעה חדשה, האם החליט לחזור בו מהתביעה שהגיש, או שמא עדיין לא החליט אם להגיש תביעה חדשה, אם לאו.

5. משאלו הם פני הדברים, יהא זה מוצדק להתנות הגשת תביעה חדשה בתשלום הוצאות עתידיות, ועל כן אני קובעת כי ככל שתוגש תביעה חדשה על ידי התובע לקבלת הסעדים נשוא התובענה שבנדון או חלק מהם (להלן – תביעה חדשה), יהא על התובע לשלם לנתבעת הוצאות בגין ההליכים שהתקיימו בתיק זה בסך של 2,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד הגשת התביעה החדשה.

6. סוף דבר –

אשר על כן ולאור כל המבואר לעיל, התוצאה היא שהתביעה שבנדון נמחקת לבקשת התובע.

ככל שתוגש תביעה חדשה על ידי התובע יהא על התובע לשלם לנתבעת הוצאות בגין ההליכים בתיק זה בסך של 2,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 יום ממועד הגשת התביעה החדשה.

ניתן היום, כ"ג אייר תשע"ו, (31 מאי 2016), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.