לפניי בקשת רשות להתגונן בפני תביעה כספית ע"ס 99,256 ₪ .

הבקשה לגופה והתצהירים התומכים בה , מעלים טענות עובדתיות רבות אשר לא ניתן לבררן במסגרת בקשת הנתבעים למתן רשות להתגונן. טענותיהם של המבקשים ערוכות בצורה מפורטת , תוך שטענות אלה מקימות להם טענות הגנה לכאורה.

במסגרת עיון בתיק, בחנתי גם את התצהירים שהוגשו בתמיכה לבקשה כך גם את הבקשה עצמה ושקלתי האם יש מקום לקיים דיון בבקשה לנוכח פסיקת בית המשפט העליון ובעיקר פסקי דין שניתנו בשנים האחרונות בסוגית מתן רשות להתגונן (ע"א 3300/04 צול ניהול פרויקטים ואח' נ. בנק המזרחי ואח' וכן ע"א 10189/07 עזרא ששון נ. בנק מזרחי טפחות בע"מ).

בהינתן פסקי הדין האחרונים שרק הרחיבו ובססו את ההלכה הנוהגת, כי לא תינתן רשות להתגונן "רק אם ברור על פניו ונעלה מספק כי אין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו " (ע"א 6514/96 שצוטט בע"א 10189/07 הנ"ל), נדרשתי לתצהירים ולבקשות למתן רשות להתגונן.

לפיכך, ולאחר ששקלתי את הנסיבות הספציפיות של תיק זה ולאחר שחזרתי ועיינתי בטענות המבקשים אני מחליטה מתוקף סמכותי כאמור בתקנה 205 (ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 וליתן למבקשים רשות להגן על יסוד הבקשה בלבד וזאת מאחר ואני סבורה כי יש בידיהם הגנה "לכאורה" הראויה להישמע ומן הראוי לקבוע את התיק לבירור לגופו של עניין.

לאור סכום התביעה , ההליך ינוהל בסדר דין רגיל והתצהיר שצורף בתמיכה לבקשה ישמש כתב הגנה בתיק.

התיק יועבר למזכירות לניתוב.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ה, 20 יולי 2015, בהעדר הצדדים.