בפני כב' השופט רון שפירא, סגן נשיא

העותר עצור עד לתום ההליכים ומשפטו במתנהל בבית משפט השלום בבאר שבע. נכון להיום קבועות שם שלוש ישיבות בעניינו - ביום 25/3/15, ביום 1/4/15 וכן ישיבת הוכחות ביום 11/6/15.

העותר היה כלוא בכלא אוהלי קידר שבדרום. שב"ס החליט להעבירו למתקן המעצר שבכלא קישון. כנגד החלטה זו הוגשה העתירה שבפני.

לטענת העותר, הרחקתו למתקן כליאה בצפון מקשה עליו בניהול הדיון בבית המשפט בבאר שבע ובנוסף מונעת ממשפחתו, המתגוררת בדרום, לבקרו. לטענתו, ההחלטה על העברתו התקבלה על בסיס מידעים מחוסרי בסיס. עוד טוען הוא כי להבדיל מרבים מבני משפחתו, הוא ללא עבר פלילי, אדם עובד וככל הנראה יוחסו מידעים אליו, בטעות.

בטרם אתייחס לבקשה ראוי להזכיר את ההלכות הידועות, לפיהן אין לעצור או לאסיר את הזכות לבחור את מתקן הכליאה בו יוחזק. נושא זה מסור לסמכותו הבלעדית של הגורם המקצועי בשב"ס.

עיינתי במידעים שהוצגו בפני. העותר הורחק מכלא אוהלי קידר על רקע של מידע שלילי שתוכנו לא יפורט, מטעמים מובנים, ואולם הוא הצדיק - ואולי אף חייב - את העברתו למתקן כליאה אחר, כל זאת כדי למנוע סיכון של אחרים שבאותו מתקן כליאה. העברתו למתקן הכליאה בקישון הייתה פועל יוצא של מידעים על סכסוכים המונעים את העברתו למתקן כליאה אחר באזור הדרום. יצוין לעניין זה כי העותר הוא עצור (להבדיל מאסיר) ולא בכל כלא קיים אגף לעצורים. מתקני המעצר האחרים באזור הדרום והמרכז נשללו, לעת הזאת, עקב מידעים המצביעים על סיכון לשלום העותר במתקנים אלו.

בנסיבות אלו לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת שב"ס. עם זאת, בשים לב לעובדה שהדיון בעניינו של העותר מתקיים בבאר שבע ובהתחשב במקום מגורי משפחתו, וכן בהתחשב בטענה כי אין לו עבר פלילי, ראוי ששב"ס יבחן שוב את מכלול המידעים בעניינו של העותר ויבחן שוב את האפשרות להורות על העברתו חזרה לדרום, לפחות לקראת המועדים בהם תחל שמיעת הראיות במשפטו.

בכפוף לאמור לעיל – העתירה נדחית.

המזכירות תשלח עותק פסק דין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ד' ניסן תשע"ה, 24 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.