לפניי בקשת המנהל המיוחד לביטול הליך פשיטת הרגל של החייב.

ביום 11.8.15 ניתן צו כינוס נגד החייב, לבקשתו, ובו הוראות שהיה עליו לקיימן, לרבות הגשת דו"חות ותשלומים חודשיים.

ביום 29.12.15 הגיש המנהל המיוחד בקשה לביטול צו הכינוס והליך פשיטת הרגל, וזאת בשל מחדליו של החייב בהליך ובכלל זה אי הגשת דו"חות חודשיים וצבירת חוב פיגורים של 4 תשלומים בסך כולל של 2,000 ₪.

בהחלטה מיום 13.3.16 ניתנה לחייב ארכה בת 30 יום להסרת המחדלים שטרם הוסרו.

ביום 16.5.16 הגיש המנהל המיוחד בקשה נוספת לביטול ההליך, בה צוין החייב טרם סילק את מחדליו ובכלל זה לא המציא מסמכים ומידע שנדרש להמציא וצבר חוב פיגורים של 5 תשלומים בסך כולל של 2,500 ₪.

בהחלטתי מיום 17.5.16 הוריתי לחייב להסיר את כל מחדליו המפורטים בבקשת המנהל המיוחד, וזאת עד ליום 19.6.16, תוך שהובהר לחייב כי ככל שלא יוסרו כל המחדלים עד למועד האמור – יבוטל צו הכינוס והליך פשיטת הרגל, ללא התראה נוספת.

ביום 21.6.16 הודיע המנהל המיוחד כי החייב לא סילק את מחדליו, כאשר כיום חוב הפיגורים אף גדל ועומד על סך כולל של 3,000 ₪. עוד צוין, כי החייב חדל מלהגיש דו"חות מחודש ינואר 2016 ואילך וכי התשלום האחרון ששילם החייב לטובת קופת הפש"ר בוצע בחודש פברואר 2016.

התנהלותו של החייב כמפורט לעיל ובפרט כאשר ניתנו לו מספר הזדמנויות להסיר את מחדליו בהליך, מאופיינת בחוסר תום לב ובניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל ויש בה כדי להצדיק את ביטול ההליך.

על כן, הריני מורה על דחיית בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל ועל ביטול צו הכינוס על כל הוראותיו, למעט צו עיכוב היציאה מן הארץ, אשר יוותר על כנו למשך 60 יום מהיום.

מהכספים שנצברו בקופת הפש"ר ישולמו שכ"ט המנהל המיוחד והוצאותיו וכן שכר השגחת הכנ"ר בהתאם לתקנות ולהנחיות הכנ"ר בדבר שכר טרחה מינימאלי.

ניתן היום, כ"ז סיוון תשע"ו, 03 יולי 2016, בהעדר הצדדים.