03 ספטמבר 2017

האם עלה בידי התובע להוכיח תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה על מנת שיחווה את דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הפגימה בכפות ידיו (CTS) ובמרפקו. בשאלה זו עלינו להכריע בשלב זה של הליך דנן.

עיקר העובדות הצריכות לעניין הן כדלקמן:

1. התובע יליד 1973, עבד כשכיר בעסק לביצוע עבודות אלומיניום משנת 98 ועד לתחילת 2014.
2. ביום 30/3/14 התובע הגיש תביעה להכרה בפגיעה בכפות ידיו ובמרפקו כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה / מחלת מקצוע.
3. ביום 7/10/14 נמסרה לתובע הודעה כי תביעתו נדחתה מן הטעם שלא הוכחה תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה וכי אין מדובר במחלת מקצוע.

טענות התובע

1. לטענת התובע, עלה בידו להצביע על קיומה של תשתית עובדתית המצדיקה מינוי מומחה רפואי שכן הוכיח שימוש תדיר בכלים רוטטים מסוגים שונים ובעיקר במברגה, אשר שימשה הן בתהליך היצור והן בהתקנה וכן בפטישון.
2. בנוסף ולחילופין טוען התובע כי ביצע תנועות חוזרות ונשנות בידיו לצורך פעולת היצור. לצורך חיתוך האלומיניום השתמש במסור שולחני וביצע תנועת משיכה של הידית כלפי מטה לצורך הניסור. אח"כ עבד עם מכשיר שביצע את הניקובים באלומיניום בעזרת לחץ אויר, ואחר כך הרכיב את המסגרות בעזרת מברגה ובסיום היצור הרכיב על המסגרת זכוכית או רשת והשחיל גומי תוך ביצוע תנועות חוזרות ונשנות של דחיפה באצבעות. בשלב ההתקנה, בהתאם לצורך, היה עליו להשתמש לעיתים בפטישון, ותמיד ההתקנה היתה כרוכה בשימוש במברגה וכן ברובה סיליקון. התובע טוען כי מדובר בתנועות זהות במהותן, חוזרות ונשנות של המרפק ושל שורש כף היד.

טענות הנתבע

1. הנתבע טוען כי עבודתו של התובע הייתה מגוונת והתבצעה תוך שימוש בכלים שונים וביצוע תנועות מגוונות כאשר העבודה מתחלקת בין התובע לבין מעבידו בהתאם לצורך. העבודה הייתה לסירוגין, בין פרקי יצור לפרקי התקנה אשר הצריכו עבודה וביצוע תנועות מסוג שונה.
2. הנתבע מבקש להסתמך על עדות מעסיקו של התובע אשר ציין כי מתכונת העבודה לא הייתה קבועה, ולעיתים התובע עבד במשך ימים שלמים בהשחלה של גומיות, הכל בהתאם לצורך.
3. לטענת הנתבע אין מתקיימים בתובע התנאים הנדרשים לצורך הכרה במחלת מקצוע שכן לא הוכח קיומו של לחץ מתמשך על העצב (פריט 13 לתוספת) או של תנועות חד גוניות של האצבעות, כף היד או המרפק (פריט 26) שכן במהלך יום העבודה התובע ביצע תנועות שונות ולכיוונים שונים בלא שניתן להצביע על לחץ מתמשך על עצב קונקרטי.
4. אשר לשימוש בכלים רוטטים (פריט 14 ברשימת מחלות המקצוע) הנתבע טוען כי מלכתחילה התובע לא טען כלל כי עשה שימוש בכלים רוטטים וכי עניין זה לא נכלל ברשימת המוסכמות והפלוגתאות. גם לגופו של עניין טוען הנתבע כי השימוש בכלים רוטטים לא היה קבוע והיו ימים שלמים בהם התובע לא עשה שימוש בכלים רוטטים כלל.

הכרעה

1. בפסיקתו של בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי לצורך גיבוש עילת המיקרוטראומה נדרש המבוטח להוכיח כי במהלך עבודתו נגרמו לו "פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו" (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 523 (1999). אשר למהות התנועות הודגש כי התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן", דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. אשר לרציפות התנועות נפסק כי "תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עניין יניב). בהתאם, נקבע כי גם כאשר המבוטח מבצע במהלך יום עבודתו פעולות רבות ומגוונות - יש לבחון אם ניתן לבודד תנועה חוזרת ונשנית המבוצעת על ידו ברצף במהלך חלק מיום עבודתו (עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי - המוסד לביטוח לאומי (20.12.07); עב"ל (ארצי) 46178-03-14 פלונית - המוסד לביטוח לאומי (26.9.16)).
2. מעדותם של התובע ושל מעבידו עולה כי עבודתו של התובע הייתה מגוונת מאוד חלקה בייצור וחלקה בהתקנה אצל הלקוחות כאשר כל אחד מהשלבים הצריך ביצוע פעולות שונות. מאחר שכל הזמנה הייתה בהיקף אחר, בחלק מהמקרים נדרש שבוע רצוף ליצור ולאחריו מספר ימים להתקנה, ובמקרים אחרים זמני היצור וההתקנה היו קצרים יותר.
3. מעדותו של התובע בפנינו עולה כי מלאכת היצור של חלון או של מוצר אלומיניום אחר, כולל שורה ארוכה מאוד של הפעולות הדורשות שימוש במכשירים ובכלי עבודה שונים החל משלב היצור : חיתוך הפרופילים (לפעמים במסור ידני ולפעמים במסור חשמלי), ניקוב הפרופילים (באופן ידני או במכשיר חשמלי בהתאם לצורך), הרכבת המסגרת בעזרת ברגים תוך שימוש במברגה, התקנת הזכוכית / הרשת תוך השחלת גומיות. שלב ההתקנה אף הוא דורש שימוש בכלים שונים, לעיתים יש צורך בפטישון, ובדרך כלל יש שימוש במברגה ובאקדח סיליקון לאיטום.
4. בענייננו לא עלה בידי התובע להצביע על פעילות או על תנועה מסויימת שאותה ניתן לבודד ממגוון התנועות ולקבוע כי ביחס אליה ניתן לקבוע כי התקיימה תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה.
5. בגרסתו הראשונה (בטופס התביעה) התובע ביקש לטעון כי עיקר עבודתו היא בחיתוך פרופילים וכי הפעולה של הסטת ידית המסור מלמעלה למטה מבוצעת על ידו למשך 40%-70% מיום העבודה.
6. נדמה כי גרסה זו הופרכה בעדות התובע בעצמו, עליה עמדנו לעיל, וממנה עולה כי בהתחשב במלוא המשימות של היצור וההתקנה הרי שהחיתוך הראשוני של הפרופילים, המצריך תנועה קבועה של הורדת ידית והעלאתה, מהווה חלק קטן ממכלול הפעילות בעסק. זאת ועוד, התובע אישר כי בחלק מהזמן מעבידו ביצע את החיתוך, ומעדות המעסיק עולה כי בדרך כלל המעסיק עשה את החיתוך בעצמו שכן מדובר בעבודה המצריכה דיוק, בעת שהתובע ביצע עבודות אחרות, (עמ' 10 שורה 20).
7. אשר על כן, לא עלה בידי התובע להוכיח כי פעולה זו חזרה על עצמה באופן המקים תשתית עובדתית לפי תורת המיקרו טראומה. למעשה מעדותו של התובע לא ניתן להצביע על פעולה קונקרטית אחרת שנמשכה בתדירות ובמשך זמן באופן המקים תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה, שכן התובע לא ביצע אבחנה של ממש בין התנועות השונות והמגונות והמכשירים בהם השתמש.
8. אשר לשימוש במברגה כמו גם בכלים רוטטים אחרים (פריט 14 ברשימת מחלות המקצוע) לא נעלמה מעינינו העובדה כי גרסתו של התובע בעניין זה לא הועלתה אלא בשלב מאוחר של ההליך, לאחר ישיבת קדם המשפט.
9. על אף האמור מצאנו לנכון לקבוע כי עבודתו של התובע מקימה תשתית עובדתית ביחס לשימוש תדיר בכלים רוטטים. בעניין זה אנו מיחסים משקל לעדות המעסיק, באשר לא התרשמנו מעדותו כי עשה מאמץ כלשהו כדי לסייע לתובע, ואנו סבורים כי עדותו ביחס למתכונת העבודה של התובע הייתה מהימנה. המעסיק ציין כי עבודתו של התובע הייתה אמנם מגוונת, ועם זאת העיד כי התובע עשה כמעט מדי יום שימוש במברגה, וכי בעת התקנות עשה שימוש גם בפטישון (עמ' 11 שורה 14) וכן אישר (פעמיים) במהלך עדותו כי בממוצע התובע עשה שימוש במברגה בלבד למשך בין שעה לשלוש שעות ביום (עמ' 11 שורה 22, שורה 30). בנוסף למברגה ולפטישון (שלגביו המעסיק לא פירט ממוצע זמן יומי) המעסיק אישר כי התובע עשה שימוש בכלים רוטטים אחרים כגון המכשיר המחדיר ניטים/פינים.
10. אנו סבורים כי על בסיס עדות המעסיק ומהתרשמותנו מפרקי הזמן שהוקדשו לייצור ולהתקנה ולמשימות השונות המרכיבות אותן, יש מקום לקבוע כי התובע עשה שימוש בכלים רוטטים מסוגים שונים, בעיקר מברגה בממוצע במשך שעתים- שלוש (נטו) ביום.
11. בטרם יופנה עניינו של התובע למומחה מטעם בית הדין, הנתבע מתבקש להודיע אם יש שינוי בעמדתו בשים לב לתשתית העובדתית שנקבעה.
12. הנתבע ימסור את עמדתו העדכנית עד ליום 17/10/17.
13. המזכירות מתבקשת לקבוע את התיק לעיון ביום 18/10/17.

ניתן היום, י"ב אלול תשע"ז, (03 ספטמבר 2017), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.