1. בקשה לעיון בתיק הערעור שהתברר בפנינו בהליך שבכותרת.

לטענת המבקש, הוא מנהל הליכים משפטיים מקבילים להליך שהתברר בפנינו, והוא רשאי לעיין בתיק זה ללא צורך בהנמקה, בהינתן כי תיק זה התנהל בפומבי (בדלתיים פתוחות).

2. ביקשנו את תגובת המשיבים.

עמדת המשיב 1 (המערער) - אין למבקש זיקה לתיק זה. כמו כן, "בתיק נסיבות אישיות מורכבות של המשיב 1 ומשפחתו".

עמדת המשיבים 2-4 - למסמכי התיק שבכותרת אין רלוונטיות להליך שמנהל המבקש, אך מותירים את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט

עמדת המשיב 5- הבקשה אינה מפורטת כנדרש. אין מדובר בהליך "מקביל" ולא ברור מה הקשר בין ההליכים.

3. המבקש התבקש להגיב לתשובות המשיב, וטען בתגובתו כי עומדת לו זכות העיון ללא צורך בהנמקה, וכי המשיבים עצמם לא הציגו "נתונים קונקרטיים לפגיעה העלולה להיגרם עקב העיון המבוקש- ולא ניתן להסתפק באמירות כלליות".

הכרעה-

4. לאחר עיון בבקשה ובתגובות, מצאנו להיעתר לה כמפורט להלן:

ברע"א 7906/21 מצליח נ' מיטרני (13.1.22) (להלן: "עניין מצליח") נקבע כי הזכות לעיין בתיק בית משפט היא זכות רחבה, הנתונה גם למי שאינו בעל דין בהליך, כי הוראה זו נגזרת מעיקרון פומביות הדיון וכי כבר נפסק כי עקרון פומביות הדיון הוא "מעמודי התווך של סדר הדין הפלילי והאזרחי". עוד נקבע באותו פסק דין כי "מבקש העיון רשאי להסתפק בהנמקה קצרה ותמציתית שכל תכליתה לבאר לבית משפט מהו האינטרס שלו בעיון, וזאת לצורך איזון אינטרס זה אל מול אינטרסים אחרים", וכי לא נדרשת זיקה בין ההליך שבו מתבקש העיון ובין ההליך האחר שמנהל המבקש.

בצד זאת נקבע בעניין מצליח כי "...זכות העיון אינה מוחלטת ויש לאזנה מול אינטרסים אחרים הראויים להגנה... הלכה היא שעל המתנגד לעיון רובץ הנטל לשכנע בקיומו של טעם ממשי, קונקרטי וכבד משקל, המצדיק את שלילת העיון או הגבלתו (רע"א 4890/20 סביטקין נ' תה ויסוצקי (ישראל) בע"מ פסקה 8 (3.1.21)...".

5. בענייננו הרים המבקש, נוכח האמור לעיל, את הנטל הקל המוטל עליו.

לעומת זאת, לא הרימו המשיבים את הנטל המוטל עליהם ליתן טעם, כאמור לעיל, המצדיק את שלילת העיון או את הגבלתו.

טעם אחד הנזכר בתשובת המערער יכול היה להוות נימוק, לפחות להגבלת זכות העיון, והכוונה לכך כי בתיק קיימות נסיבות אישיות מורכבות של המערער ומשפחתו.

עם זאת, משהסתפק המערער באמירה כללית זו, ולא הפנה את בית המשפט למסמכים ספציפיים ולכָּתוב בהם, לא ניתן לקבל טענה זו שנטענה באופן סתמי כאמור.

לעניין זה ר' עניין מצליח פסקה 10:

"...יש להדגיש, כי הנטל בעניין זה מוטל על בעל הדין המתנגד לעיון; וכי עליו לפרט את הנזק הקונקרטי שעלול להיגרם לו כתוצאה מהעיון בתיק – ולא ניתן להסתפק באמירות כלליות בנדון (עניין סביטקין, פסקה8 ...)... במקרה דנן, המשיבות טענו בכלליות כי תיק בית המשפט מכיל מידע מסחרי רגיש, מבלי להפנות למסמכים או לנתונים ספציפיים שלעמדתן יש להימנע מלחשוף. מדובר אפוא בטענה סתמית ועמומה, באופן שבו הועלתה, שאינה עומדת בנטל הרובץ לפתחן של המשיבות בנדון. יתרה מכך, לרשות בית המשפט עומדים כלים שונים שבאמצעותם ניתן להפיג את החשש מפני פגיעה בסודות מסחריים – ובין היתר השחרת קטעים מסוימים על גבי המסמכים, או חתימה על התחייבות לשמירה על סודיות. אלא שבהיעדר פירוט כנדרש, נבצר מבית המשפט המחוזי לבחון אם ניתן להקהות את הפגיעה בעניינן של המשיבות באמצעות אחד הפתרונות הללו".

בעניין מצליח ההתייחסות הייתה לטענת המשיבות בדבר חשיפת סודות מסחריים, אך כוחם של דברים אלה יפה גם לענייננו.

6. משכך, מצאנו להעתר לבקשת המבקש במלואה, ולאפשר לו זכות עיון בתיק באמצעות מערכת נט המשפט, כשזכות זו מוגבלת בזמן ותפקע ביום 1.3.22.

ניתנה היום, ב' אדר א' תשפ"ב, 03 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.