סע"ש - 49897-03-15

07 יוני 2016

לפני:

כב' השופטת מיכל נעים דיבנר
נציגת ציבור מעסיקים – גב' דליה שפירא

החלטה

1. בפנינו בקשת הנתבעת (להלן – המבקשת) לבטל את פסק הדין אשר ניתן כנגדה, משלא הופיעה לדיון הוכחות אשר התקיים ביום 28.3.16.

תמצית ההליכים עד כה

2. ביום 25.10.15 התקיים דיון מוקדם בתיק. מטעם המבקשת התייצב מתמחה, בלא ליוי של נציג הנתבעת ובלא קבלת רשות לייצוג בדיון על ידי מתמחה. המתמחה לא ידע להסביר דבר הנוגע לתיק ולא אפשר לקדם אותו. בסיומו של הדיון ניתנה לנתבעת שהות בת 7 ימים להשיב להצעת פשרה שהתובע הסכים לה.

3. משחלף המועד והודעת הנתבעת לא הוגשה, ניתנה ביום 2.11.15 החלטה נוספת המורה לנתבעת להשיב. בו ביום הוגשה בקשה להארכת מועד ונעתרתי לה. ושוב, ביום 15.11.15 עלה התיק לעיון והנתבעת טרם מסרה הודעתה, אף שחלף המועד. בהחלטה מאותו יום הוסבה תשומת לב ב"כ הנתבעת למחדליה וניתנה לה שהות להגיב בתוך 10 ימים, אך הנתבעת עדיין לא טרחה למסור כל הודעה.

4. נוכח התנהלותה זו של הנתבעת, ניתנה ביום 30.11.15 החלטה נוספת ובה נדרשו הצדדים להגיש תצהיריהם, במועדים שנקבעו. באותה החלטה אף חוייבה הנתבעת בתשלום הוצאותיו של התובע בסך 750 ₪, בגין מחדליה.

על פי רישומי נט המשפט, ב"כ הנתבעת עיינה בהחלטה ביום 2.12.16.

באותה החלטה נקבע מועד להוכחות ליום 28.3.16.

5. התובע הגיש תצהיריו ביום 11.1.16 ואילו הנתבעת לא הגישה תצהירים מטעמה, וזאת למרות שתצהיר התובע נמסר לה ביום 25.1.16 (ראה עמ' 4, ש' 25). הנתבעת אף לא התייצבה לדיון ההוכחות. משכך – נתנו ביום 28.3.16 פסק דין בהעדר הנתבעת, על מלוא התביעה.

6. ביום 7.4.16 הוגשה הבקשה לביטול פסק הדין, המונחת כעת בפנינו. בבקשה טוענת ב"כ הנתבעת כי "עקב טעות משרדית" לא נרשם מועד הדיון ביומנה ולכן לא התייצבה לדיון. ב"כ הנתבעת הוסיפה ופירטה את עומס העבודה המוטל עליה. לטענתה, סיכויי ההגנה הם טובים וקיימים מסמכים המעידים על כך שהתובע גרם לנתבעת נזקים בסכומים ניכרים, דבר אשר בעקבותיו זומן התובע לשימוע. לבקשה צירפה הנתבעת שני תצהירים "בג"צים", שאינם מפרטים עובדות, האחד של ב"כ הנתבעת והשניה של הבעלים ומנהל הנתבעת.

7. התובע השיב לבקשה ומנה את מחדלי הנתבעת, כפי שאף פורטו לעיל, וזאת בזמן שהתובע הקפיד לקיים את החלטות בית הדין במועדן.

הכרעה

8. "לפי ההלכה, על בית המשפט שדן בבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה לשקול את סיבת מחדלו של המבקש להגיש כתב הגנה במועד ואת סיכויי ההצלחה של הגנת המבקש אם יבוטל פסק הדין והוא יורשה להתגונן, כאשר יש להעניק לסיכויי ההצלחה משקל רב יותר [ראו: ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח 395, 398-397 (1954); ע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ ([פורסם בנבו], 6.4.2008) בפסקה 9 [...]; גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, 374-373] [.....] בית המשפט לא ייעתר כדבר שבשגרה לבקשת ביטול פסק דין וככל שהמבקש סבור כי בקשתו נדחתה עקב מחדל של בא כוחו, תרופתו הינה לתבוע ממנו פיצויים [ראו: בר"ע 88/72 אורן נ' מיכאל, פ"ד כו(1) 772, 774 (1972)]".

ע"א 10152/07 מרסל פדידה נ' רפאל ליאור בשם המנוח רפאל שמואלי ז"ל (15.12.10).

9. מחדלה של ב"כ הנתבעת אינו מהווה טעם מספק לביטול פסק הדין ולפיכך נפנה לבחון עד כמה יש ממש בטענתה כי סיכויי ההגנה טובים המה:

בכתב התביעה נטען כי התובע עבד בנתבעת משך כ-4.5 שנים, עד אשר פוטר במפתיע וללא הודעה מוקדמת. התובע עתר לתשלום תוספת וותק, פנסיה וקרן השתלמות מכוח צו ההרחבה בענף המוסכים, וכן פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי הבראה ודמי מחלה.

בכתב ההגנה נטען כי התובע לא עבד ברציפות, וקיימת הפסקת עבודה בין 9/11 ועד 2/12 המנתקת את יחסי העבודה בין הצדדים. הנתבעת מפנה לתשלומי חופשה והבראה בתלושי השכר (אשר התובע מכחיש את נכונותם).

נציין, כי בתצהירו התובע מאשר כי נאלץ לצאת לחופשה ממושכת במהלך תקופת עבודתו.

10. לאור האמור לעיל, ברי לפחות באופן חלקי יש להגנה סיכויים טובים מאוד, שכן הזכויות שהתובע תבע ונפסקו לו, אינן לוקחות בחשבון תקופות בהן לא עבד (שכן גם אם נשמר הרצף, עדיין אינו זכאי לזכויות נילוות בגין תקופה זו) ולגבי חלקים אחרים, לא ניתן לקבוע שההגנה חסרת סיכוי או שסיכוייה נמוכים מאלו של התביעה.

11. משכך, הרי שיש ליתן משקל כבד יותר לסיכויי ההגנה על פני מחדל הנתבעת ולכן אנו מורות בזאת כי פסק הדין יבוטל.

12. יחד עם זאת, בגין מחדליה הרבים והתנהלותה הקלוקלת של הנתבעת עד לשלב זה, היא תישא בהוצאות התובע בסך 5,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, וזאת בנוסף להוצאות קודמות שנפסקו בהליך.

13. נקבע בזאת מועד להוכחות ליום 12.7.16 בשע 12:30.

ניתנה היום, א' סיוון תשע"ו, 07 יוני 2016, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.