פסק דין חלקי בשאלת תחולת פוליסה לביטוח דירה שהוצאה על-ידי הנתבעת, ובה נכלל ביטוח חבות כלפי צד שלישי.

גדר המחלוקות

1. הנתבעת, שהינה חברת ביטוח, הוציאה לעומרי מלאק (להלן: עומרי) ולויסאם מלאק (להלן: ויסאם), בניו של התובע, פוליסת ביטוח דירה של בית בעוספיה בו הם מתגוררים (להלן: הבית), לתקופה 15.11.2012 - 31.10.2013, אשר כללה ביטוח אחריות כלפי צד שלישי (להלן: הפוליסה). ביום 22.2.2013 ביקר התובע בבית של בנו עומרי, בו מתגורר אף בנו ויסאם, ובמהלך ביקורו - בנסיבות עובדתיות השנויות במחלוקת בין הצדדים - הוא נפל ונחבל בצווארו, בעמוד שדרה מותני ובקרסול רגלו הימנית (להלן: התאונה).

התובע הגיש ביום 24.3.2015 כתב תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו בתאונה. התביעה הוגשה נגד הנתבעת ונגד שני בניו של התובע - ויסאם ועומרי. בכתב התביעה טען התובע כי כאשר הוא ביקר בבית בנו, הוא עלה בגרם המדרגות ונתקל במשטח בלוק וחצץ, איבד את שווי משקלו, נפל ונפגע כאמור. התביעה נגד ויסאם ועומרי הוגשה בעילות נזיקיות של רשלנות והפרת חובה חקוקה, והתביעה נגד הנתבעת הוגשה מכוחה של הפוליסה.

ויסאם ועומרי לא הגישו כתבי הגנה. בהחלטה מיום 14.6.2015 קבעתי כי עד ליום 1.8.2015 יודיע התובע מדוע לא תימחק התביעה מחוסר מעש. משלא הוגשה הודעה או בקשה כלשהי, התביעה נגד ויסאם ועומרי נמחקה ביום 4.10.2015 מחוסר מעש.

2. בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי מאחר והתאונה לא התרחשה בשטח הבית כהגדרתו בפוליסה ובהצעת הביטוח, ומאחר והפוליסה אינה מכסה חבות שנובעת מביצוע עבודות, שינויים והוספות בחצרות, אין התאונה נכללת במסגרת הכיסוי הביטוחי. עוד נטען כי ויסאם ועומרי לא התרשלו ולא הפרו חובות חקוקות.

3. ביום 25.9.2016 הוריתי על פיצול הדיון, באופן שתחילה ידונו תחולת הפוליסה וסוגית האחריות, ולאחר מכן ובמידת הצורך תידון סוגית הנזק. אפנה תחילה לבחון את נסיבות התרחשות התאונה.

נסיבות התרחשות התאונה

4. בישיבת קדם משפט ביום 22.11.2015 ביקשתי מבא-כוח התובע ליתן פרטים נוספים וטובים לאמור בסעיף 4 לכתב התביעה: "ביום 22.02.2013 או בסמוך לכך, עת ביקר מרשי בבית בנו, ובזמן שעלה בגרם מדרגות ..", והוא הסביר כי התובע ביקר בבית של ויסאם, וכי באותו בית מתגורר אף הבן עומרי. ובישיבת קדם משפט ביום 25.9.2016 אמר: "הפגיעה לא הייתה בעלייה לקומה השלישית. הפגיעה הייתה בעלייה לקומה השנייה". ביום 24.1.2017 הודיע בא-כוח הנתבעת כי הושגה הסכמה בין הצדדים לגבי מקום הנפילה של התובע, שהינו גרם המדרגות החיצוני האחרון העולה לקומה השלישית, כמסומן בתמונות נ/1 - נ/2. בישיבה ביום 25.1.2017 הודיע בא-כוח התובע כי מקום התאונה משתקף אף בתמונה ת/1.

5. על נסיבות התרחשות התאונה העיד התובע בתצהירו מיום 3.7.2016 (ת/3):

"3. ביום 22/02/2013 עת ביקרתי בביתו של בני ובזמן שעליתי בגרם המדרגות נתקלתי במפגע של משטח בלוק וחצץ.

4. הנני מצהיר כי איבדתי את שווי משקלי ונפלתי מגובה של 3 מטרים בערך, וכאשר פגעתי בקרקע נפגעתי בכל חלקי גופי ובמיוחד ברגל ימין".

בחקירתו הנגדית טען התובע כי התאונה התרחשה בעת ירידתו מהמדרגות:

"אני כשעליתי למדרגות, עליתי. וכשבאתי לרדת החלקתי במדרגות. עליתי לראות מה הילד שלי עשה במרפסת שירות. הוא רצה לרצף את המרפסת ולהגביה את המעקה. הסתכלתי, ראיתי. באתי לרדת והחלקתי והרגל שלי נכנסה בבלוק שם"; "באתי לרדת, החלקתי. איך נפלתי רק אלוהים יודע. נכנסה הרגל שלי בבלוק"; "הבלוק היה למטה. אני החלקתי והרגל שלי נכנסה לבלוק. הבלוק היה למטה בכלל, לא למעלה. כשהחלקתי הרגל שלי נכנסה לבלוק ואז היא נשברה כתוצאה מהנפילה"; "בסוף הנפילה הרגל שלי נתקעה בבלוק" (עמ' 11-10 לפרוטוקול ישיבה מיום 25.1.2017).

6. ויסאם העיד על נסיבות התרחשות התאונה:

"... אני בדיוק הייתי בשלבי ריצוף קומת הגג של הקומה השנייה. .. האבא עלה למעלה לבדוק מה אני עושה ואיך אני מתקדם. הגיע, אמר שלום ובחזור שמעתי כאילו צעקות של אבא, שהוא רצה לרדת למטה. רצתי אליו וקלטתי שהוא כנראה נפל והרגל פגעה בבלוקים שהנחתי במדרגות" (עמ' 2 לתמלול ישיבה מיום 3.1.2018).

"בסוף כל מדרגות יש .. מפלס, ועוד עליה למדרגות, ושם הניחו את הבלוקים" (שם).

7. בדו"ח של החוקר הפרטי עבד מחאמיד, אשר נערך ביום 20.5.2014 לבקשת הנתבעת (ת/5), נכתב כי התובע דיווח לו שהתאונה התרחשה כאשר הוא נתקל בחצץ שהיה מפוזר על המדרגות, בעת עלייתו במדרגות לדירה השלישית, שהייתה בשלבי בנייה ובה בוצע ריצוף על-ידי ויסאם,

8. מקור נוסף ללימוד על נסיבות התאונה הינו דו"ח סיכום אשפוז של התובע במחלקה האורתופדית בבית החולים "כרמל" בחיפה מיום 27.2.2013. בדו"ח נכתב כי התובע הגיע לבית החולים ביום 22.2.2013, וכי "לפי דבריו, היום איבד שווי משקל, ונפל מגובה 4-3 מטר בביתו".

9. בסיכומיה בכתב טענה באת-כוח הנתבעת כי יש לדחות את גרסתו של התובע לגבי נסיבות התרחשות התאונה. היא הצביעה על הבדלים בין הגרסה הראשונה, שהופיעה בכתב התביעה, לפיה התובע נפגע בעת עלייתו במדרגות, לבין גרסאותיהם של התובע ובנו ויסאם מעל דוכן העדים, לפיהן התאונה התרחשה בעת ירידתו במדרגות. עוד טענה כי הגרסאות אינן עולות בקנה אחד עם האמור בדו"ח סיכום האשפוז שנזכר לעיל. נטען אף כי הושמעו בבית המשפט ובאוזני החוקר הפרטי גרסאות שונות באשר למועד התחלת בניית הקומה השלישית על-ידי בנו של התובע.

10. אינני מייחס חשיבות מרכזית לעיתוי המדויק בו החלה בניית דירה בקומה השלישית. סוגיה זו אינה קשורה לתיאור נסיבות התאונה, אלא לשאלת הגדרת הקומה השלישית והמדרגות המובילות אלה כחלק מהבית המבוטח. על כך בהמשך.

הבדל הגרסאות של עלייה לעומת ירידה אינו מעיד בהכרח על גרסה שקרית מול גרסת אמת, אלא עשוי לנבוע מקשיי שפה או ניסוח. לפי שתי הגרסאות, התובע - שלא התגורר על הגג של הקומה השנייה - הגיע לבקר את בניו, ותחילה אמנם עלה במדרגות אל הגג ורק לאחר מכן ירד מהן. בשפה יומיומית, שלא לצורך מתן עדות, יש שיגדירו במילה "עלייה" הן את העלייה לגג והן את הירידה ממנו, ויש שידקדקו בלשונם ויבחינו בין "עלייה" לגג לבין "ירידה" מהגג, שבאה לאחריה. לאור הודעת בא-כוח הנתבעת מיום 24.1.2017 בדבר הסכמה באשר למקום הנפילה של התובע - בגרם המדרגות החיצוני האחרון העולה לקומה השלישית - אין בטענה על הבדלי הגרסאות של עלייה לעומת ירידה כדי לאיין את גרסתו המפורטת של התובע, אותה תיאר בחקירתו הנגדית, ואשר צוטטה לעיל. מקום הנפילה, כפי שסומן על-ידי התובע על גבי תמונה ת/1, מסביר אף את הכתוב בדו"ח סיכום אשפוז בדבר נפילה מגובה 4-3 מטרים. זהו בקירוב המרחק של שיפוע המדרגות שבו התגלגל התובע לאחר מעידתו. גרסת התובע, לפיה הוא נתקל במפגע של בלוק וחצץ, ובסוף הנפילה נתקעה רגלו בבלוק, תואמת את עדות ויסאם - שאישר שהוא הניח בלוקים במדרגות - ואת האמור בדו"ח החוקר הפרטי - שציין שנאמר לו על-ידי התובע כי נתקל בחצץ שהתפזר במדרגות. אלו הם חלק מחומרי הבנייה ששימשו את ויסאם לריצוף הקומה השלישית ולהגבהת המעקה.

אשר על כן, אני קובע כי התובע הוכיח את גרסתו באשר לנסיבות התרחשות התאונה.

מדרגות לקומה השלישית - האם חלק מהבית ? - המחלוקת העובדתית

11. התובע העיד כי בקצה גרם המדרגות ממנו נפל מצויה מרפסת בה עבד בנו. בחקירתו הנגדית אמר:

"הוא החליט לסדר את המרפסת, לרצף אותה בשביל שישב שם, להגביה את המעקה"; "הבן שלי החליט שאני אעבור לגור אצלו כי הוא מטפל בי. הוא ביטל את המרפסת והחליט לבנות, שאני אבוא לגור לידו"; "הבניה לא התחילה כשנפלתי. הבנייה הייתה אחרי שנפלתי והייתי בבית חולים" (עמ' 11, שם).

עוד העיד התובע כי גרם המדרגות החיצוני הינו היחידי הקיים בבית, וכי אין בנמצא מדרגות פנימיות בתוך הבית (עמ' 13 לפרוטוקול ישיבה מיום 25.1.2017). ויסאם אישר זאת בחקירתו הנגדית:

"זה בית שבנוי משתי קומות. המדרגות חיצוניות, אין מדרגות בפנים. זה לא בתוך הבית" (עמ' 2 לתמלול ישיבה מיום 3.1.2018).

12. בדו"ח של החוקר הפרטי עבד מחאמיד, אשר נערך ביום 20.5.2014 לבקשת הנתבעת (ת/5), נכתב כי ויסאם הודה בפניו שבמועד התאונה הוא ביצע עבודות גבס במסגרת בניית הדירה בקומה השלישית של הבית.

13. מונה, אשתו של התובע, העידה כי "המרפסת הזו הייתה מרפסת שירות שהיה בה אנטנות, דודים, דברים כאלה", וכי "הבן היה מרצף שם את הקומה הזו ... הבן החליט להפוך את המרפסת הזו גם לישיבה שנוכל ליהנות מהנוף" (עמ' 14 לפרוטוקול מיום 25.1.2017). על קיומם של דודי שמש ואנטנות במרפסת הגג ניתן אף ללמוד ממזכרו מיום 7.4.2016 של סוכן הביטוח (ת/4), אשר הוגש כראיה מטעם התובע.

14. ויסאם העיד:

"זה היה כגג, גג שירות אפשר להגיד. שם אני הנחתי את הדודים, צלחות, כל מה שקשור לשתי הקומות" (עמ' 4 לתמלול ישיבה מיום 3.1.2018).

הוא אף העיד על מעשיו במועד התאונה:

"באותו יום ההורים באו לבקר ואני בדיוק הייתי בשלבי ריצוף קומת הגג של הקומה השנייה" (עמ' 2 לתמלול ישיבה מיום 3.1.2018).

15. הן התובע והן בנו ויסאם העידו כי במועד התאונה בקומה השלישית לא הייתה קיימת דירת מגורים. ויסאם אף הגדיר את רצפת הקומה השלישית כ"קומת הגג של הקומה השנייה", והסביר כי במועד התאונה היא הייתה בשלבי ריצוף. התובע הגדיר את הקומה כ"מרפסת שירות", והעיד כי בנו רצה לרצף אותה ולהגביה את המעקה. אין חולק על העובדה כי באותו מועד הקומה השלישית הייתה בשלבי שיפוץ או בנייה, על מנת להפוך אותה ממרפסת שירות לדירת מגורים. מרפסת השירות הייתה הגג של הקומה הנייה, והדרך היחידה להגיע אליה הייתה באמצעות המדרגות החיצוניות. לא היה קיים בבית חדר מדרגות פנימי. גרם המדרגות שהוביל למרפסת הגג היה המשכו של גרם המדרגות שקישר בין שאר קומות הבית, כפי שמשתקף בתמונות נ/1 - נ/2.

אפנה כעת לדון בטענת ההגנה, לפיה התאונה לא התרחשה בשטח הבית המבוטח.

מדרגות לקומה השלישית - האם חלק מהבית ? - הסוגיה המשפטית

16. באת-כוח הנתבעת טענה בסיכומיה בכתב כי בהתאם להגדרת "דירה" בתנאי הפוליסה, הכיסוי הביטוחי הינו למבנה בן שתי קומות, ואינו מכסה תאונה שאירעה בקומה השלישית של אותו מבנה. להוכחת טענתה זו, צורף העתק תנאי הפוליסה לסיכומים בכתב.

צירוף תנאי הפוליסה כראיה מטעם הנתבעת לסיכומי באת-כוחה (שהוגשו באיחור של חודשיים מבלי שהוגשה בקשה למתן ארכה) הינו פסול. כידוע, חל איסור על צירוף ראיה לסיכומים בכתב. בע"א 496/89 אל קאלאב נ' אוניברסיטת בן גוריון בנגב, פ"ד מה(4) (1991) קבע בית המשפט העליון כי יש להתעלם מראיות ש"הוגנבו" לסיכומים. אולם אף אם הייתה ראיה זו מוגשת מבעוד מועד, לא היה בא כדי להושיע את הנתבעת.

17. התאונה לא התרחשה ב"קומה השלישית". היא התרחשה בגרם המדרגות החיצוני שהוביל ל"קומה השלישית", אשר במועד התאונה לא הייתה קומת מגורים אלא מרפסת גג (מרפסת שירות). על מנת להכריע בשאלה האם גרם מדרגות זה הינו חלק מהבית המבוטח, נסקור את הצעת הביטוח, הרשימה (המפרט) ותנאי הפוליסה.

18. בהצעה לביטוח דירה (נ/3), עליה חתמו ויסאם (על-פי עדותו) וסוכן הביטוח, תואר הרכוש המבוטח: מבנה דו-משפחתי, "הדירה נמצאת בקומה 1+2", "מספר קומות בבניין: 2", "האם הדירה כוללת מבני עזר כגון מחסנים: לא. (חדר מדרגות)".

ברשימה של הפוליסה (נספח א' לכתב התביעה) נכתב כי סוג המבנה הינו "בית פרטי". בסעיף ההגדרות הכלליות שבפוליסה הוגדרה "דירה": "המבנה של הדירה או הבית הנזכרים במפרט, מרפסות, .... שערים גדרות ודרכים מרוצפות השייכים לדירה ..".

לאור העובדה שבהצעה נכתב כי ה"דירה" כוללת חדר מדרגות, ומשהוכח כי חדר המדרגות היחיד בבית הינן המדרגות החיצוניות (כמופיע בתמונות ת/1, ת/2, נ/1, נ/2), הנני קובע כי גרם המדרגות בו נפגע התובע, ואשר הוביל למרפסת הגג (או מרפסת השירות) של הקומה השנייה, נכנס לחלופה של "דרכים מרוצפות השייכים לדירה" בהגדרת "דירה" שבתנאי הפוליסה.

פרשנות זו, שהובילה למסקנה כי המדרגות הן חלק מהבית המבוטח, תואמת את כללי הפרשנות של פוליסת ביטוח, כפי שנקבעו בפסיקה. בנוסף לכללי הפרשנות הרגילים החלים על חוזה, קיימים כללים ייחודיים לגבי חוזה ביטוח. אחד מכללים אלו הינו הכלל של פירוש נגד המנסח ולטובת המבוטח (ע"א 631/83 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' מדינת הילדים בע"מ, פ"ד לט(4) 561 (1985); ע"א 453/11 מ. ש. מוצרי אלומיניום בע"מ נ' אריה חברה לביטוח בע"מ (פורסם בנבו, 21.8.2013) (להלן: עניין מוצרי אלומיניום)). כן נפסק כי מבין הפירושים המילוליים האפשריים של לשון הפוליסה יש לברור את אותו פירוש שמשתלב בצורה טובה עם הגיונה של הפוליסה ועם תכליתה (ע"א 449/89 פלוק נ' רייט, פ"ד מו(2) 92 (1992)). כלל פרשני נוסף הינו של "הציפיות הסבירות של המבוטח" (רע"א 3128/94 אגודה שיתופית בית כנסת רמת גן נ' סהר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נ(3) 281 (1996)).

חריג לכיסוי הביטוחי

19. בסיכומים בכתב של באת-כוח הנתבעת נטען כי כיסוי ביטוחי של צד שלישי כתוצאה מביצוע עבודות בנייה הוחרג בסעיף 12.3.5, וכי הימצאותם של חצץ ובלוקים, כטענת התובע ובנו, מעידה על תחולת החריג במקרה הנוכחי. נטען יש אין לתת אמון בעדות ויסאם, לפיה עבודות הבנייה של הקומה השלישית החלו רק לאחר מועד התאונה, מאחר והוא צד מעוניין בתוצאת ההליך המשפטי. עוד נטען כי יש לזקוף לחובת התובע את הימנעותו מהבאת ראיות על אודות מועד תחילת הבנייה ואורך תקופת הבנייה.

20. אמנם בכתב ההגנה נטען כי הפוליסה אינה מכסה חבות שנובעת מביצוע עבודות ושינויים, אולם, כאמור, לא הוגשה כראיה הפוליסה ובה התנאים השונים, אלא רק לאחר שבא-כוח המערער הגיש את סיכומיו בכתב. בסעיף 12 של תנאי הפוליסה, שכותרתו "ביטוח חבות כלפי צד שלישי", מצוי תת-סעיף 12.3, שכותרתו "סייגים לחבות המבטח" (ובו נקבע כי "המבטח לא יהא אחראי על-פי סעיף זה בעבור:"). בסעיף 12.3.5 מופיע הסייג הבא (ההדגשה הוספה - א"ג):

"ביצוע עבודות, שינויים, תיקונים או הוספות בחצרות, וכל נזק לרכוש המצוי בסמוך לדירה המבוטחת, שייגרם כתוצאה מכך, אך לא אם משך העבודה אינו עולה על שבוע ימים. כל עבודה כזו תבוצע, אך ורק על-פי כל דין ובהתאם לכל רישוי הנדרש לצורך ביצועה".

הכלל הייחודי של פרשנות נגד המנסח ולטובת המבוטח מקבל משנה תוקף כאשר מדובר בתניית פטור או בחריגים לכיסוי הביטוחי (ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד מז(1) 311 (1993)). בעניין מוצרי אלומיניום נפסק כי כאשר מעלה המבטחת את הטענה שמתקיים חריג לכיסוי הבטיחותי המוגדר בפוליסה, עליה נטל ההוכחה לקיומו של החריג.

מאחר והנתבעת, שעליה נטל ההוכחה, לא הוכיחה את התנאי לקיומו של החריג, קרי - שמשך העבודות שבוצעו במרפסת השירות עלה על שבוע ימים, אין היא רשאית להסתמך על חריג זה.

אשמו של התובע ?

21. בסיכומיה בכתב טענה באת-כוח הנתבעת כי התובע החליק במדרגות באופן סתמי ללא קשר למפגע כלשהו, וכי יש לדחות את התביעה מאחר ואשמו הוא שגרם לתאונה. טענה זו לא נתמכה בראיות. הראיות מצביעות על כך שהתובע איבד את שווי משקלו והחליק בגרם המדרגות בו היו מפוזרים חצץ ובלוקים, שהונחו על-ידי בנו ויסאם או מי מטעמו שעסק בעבודות שיפוצים על מרפסת השירות.

התוצאה

22. הגעתי למסקנה כי הביטוח על-פי הפוליסה חל במקרה הנדון. התקבלה גרסתו העובדתית של התובע והוכחה אחריותה של הנתבעת מכוח הפוליסה לנזקי הגוף שנגרמו לתובע כתוצאה מהתאונה שהתרחשה ביום 22.2.2013.

פסיקת הוצאות תיעשה במסגרת פסק הדין הסופי.

ניתנה היום, י"ג ניסן תש"פ, 07 אפריל 2020, בהעדר הצדדים.