לפני

כב' השופט ד"ר טל גולן

ה ח ל ט ה

1. בפני בקשה שהוגשה מטעם המבקש, שהינו התובע בהליך זה (להלן: "התובע"), לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים שמחזיקה הנתבעת בהליך, שהינה המשיבה בבקשה (להלן: "הנתבעת"). נזכיר, כי כתב התביעה המאוחד (ובהתייחס לשתי התובענות יחדיו) הוגש לתיק בית הדין ביום 3.7.2016, ועניינו בהעסקתו של התובע אצל הנתבעת במשך כ-20 שנים כמנהל מטע אצל הנתבעת. התובע טוען כי מגיעות לו זכויות בגין העסקה נטענת זו (כולל בגין פיטוריו), וזאת מכוח הוראות הדין ו/או מכוח צו ההרחבה בענף החקלאות לעובדים בדירוג חודשי-מינהלי. כתב הגנה מאוחד הוגש מטעם הנתבעת ביום 1.9.2016, ובו הכחישה הנתבעת את כלל טענותיו של התובע.

2. בבקשתו המקורית שהוגשה ביום 20.11.2016, ביקש התובע לקבל לידיו מספר מסמכים. בין לבין, ומשעה שהוגשה תגובת הנתבעת ביום 29.11.2016, הובהר כי הועברו על ידה חלק מהמסמכים המבוקשים. כן הוגשה מטעם התובע תגובה לתגובה, וכן הודעת הבהרה נוספת מצד הנתבעת, והכל כפי שיתואר להלן בהרחבה.

3. התשתית הנורמטיבית – תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"א-1991 קובעת כדלקמן: "(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות". תקנה זו מטילה חובה על שני הצדדים להליך המשפטי לגלות את המסמכים המצויים בידיהם, כדי "להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו 'בקלפים גלויים'" (ע"ע 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ – בלזר, ניתן ביום 27.1.2011). כלומר, על פי הפסיקה, בית הדין ייעתר לבקשה לגילוי מסמכים כאשר המסמכים המבוקשים רלבנטיים לפלוגתאות המתעוררות בהליך.

4. בית הדין הארצי לעבודה חזר על עיקרי ההלכה הפסוקה בבר"ע 54124-06-12 דיוינסקי – HSBC Private Bank Swiss SA, ניתן ביום 7.3.2013. במקרה שנידון שם, נספק כי השאלה הראשונה אותה יש לבחון בהכרעה בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות. בעניין זה אף קבע בית הדין הארצי בע"ע 494/06 מדינת ישראל – אבנצ'יק, ניתן ביום 28.3.2007, כי למבחן הרלבנטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב.

5. לגבי ההיבט הצר (או תנאי הסף) – במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. במסגרת זו על בית הדין לבחון האם מתקיימת זיקה בין המידע המבוקש במסמכים שגילויים מתבקש לבין עילת התביעה; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה; מהות הזיקה, לאמור חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העיקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו; חשיבות הראיות שגילוין מתבקש, לאור טענות הצדדים כפי שנטענו במסגרת ההליך העיקרי; השלב בו מצוי בירור ההליך העיקרי בעת הגשת הבקשה לגילוי מסמכים.

6. לגבי ההיבט הרחב – במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים. בהקשר זה יבחן בית הדין אם למבקש עניין ישיר, ממשי, ולגיטימי בקבלת חומר המידע; עוצמת האינטרס הממשי של המבקש והחשש מפגיעה בזכויותיו המהותיות; מהות הסעד בהליך המשפטי.

7. ככל שמתקיים מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל, וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לעניין זה ראו בפרשת אבנצ'יק דלעיל, וכן בע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – פלצ'י, ניתן ביום 21.9.2010.

8. בפרשת מכתשים אף התייחס בית הדין הארצי להשפעה של הזכות לפרטיות על מערך השיקולים שנשקלים על ידי בית הדין, וזאת במילים הבאות: "משהמדובר במידע החוסה תחת הגנת הפרטיות יש חשיבות מיוחדת למלאכת האיזון שצריכה להיעשות בין הזכות לגילוי ועיון מידע בהליך משפטי לבין הזכות לפרטיות. בית דין זה עמד על עצם הצורך באיזון, על מורכבותה של מלאכת האיזון ועל רגישותה וחשיבותה, במספר פסקי דין. אכן: "מבחן הרלבנטיות אינו מהווה סוף פסוק בהחלטה אם לקבל ראיה. יש לאזן בין זכות הציבור לדעת וזכותו של בעל-דין להביא ראיות התומכות בטיעוניו לבין הפגיעה בפרטיות של בעל-דין".

9. מן הכלל אל הפרט – בבקשה המקורית, ביקש כאמור לקבל התובע לידיו את המסמכים הבאים: דו"חות מבוקרים של המטעים לשנים 2016-2015; דו"חות המעידים על הוצאות שכר עבודה וייעוץ של הנתבעת, במשך התקופה של חצי שנה טרם הפסקת עבודתו של התובע בנתבעת, ובמהלך השנה לאחר הפסקת עבודתו; העתק כל הפרסומים שנעשו ביחס למכרז לתפקידו של התובע ולאחר פיטוריו, לרבות תנאי הקבלה לתפקיד וקורות החיים של המועמד שהתקבל; העתק של החוזים הנוגעים לקניית רכב/טרקטור למטע, החל ממועד פיטוריו של התובע, וכן פרוטוקול ישיבת ההנהלה שבה אושרה קניית כלי הרכב; העתק מכל מסמך הנוגע למועד התקבול וגובה הסכום של הפיצוי שהועבר על ידי קרן נזקי טבע לנתבעת, או למי מטעמה; פרוטוקול של ישיבת וועד ההנהלה שהתכנסה לאחר השימוע שנערך לתובע.

10. יצוין, כי בקשתו של התובע היתה לקונית ביותר, ולא הוסבר ולא פורט מדוע הוא נזקק לכל אחד ואחד מהמסמכים שבנדון. עם זאת, בשלבים מאוחרים יותר ובתגובתו המאוחרת, פורטו הדברים באופן נרחב יותר.

11. בתגובת הנתבעת שהוגשה ביום 29.11.2016, ציינה הנתבעת כי היא אינה מתנגדת לגילוי המסמכים הבאים, אשר גם צורפו לתגובתה: דו"ח רווח והפסד של הנתבעת המעיד על הוצאות שכר עבודה וייעוץ לשנת 2015, וכאשר הדו"ח המתייחס לשנת 2016 עדיין לא נערך לטענתה; פרוטוקול ישיבת וועד ההנהלה שהתכנסה ביום 7.12.2015 (לאחר השימוע שנערך לתובע), וכן הישיבה מיום 3.11.2015; העתק מהמסמכים הנוגעים למועדי התקבול וגובה סכום הפיצוי שהועבר מהקרן לנזקי טבע לנתבעת, בשנת 2015.

12. עוד ציינה הנתבעת, כי העתק כל הפרסומים שנעשו ביחס למכרז נשוא תפקידו של התובע, לרבות תנאי הקבלה לתפקיד, צורף ממילא על ידי התובע עצמו, כנספח יב' לכתב התביעה המאוחד.

13. הנתבעת הוסיפה ופירטה, כי אין בידיה את המסמכים הבאים: באשר לדו"חות מבוקרים של המטעים, הרי שענף המטע אינו מהווה תאגיד נפרד בפני עצמו בנתבעת, ועל כן הדו"חות המבוקרים שיש בידי הנתבעת, הינם של כלל פעילות הנתבעת, ולא רק של ענף המטע; לעניין קורות החיים של המועמד לתפקידו של התובע ולאחר פיטוריו, טוענת הנתבעת כי המסמך שבנדון אינו מצוי ברשותה, וגם אילו הוא היה מצוי ברשותה, הרי שגילויו אינו רלבנטי לעילת התביעה, ואף עולה בגדרי פגיעה בפרטיותו של המועמד.

14. הנתבעת הוסיפה והתנגדה לגילוי של המסמכים הבאים: מסמכים הנוגעים לקניית רכב/טרקטור במטע לאחר מועד פיטוריו של התובע, וכן פרוטוקול ההנהלה שבה אושרה קניית רכבים אלה – הנתבעת טענה כי אכן נעשו ניסיונות התייעלות במטע לאחר פיטוריו של התובע, אולם המדובר בסוד מסחרי ועסקי.

15. לאחר שהוגשה תגובה לתגובה מטעם התובע, וכן הבהרה נוספת מטעם הנתבעת, מתברר כי קיימות עדיין מחלוקות ביחס למסמכים והנושאים הבאים, כפי שיפורט להלן.

16. ראשית, באשר לקורות החיים של המועמד לתפקידו של התובע – בית הדין רושם בפניו את הצהרת הנתבעת ולפיה "מסמך זה אינו מצוי ברשותה". כדי למצות את המחלוקת ביחס לכך, הנתבעת תעביר לידי בא-כוח התובע, עד ליום 25.12.2016 לכל המאוחר, תצהיר גילוי מסמכים מטעם גורם בר-סמכא בנתבעת, המעגן טענה זו.

17. שנית, באשר למסמכים הנוגעים לקניית רכב/טרקטור למטע, החל ממועד פיטוריו של התובע, וכן פרוטוקול ישיבת ההנהלה שאישרה קניית כלי רכב אלה – מחד, הנתבעת טוענת כי התובע פוטר במסגרת צעדי התייעלות שנעשו בענף המטעים בנתבעת. מנגד, התובע מבקש להפריך טענה זו, וטוען כי הוא פוטר על ידי הנתבעת לאור התביעה הראשונה שהוגשה על ידו כנגדה (סע"ש 50683-03-15), ולאור עמידתו על מיצוי זכויותיו. מהאמור לעיל עולה, כי צעדי ההתייעלות שביצעה לכאורה הנתבעת בענף המטעים, במהלך ואף לאחר פיטוריו של התובע מעבודתו אצלה, הינה סוגיה הנמצאת בלב המחלוקת שבין הצדדים, ויש בה רלבנטיות ביחס לסעדים הנתבעים על ידי התובע ובגין הליך פיטוריו.

18. אין בידי לקבל טענתה של הנתבעת ולפיה המידע האמור לעיל הינו בגדר סוד מסחרי ועסקי שלה, שכן המדובר בטענה סתמית ולקונית, אשר גם נטענה ללא כל ביסוס. לא הובהר מהו בדיוק הסוד המסחרי הנטען, שהרי התובע עבד בנתבעת במשך כ-20 שנים ומודע לסוגי הכלים ההנדסיים שבהם משתמשת הנתבעת בעבודה במטע. על כן, אלה אינם מהווים סוד מסחרי.

19. על כן, דין טענתה של הנתבעת בהקשר זה להידחות, והנתבעת תעביר לידי בא-כוח התובע, עד ליום 25.12.2016 לכל המאוחר, העתק מהמסמכים והחוזים המתייחסים לקניית רכבים ו/או טרקטורים שנרכשו למטע/ים של הנתבעת, החל ממועד פיטוריו של התובע. כמו כן, יועבר פרוטוקול ישיבת ההנהלה שבה אושרו קניית כלי רכב אלה.

19. שלישית, באשר לדו"חות כספיים של הנתבעת שאינם מבוקרים, לשנת 2015 ו-2016, וכן דו"חות הנוגעים לשכר וייעוץ בשנת 2016 – בתגובתה מיום 29.11.2016, הנתבעת לא התנגדה במפורש לגילוי מסמכים אלה, ורק טענה כי ענף המטע אינו מהווה תאגיד נפרד בפני עצמו בנתבעת, ועל כן הדו"חות המבוקרים שיש בידי הנתבעת, הינם של כלל פעילות הנתבעת, ולא רק של ענף המטע. הנתבעת אף צירפה לתגובה זו את הדו"חות התמחיריים של ענף המטע לשנים 2014 ו-2015. כלומר, טענת הרלבנטיות לא הועלתה כלל ועיקר.

20. רק בתגובתה מיום 5.12.2016, טענה הנתבעת לראשונה כי המדובר במסמכים שאינם רלבנטיים. אולם, דין טענה זו להידחות, שכן כפי שכבר הוסבר דלעיל, שאלת ההתייעלות של ענף המטע בנתבעת, גם לאחר פיטוריו של התובע ביום 20.12.2015 ובתקופה הנראית לעין אחריה, הינה סוגיה רלבנטית ביותר, ואשר יש בה כדי להשפיע על טענה מרכזית של התובע – הטענה ולפיה הוא פוטר שלא כדין, ושלא מטעמי התייעלות – כטענת הנתבעת.

21. ממילא, הנתבעת טוענת בעצמה, כי חלק מהחומר שבנדון – הדו"חות המבוקרים, יפורסם בעוד מספר חודשים לכלל חברי הקיבוץ (ראו סעיף 2 לתגובת הנתבעת מיום 5.12.2016). ברי כי בכך יתוודע חומר הראיות שבנדון לתובע, שהינו חבר הנתבעת בעצמו. על כן, לא ברור מדוע הנתבעת מבקשת מהתובע "לשבת ולהמתין" מספר חודשים, במקום להעביר לו את המידע שבנדון בעצמה, כבר כעת.

22. כך הוא הנכון לגבי דו"חות שכר וייעוץ – כפי שעולה מסעיף 1.2.1 לתגובת התובע מיום 1.12.2016, הנתבעת הסכימה להעביר לידיו את הדו"חות לשנת 2015, ועל כן לא ברור מדוע היא מתעקשת שלא להעביר גם את הדו"חות (החלקיים, ואשר קיימים עד כה), לשנת 2016.

23. על כן, דין טענתה של הנתבעת בהקשר זה להידחות, והנתבעת תעביר לידי בא-כוח התובע, עד ליום 25.12.2016 לכל המאוחר, העתק מדו"חות של הנתבעת, לשנת 2015 (דו"חות מבוקרים – וככל שחומר זה טרם הועבר). כמו כן, תעביר הנתבעת את הדו"חות שאינם מבוקרים, לשנת 2016, וכן את הדו"חות הנוגעים לשכר וייעוץ בשנת 2016.

24. לסיכום – הנתבעת תפעל לפי המצוין בסעיפים 16, 19 ו-23 להחלטה זו.

25. לגבי הוצאות – בנסיבות העניין, הנתבעת תישא בהוצאות בא-כוח התובע בגין בקשה זו, בסך של 1,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים מהיום.

ניתנה היום, ט' כסלו תשע"ז (09 דצמבר 2016), בהיעדר הצדדים ותישלח אליהם.