בפני תביעה ותביעה שכנגד, הנובעות מהסכם שכירות שנכרת בין הצדדים, בנוגע לדירה ברחוב בצלאל 28 בבאר שבע.

למען הנוחות, התובע והנתבע שכנגד, מר שאול חכם, משכיר הנכס, יקרא "מר חכם", והנתבעת, התובעת שכנגד, שוכרת הנכס, גב' קטרין סטורה, תקרא: "גב' סטורה".

ההליכים שנוהלו בין הצדדים:

1. ביום 22.01.15 הוגשה על ידי מר חכם בקשה לביצוע שטר ביטחון, ללשכת ההוצאה לפועל בבאר שבע. הבקשה הוגשה על סך של 8,500 ₪.
   גב' סטורה הגישה ביום 24.03.15 התנגדות לביצוע השטר, והתיק עבר מלשכת ההוצאה לפועל לבית משפט השלום בבאר שבע. ת"ט 50702-03-15.
2. ביום 16.02.15 הוגשה על ידי גב' סטורה תביעה נגד מר חכם בבית המשפט לתביעות קטנות בבאר שבע לפיצוי בסך של 20,000 ₪ (4 X 2,500), בגין הפרת הסכם השכירות ובגין הפקדת שיק הביטחון בלשכת ההוצאה לפועל. ת"ק 36922-02-15.
   ביום 9.6.15 נדחתה על ידי הח"מ התביעה של גב' סטורה בהעדר התייצבותה, תוך חיובה בהוצאות בסך של 500 ₪.
   בהמשך הגישה גב' סטורה בקשה לביטול פסק הדין, כאשר טענה כי לא התייצבה לדיון עקב אי הבנה.
   בית המשפט הורה למר חכם להגיב לבקשה.
3. ביום 26.10.15 התקיים דיון בבקשת הרשות להתגונן בת"ט 50702-03-15, בפני כב' הרשמת הבכירה, גב' ליאורה וינשטיין. במהלך אותו דיון ניתנה לגב' סטורה רשות להגן בהסכמתו של מר חכם. .
   עיון בפרוטוקול מעלה כי במהלך אותו דיון מסר בית המשפט למר חכם את בקשתה של גב' סטורה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרה בתיק התביעות הקטנות.
   בהמשך נרשם מפי מר חכם בפרוטוקול כדלקמן:
   "מדוע היא לה התייצבה, אם היא נעזרת בעו"ד ומדובר בתביעה שהיא הגישה, מדוע לא טרחה להתייצב ואני באתי מהמרכז. יש כבר תביעה, מדוע הגישה תביעה נוספת? אני מסכים כי פסה"ד יבוטל, בכפוף לתשלום ההוצאות של הדיון הקודם" (הדגשה שלי – הח"מ).
   כבוד הרשמת הבכירה ליאורה וינשטיין קבעה בעניין זה כי הח"מ היא המוסמכת לבטל את פסק הדין שניתן על ידה.
4. ביום 31.10.15 קבעתי כי בעקבות הסכמת מר חכם לביטול פסק הדין בכפוף לתשלום הוצאותיו, פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות מבוטל, אולם על גב' סטורה לשלם למר חכם הוצאות בסך של 500 ₪.

באותו פרוטוקול דיון אצל כבוד הרשמת הבכירה נרשם גם כי הצדדים מסכימים שהתביעה הקטנה תועבר לבית משפט שלום ושני התיקים יואחדו.

לפיכך הוריתי באותה החלטה המפורטת לעיל, על העברת התביעה הקטנה לבית משפט השלום ועל איחוד שני התיקים בפני הח"מ.
כן הוריתי, למען הסדר הטוב, כי על שני הצדדים להגיש כתבי טענות מחדש. כן הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית של עדים, ככל שישנם, וקבעתי את התיקים להוכחות.
(במאמר מוסגר אציין כי בעקבות העברת התביעה לבית משפט השלום ובעקבות קבלת רשות להתגונן כאמור נגד התביעה השטרית, הוגדרו שני התיקים כתיקי תא"מ).

1. לאחר מכן התכחש מר חכם להסכמות שנרשמו בפרוטוקול הדיון אצל כב' הרשמת וינשטיין וטען בפני שהסכים רק לאיחוד הדיונים ולא לביטול פסק הדין.

מר חכם טען כי אין בבקשתה של גב' סטורה בכדי להניח את הדעת בעניין אי הגעתה לדיון, וכן יש לראות בנימוקיה זלזול מהמעלה הראשונה במר חכם וכן בבית המשפט הנכבד.
מר חכם טען כי לא היה מקום לאפשר לגב' סטורה להגיש כתב טענות חדש וביקש לבטל את התביעה של גב' סטורה.
מר חכם גם ביקש שבית המשפט יורה על הפקדת ערובה להוצאות על ידי גב' סטורה.

בפתח דיון ההוכחות נדונו טענות אלו של מר חכם ונדחו על ידי. קבעתי שמר חכם אינו יכול לחזור בו מהסכמתו המפורשת שנרשמה בפרוטוקול הדיון לפיה הוא מסכים לביטול פסק הדין שניתן בהעדרה. כן קבעתי כי אין מקום לחייב את גב' סטורה בהפקדת ערובה, וראו הנימוקים שם (פרו' מיום 21.2.16 עמ' 5).

1. במהלך דיון ההוכחות העידו מר חכם וגב' סטורה וכן העיד מטעם מר חכם: מר אוהד כהן -מי שביצע שיפוץ בדירה.
   מטעם גב' סטורה העידה: גב' קלרה סלין מלכה – חברתה; מר פולני מתתיהו -בן זוגה באותה עת; וגב' לידיה סרבו - מי שסייעה לה בניקיון הדירה בתקופת השכירות.
   מהלך הדיון תורגם לגב' סטורה לשפה הצרפתית על ידי מתורגמנית.

לאחר שהסתיים דיון ההוכחות, ובשעה שניסיון לסיים התיק בפשרה לא צלח, הוריתי על הגשת סיכומי הצדדים.
הסיכומים אכן הוגשו והם מונחים בפני.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

1. ביום 23.9.13 נחתם הסכם שכירות בין מר חכם לבין גב' סטורה (להלן: "ההסכם"), בעניין דירה ברחוב בצלאל 28 בבאר שבע (להלן: "הדירה" או "המושכר").
2. תקופת השכירות נקבעה ל-12 חודשים, מיום 23.9.13 עד ליום 24.9.14.
3. דמי השכירות נקבעו על סך 3,000 ₪ לחודש, למעט החודש הראשון, שאז נקבעו דמי השכירות לסך 2,400 ₪, שכן ניתנה לגב' סטורה הנחה עבור הכנת הדירה לקראת מגורים.
4. במעמד חתימת ההסכם, שילמה גב' סטורה למר חכם במזומן את דמי השכירות בגין החודש הראשון, והפקידה בידי מר חכם המחאות דחויות בגין דמי השכירות למשך כל התקופה, וכן שיק ביטחון על סך 15,000 ₪ ושלוש המחאות נוספות לחברת חשמל, עירייה ומים.
5. במהלך חודש אפריל פנו למר חכם מעיריית באר שבע, וביקשו ממנו לסגור את הפתח הקיים בחלק העורפי של הדירה לפנים הבניין, שכן אינו מצוי בתוכניות העירייה המקוריות.
   במהלך חודש אפריל סגר אכן מר חכם את אותו פתח קיים.
6. המושכר לא פונה במועד תום השכירות אלא במהלך תחילת חודש אוקטובר (מר חכם טוען כי פונה בתאריך 5.10.14 ואילו גב' סטורה טוענת כי פונה בתאריך 3.10.14).

נקודות המחלוקת העיקריות בין הצדדים בתמצית

1. גב' סטורה טוענת כי הוצג לה שהמושכר כולל גינה מגודרת וכן יציאה מהדירה לגינה וכן מחסן, ואולם מר חכם טוען שלא היו דברים מעולם.
2. גב' סטורה טוענת כי סבלה מאובדן הנאה מהמושכר במשך תקופה ארוכה בשל השיפוצים שבוצעו במושכר.
3. מר חכם טוען שגב' סטורה הפחיתה מדמי השכירות על דעת עצמה. גב' סטורה טוענת כי הפחיתה את דמי השכירות בעקבות כך שחל שינוי מהותי במושכר.
4. מר חכם טוען כי גב' סטורה לא פינתה את המושכר במועד והיא חבה בגין כך דמי שכירות וכן פיצוי מוסכם. גב' סטורה מודה כי לא פונתה המושכר במועד אולם טוענת כי הדבר היה בהסכמה, וכי סוכם בין הצדדים שגב' סטורה תשלם סך של 600 ₪ בלבד בגין תקופת השכירות העודפת.
5. מר חכם טוען כי גב' סטורה גרמה נזקים לדירה וגב' סטורה מכחישה טענות אלה ואף טוענת כי שיפצה את המושכר.
6. מר חכם טוען כי גב' סטורה ניהלה במושכר עסק ללא הסכמתו. גב' סטורה טוענת כי הדבר היה בידיעתו ואישורו של מר חכם.
7. מר חכם טוען כי גב' סטורה הותירה נזקים במושכר וכן הותירה אותו מלוכלך.

טענות מר חכם בעניין הנקודות שבמחלוקת

1. מר חכם הינו אדם מאמין שתורם לקהילה ולשכבות החלשות מזה שנים, בעל תעודות הוקרה ומכתבי תודה רבים. מר חכם סייע רבות והתחשב בגב' סטורה שהינה עולה חדשה ואם חד הורית, אולם דרישותיה של גב' סטורה עברו את גבול הטעם הטוב.
   גב' סטורה השכירה הרבה דירות בחייה והיא משכירת דירות מקצוענית.
2. במעמד החתימה הוסבר והוברר לגב' סטורה כל סעיף בעברית ובאנגלית.

כל טענה לפיה מר חכם השכיר לגב' סטורה גינה/כניסה פרטית, הינו שקרית ו/או מדובר בחוסר הבנה בסיסי של המציאות, מהטעם שהדבר אינו מופיע בהסכם השכירות ומעולם לא נאמר בעל פה על ידי מר חכם. השטח אליו מתייחסת גב' סטורה כגינה, הינו שטח משותף לכלל הדיירים בבניין, וניתן לראות עובדה זו ב"עין". בנסיבות אלו גם ירד מחיר השכירות לסך של 3,000 ולא 3,300 כפי שפרסם מר חכם במודעה.

1. בהתאם לקבוע בהסכם נתנה גב' סטורה למר חכם 5 שיקים בסך 6,000 ₪ כל אחד, עבור דמי שכירות ל-10 חודשים וכן שיק אחד בסך 3,000 ₪ עבור חודש נוסף.

את היתרה בסך 2,400 ₪ שילמה גב' סטורה במזומן עבור החודש הראשון, בקיזוז הנחה שניתנה לה עבור הכנת הדירה לקראת מגורים.

1. גב' סטורה הגיעה למר חכם דרך שלט שהיה תלוי על הדירה, ולא דרך מודעה אינטרנטית שפרסם בזמנו באתר "דירות 7". בכל מקרה "דירות 7" הינו אתר אינטרנט ללא חשיפה. לא התקבלה כל פניה דרך האתר ב- 3 השנים האחרונות.
2. לאחר חודש בו התגוררה גב' סטורה בדירה, היא פנתה למר חכם בבקשה לשלם במזומן את דמי השכירות החודשיים, וביקשה שלא להפקיד השיקים בבנק, מאחר ומצבה הכלכלי לא מאפשר לה לעמוד בתנאי ההסכם שנחתם. לפנים משורת הדין הסכים מר חכם לקבל תשלום במזומן ולהגיע לצורך כך מספר פעמים לבאר שבע, במטרה להקל על גב' סטורה.

גב' סטורה הייתה מאחרת בתשלומים כל חודש, תוך ניצול טוב ליבו של מר חכם, על אף האמור, מר חכם לא מימש מיד את הערובות ולא פתח בהליכים משפטיים כנגד גב' סטורה.

1. במהלך חודש אפריל פנו למר חכם מעיריית באר שבע, וביקשו ממנו לסגור את הפתח הקיים בחלק העורפי של הדירה לפנים הבניין, שכן אינו מצוי בתוכניות העירייה המקוריות. כן הורו לו להסיר את הגדר שהקיפה את החצר.

מר חכם הגיע להסדר עם מחלקת הפיקוח, לפיו הוא יסדיר את החריגה מהתוכנית בתוך שבוע מיום ביקור הפקח בנכס. גב' סטורה הבינה את המצב המשפטי שנוצר בעקבות הגעת הפקח והסכימה להסדרת החריגה.

ניתן היה להגיש דחיה ו/או ערעור ו/או להתחיל הליך משפטי מול העיריה, ובכך לדחות את השיפוץ לפחות עד לאחר סיום הסכם השכירות, אך כאמור גב' סטורה הסכימה לביצוע השיפוץ ללא כל התנגדות מצדה. מר חכם סיכם עם גב' סטורה על יום תחילת העבודה ולוח זמנים מתאים ומתחשב בשעות העבודה שלה. כן סוכם על גמר קוסמטי שיתאים לטעמה.

1. מר חכם, בשיתוף פעולה מלא עם גב' סטורה, באישורה ובידיעתה, על פי לוח הזמנים שהתאים לה, סגר את הפתח והשיב את הדלת למקומה המקורי, תוך 3 ימי עבודה בלבד ולא תוך 6 שבועות כפי שטוענת גב' סטורה.

(עבירת הבניה בדירה, לפי מחלקת הפיקוח העירוני, אשר מקורה בכניסה פרטית לכאורה, נבנתה על ידי בעלת הנכס הקודמת, נכה על כיסא גלגלים , אשר כניסה זו שימשה אותה).

בשלושת ימי השיפוץ בדירה, לא נמנע מגב' סטורה שימוש בדירה והיא נכחה ושהתה בדירה.

החזרת הדלת למקומה המקורי וסגירת הדלת הישנה בקיר בלוקים, לא מנעה מגב' סטורה שימוש בגינה כלל וכלל. לאחר סגירת הדלת והחזרת המצב לקדמותו, יכלה גב' סטורה להמשיך להנות מהפינה שיצרה בכניסה המשותפת לבניין, ואכן כך נהגה. לא מדובר בשינוי מהותי במושכר, מאחר ומיקום דלת הכניסה אינו משפיע על פנים הדירה ושטח הדירה לא התכווץ או שונה עקב השינוי לכאורה במיקום הדלת. סגירת הדלת לא הביאה להרעה במצב הדירה. בצמוד למשקוף הדלת שנחסמה, מוצב חלון פנוראמי גדול מאוד, לאותו כיוון ממש, וכל טענה לפיה מצב האוויר ו/או מאור השמש נפגע, אינה הגיונית ואיננה מסתדרת עם המציאות.
כמו כן הגדר הוסרה והועברה לחלק הקדמי של הדירה השייך גם הוא לכלל דיירי הבניין.

1. הדירה התאימה לשימוש גב' סטורה לפני שינוי מיקום הדלת וגם לאחריה והראיה העיקרית היא כי לא עזבה את הדירה . גב' סטורה גם שילמה מחיר מופחת, ואף נשארה מעבר לזמן שסוכם, כך שהדירה בהחלט התאימה לצרכיה גם לאחר השינוי במיקום הדלת. בנוסף, גב' סטורה גילתה התעניינות רצינית ברכישת הדירה וזה אומר שהדירה התאימה לה ולצרכיה.
2. לאחר השבת הדלת למקומה המקורי, כאמור בחודש אפריל 2014, בהגיע מועד התשלום החודשי עבור השכירות, הודיעה גב' סטורה כי לאור השינוי במצב הדירה שנוצר עקב השבת הדלת למקומה, היא מורידה את סכום תשלום דמי השכירות החודשיים מ- 3,000 ₪ ל- 2,500 ₪ ללא הסכמת מר חכם. כל ניסיונות מר חכם לדבר על ליבה של גב' סטורה לשלם כפי שסוכם, עלו בתוהו. הדרישה להורדת דמי השכירות החודשיים הייתה מלווה ברמז, כי לא יהיה ניתן לגבות ממנה כלל את התשלומים.
   מכיוון שגב' סטורה היתה מסובכת כלכלית ומתוך חשש אמיתי כי היא תבחר להתבצר בדירה ללא תשלום כלל, עיכב מר חכם הגשת מימוש הערובות עד סיום ההסכם ופינוי הדירה בפועל, תוך שהוא שומר לעצמו את טענותיו והערובות העומדות לרשותו.
3. גב' סטורה הגישה את תביעתה כשנה לאחר השינוי "הפתאומי" והרבה לאחר שמר חכם הגיש את תביעתו ולאחר שעזבה את הדירה. השיפוץ בדירה היה במאי 2014 ותלונתה ואזכור ראשון לתביעה היה בפברואר 2015, בהתנגדותה לפירעון השיק בהוצל"פ. דהיינו, התביעה הוגשה רק לאחר קבלת יעוץ משפטי שקיבלה מעו"ד ובעידודו, כדי להסיט מהעיקר וכן להתחמק מחובה, ולא כי באמת הפריע לה השינוי שבוצע.
4. גב' סטורה הפעילה בדירה עסק ללימוד נגינה ולימוד השפה הצרפתית, וזאת בניגוד מוחלט לסעיף 3 להסכם. בנוסף, גב' סטורה תלתה שילוט על הגדר ועל ארון החשמל בניגוד מוחלט לאמור בסעיף 9א' להסכם. בעת החתימה על ההסכם, גב' סטורה לא ציינה בפני מר חכם על כוונתה לפתוח בדירה בי"ס למוזיקה וללימוד השפה הצרפתית. לו ידע מר חכם מראש כי המושכר ישמש גם למטרת עסק, היה דורש מגב' סטורה סכום גבוה ב- 500 ₪ מידי חודש.

יכול ואפשרי כי לקוחות/תלמידים אשר הגיעו ללמוד אצל גב' סטורה, הם אשר פנו לפיקוח העירוני בגין דלת הכניסה, ולא רק, יכול ואפשרי כי שכנים בבניין אשר סבלו מהרעש של לימודי המוזיקה הם אשר פנו לפיקוח.

1. בעניין טענות גב' סטורה לשיפורים בנכס - גב' סטורה לא צרפה קבלה או הוכחה אחרת לכך שרכשה שתילים והשקיעה בגינה בשווי 1,000 ₪. היא אינה יכולה לחייב את מר חכם ברכישה.
   כמו כן מבדיקה שערך מר חכם, נמצא כי עלותו של שתיל היא בין 2-10 ₪, ועלות עץ הדרים היא בין 20-30 ₪.
   גב' סטורה לא צבעה את הגדר בגלל שסבלה משבר ביד, ובטח לא את המחסן העשוי מאסכורית. בכל מקרה הרי שצביעת הגדר נעשתה על פי החלטתה בלבד וללא כל אישור ממר חכם ו/או מכלל דיירי הבניין.
2. בהתקרב סיום תקופת השכירות, סוכם בעל פה על ידי הצדדים כי גב' סטורה תפנה את הדירה במועד שנקבע מלכתחילה בהסכם. לאחר מכן גב' סטורה ביקשה להאריך את תקופת השכירות ונענתה באופן נחרץ, כי אין באפשרותו ורצונו של מר חכם לאפשר לה דבר כזה.

בתום תקופת השכירות ביום בו היתה גב' סטורה אמורה לפנות את הדירה, היא הודיעה תוך זלזול בוטה במר חכם, כי היא נשארת בדירה באופן שרירותי עד אשר תימצא פתרון דיור אחר המתאים לצרכיה. מר חכם הסב את תשומת ליבה של גב' סטורה לכך שבהסכם ההתקשרות סוכם כי על כל יום איחור, יש לשלם 100$ וכי הוא אינו מאשר לה להשתמש בדירה מעבר למה שסוכם.

גב' סטורה לא עמדה במועד הפינוי וגררה את הפינוי בפועל מיום 24.9.14 עד ליום 5.10.14, ללא הסכמת מר חכם. לפי ההסכם מגיע למר חכם 100$ עבור כל יום איחור. גב' סטורה לא שילמה את דמי האיחור בהתאם, מאחר ולטענתה מדובר בסכום שאין באפשרותה לשלם. כמו כן, עיכוב בפינוי הדירה גרר את מר חכם לתקופה בה שוק הדירות להשכרה היה הנמוך ביותר במהלך השנה. מאחר ותחילת הלימודים האקדמיים החלה ב- 1 לאוקטובר, והסטודנטים כבר מצאו פתרונות דיור, הדבר העמיד את מר חכם מול מצב בו הדירה עמדה ריקה מעל חצי שנה נוספת.

עבור 11 הימים הנוספים אותה הגדירה גב' סטורה "כתקופה עודפת" לא שילמה כלל, לא כמתחייב בהסכם ולא על פי הבנתה מסיכום בעל פה. גב' סטורה לא כופרת בחוב הזה.

1. גב' סטורה טרטרה את מר חכם מספר פעמים הלוך ושוב ודרשה ממנו להגיע לדירה לקבל מפתח למרות שלא סיימה את הפינוי בפועל.
2. ביום מסירת המפתח ופינוי הדירה, גב' סטורה השאירה חפצי מיטלטלין שלה בדירה ובחצרות הבניין המשותף. פינוי הדירה התבצע בעצלתיים תוך שימוש בעגלת סופר וכן בעזרתו של מר חכם וברכבו הפרטי. כמו כן, היה על מר חכם לפנות ציוד שהשאירה גב' סטורה בדירה, כמו: תנור גז, ארונית, וספריה. מר חכם נאלץ לפנות, לתקן חורים, לצבוע, לנקות שוב ולהשלים ציוד בדירה (ארונית אמבטיה ונורות).
3. גב' סטורה מסרה מפתח אחד ליד מר חכם ומפתח אחד לידי המתווך, ולא ארבעה כפי שטענה. המתווך ציין בפני גב' סטורה כי ישנם עדיין מיטלטלין בדירה, ולכן בשעה שיש מיטלטלין בדירה היא לא נחשבת כמפונה. עד ליום 5.10.14 טרטרה גב' סטורה את מר חכם הלוך ושוב 3 פעמים ובקשה ממנו להגיע לדירה לקבל מפתח, למרות שבפועל לא סיימה את הפינוי.
4. גב' סטורה לא החזירה את הדירה כפי שהתחייבה בהסכם. הדירה הייתה במצב לא ראוי למגורים, עם נזקי צבע וקידוחים בקירות, גוף תאורה נתלש ממקומו, נורות חסרות, ארון אמבט הרוס, וכל אלא תוקנו/שופצו על ידי מר חכם.
5. אם היה ניסיון של מר חכם למכור את הדירה במהלך תקופת השכירות, הדבר היה בתיאום עם גב' סטורה ומעולם ללא ידיעתה ו/או אישורה, שכן גב' סטורה היא המחזיקה היחידה במפתחות הדירה ולא ניתן היה להיכנס לדירה ללא הסכמתה.
   גב' סטורה גרמה למר חכם נזק כספי רב כאשר סרבה להראות את הדירה לשוכרים פוטנציאליים אשר היו מעוניינים להשכיר את הדירה טרם תחילת שנת הלימודים. בשל החמצת המועדים הללו נותרה הדירה ריקה מאז שפונתה ועד ניהול ההליכים המשפטיים.
6. גב' סטורה הגישה תביעה שכנגד סתם, ללא סיבה אמתית וכל נימוקיה וטענותיה בגין דירה לא ראויה לכאורה, נועדו כדי לחמוק מתשלום ביצוע השטר אותו הפרה.
   לגב' סטורה לא הייתה זכות לתת הוראת ביטול או לא לכבד את השיק, מכוח היותו שיק ביטחון. קודם היה עליה לכבדו ולאחריו לבוא בדין ודברים על היתרה או על כל הסכום, אם בדרישה ואם בתביעה.
7. בבקשה שהגישה גב' סטורה בתיק זה, ביום 6.9.15, היא מצהירה על מעמדה הכלכלי: "מתקיימת מקצבת הבטחת הכנסה" אך בדיון הצהירה גב' סטורה כי היא מורה למוזיקה ולשפה הצרפתית, דבר המראה על אי דיוק מהותי באשר לפרנסתה, וכן להתנהלותה מול בית המשפט. בבקשה מיום 27.1.15 טוענת גב' סטורה כי "אינה מסובכת כלכלית, והיא מורה לנגינה המפרנסת ומתפרנסת בכבוד". כמו כן גב' סטורה מחזיקה מנקה קבועה/עוזרת בית. מכאן מסיק מר חכם כי גב' סטורה לא הצהירה אמת באחת מהצהרותיה. לגב' סטורה ניתנה זכות לייצוג על ידי שני עורכי דין מהסנגוריה הציבורית, בעוד מר חכם נאלץ להתמודד עם התביעה בעצמו, שמקורה בוויכוח על 1,000 ₪ בלבד.
8. תביעת מר חכם מבוססת על עלבון, כפיות טובה, ניסיון לפגיעה בשם, הוצאת דיבה ושימוש בבריונות תחת איומים מצג גב' סטורה כמחזיקה בדירה השייכת למר חכם.
   גב' סטורה התלוננה נגד מר חכם תלונת שווא במשטרה. הפסד כספי שהיה שולי ביותר, תפח לממדים גדולים עקב ההליך המשפטי והמשך ההתנהגות הבריונית של גב' סטורה.

לא סכום הפיצוי הוא העיקר, כי אם הפגיעה במר חכם. מצד גב' סטורה מכל תשלום שהוא.
מר חכם ניסה להימנע מהליך משפטי בכמה דרכים, אך ללא הועיל.

1. אין כל תוקף להסכמות של הצדדים שנעשו בעל פה שכן על פי הסכם השכירות כל שינוי צריך להיעשות בכתב.
2. על בית משפט לפסוק לטובתו של מר חכם סך של 21,881 ₪ לפי הפירוט כדלקמן:
   עבור הפחתת דמי השכירות באופן חד צדדי, סך של 2,500 ₪; עבור איחור של 11 יום ממועד הפינוי לפי ההסכם, סך של 4,281 ₪; עבור נזקי צבע, תאורה וארונית אמבטיה, סך של 1,700 ₪. עבור שלושה מפגשי סרק ליום פינוי, סך של 3,000 ₪; עבור הפעלת עסק בדירה בניגוד להסכם, סך של 6,000 ₪; עבור שינוי בצורת התשלום, סך של 4,400 ₪

כמו כן יש להוסיף לסכומים הנ"ל פיצוי עבור עוגמת נפש, הוצאות משפט, אגרות הוצל"פ ואגרות בית משפט.

יש להורות לגב' סטורה לשלם למר חכם תשלום הוצאות בגובה 500 ₪, שנפסקו לטובתו בגין אי התייצבות של גב' סטורה לדיון, ואשר לא שולמו עד היום.

טענות גב' סטורה בעניין הנקודות שבמחלוקת

1. גב' סטורה הינה עולה חדשה ואמא חד הורית לילדה בת 9.
2. גב' סטורה שכרה ממר חכם דירת מגורים בקומת קרקע, בת 3 חדרים.
   במועד חתימת ההסכם הדירה כללה כחלק בלתי נפרד ממנה, גינה גדולה ומגודרת ומחסן. ההסכם נוסח על ידי הנתבע (או מי מטעמו) והובא כמות שהוא לחתימת גב' סטורה. גב' סטורה אינה דוברת השפה העברית בצורה טובה.
3. לפני הכניסה לדירה, גב' סטורה קיבלה ממר חכם סכום של 200 ₪, על מנת שתנקה את הדירה מכתמי הצבע שהיו בה.

הדירה נמסרה לגב' סטורה במצב גרוע, כאשר על הרצפה והקירות כתמי צבע רבים. גב' סטורה בעזרת בן זוגה דאז, ניקו והכשירו את הדירה למגורים.

1. במהלך חודש אפריל 2014, פנו מפקחים של עיריית באר שבע אל גב' סטורה וטענו בפניה כי הינה פולשת באמצעות הגינה והגדר לשטח ציבורי ודרשו כי תהרוס את הגדר לאלתר.

גב' סטורה בתמימותה ובשל קשיי השפה העברית, לא הבינה במה מדובר, שהרי היא שכרה דירה עם גינה מגודרת, השקיעה בה מכספה, שתלה צמחים ואף צבעה את הגדר ופנים המחסן. גב' סטורה פנתה למר חכם לספר לו את אשר ארע. זמן קצר לאחר שיחת גב' סטורה עם מר חכם הרס הלה (או מי מטעמו) את הגדר והמחסן, אותם השכיר לגב' סטורה בכסף רב, בתואנה כי לא ידע שהגדר והגינה מהווים פלישה.

1. עצם הימצאותה של גדר סביב החצר, עם דלת הניתנת לנעילה, כאשר הכניסה לדירה התבצעה תחילה דרך החצר בלבד, מוכיחה כי החצר הושכרה כחלק בלתי נפרד מן הדירה.

הצגת הגינה והמחסן מלכתחילה, כחלק בלתי נפרד מהדירה, מהווה מצג שווא, מרמה, וכן חוסר תום לב במשא ומתן

הכניסה היחידה לדירה הייתה דרך הגינה, וכפי הנראה נבנתה באופן לא חוקי.
לאחר מכן חסם מר חכם את אותה דלת הכניסה, קבע דלת חדשה במקום אחר בדירה, כפי הנראה במקום בו הייתה הדלת המקורית. בכך נשללה מן גב' סטורה האפשרות להשתמש וליהנות מהגינה.

שינוי מיקום הדלת, תוך ביטול הגינה והמחסן שהוצגו כחלק בלתי נפרד מהדירה, מהווים הפרה יסודית של ההסכם.

1. עבודות הבנייה נמשכו כשישה שבועות. שיפוצניק ופועל נוסף עבדו בתוך הדירה מבוקר עד ערב, במשך לפחות 3 ימים רצופים והסבו לגב' סטורה אי נוחות רבה, לכלוך רב, ורעש, כאשר במהלך כל תקופת הבנייה נמנעה מגב' סטורה הנאה מהדירה עצמה והאפשרות לעשות בה שימוש סביר. העבודות בחוץ, לרבות הריסת הגדר ובניית גדר חדשה נמשכו עד כ-6 שבועות.

לאור השינוי במיקום דלת הכניסה, לא נכנסו מספיק אור ואוויר למטבח, דבר שגרם לגב' סטורה חוסר נוחות ואי הנאה מהמושכר. בנוסף, במיקומה הקודם של הדלת, יכלה גב' סטורה לראות את השטח הפתוח, ולאחר מכן הנאה זו נמנעה ממנה.

לאור כך שהמחסן שמוקם בגינה נהרס, נאלצה גב' סטורה להעביר את כל תכולתו לתוך הדירה, דבר שגרם לה לצפיפות ואי נוחות נוספת. גב' סטורה מצאה עצמה מתגוררת ומשלמת ממיטב כספה עבור דירה השונה בתכלית מזו שהשכירה מלכתחילה.

1. בעקבות השינוי הפתאומי והמהותי ביקשה גב' סטורה להפחית את דמי השכירות. לאחר דין ודברים ובקושי רב, הסכים מר חכם להעמיד את דמי השכירות החודשיים לתקופה הנותרת, על סך של 2,500 ₪,לפחות בגין חלק מהתקופה.
   בין כה וכה, מר חכם לא יכל להשתמש בהמחאות אשר ניתנו לו במעמד חתימת ההסכם מפאת שנרשמו על סכום גבוה יותר. לפיכך לא היה מנוס מכך ששכר הדירה ישולם למר חכם בדרכים אחרות. גב' סטורה אינה מסובכת כלכלית ומעולם לא אמרה או רמזה למר חכם כי לא תשלם את דמי השכירות.

לאור השינוי בדמי השכירות, ההמחאות הנותרות שהופקדו בידי מר חכם בעת חתימת ההסכם הושבו לגב' סטורה ותחתן הפקידה גב' סטורה את דמי השכירות החודשיים בחשבון בנק כפי שהורה לה מר חכם או ששילמה במזומן.

1. מר חכם הינו איש עסקים בעל דירות רבות בבאר שבע אותן הוא משכיר. הגעתו לבאר שבע הינה עניין שבשגרה ומכורח עסקיו. כמו כן, על בעל דירה ישנה, לדעת ולקחת בחשבון כי יהיה עליו להגיע מעת לעת לנכס אותו הוא משכיר. הוצאות נסיעותיו אינן רובצות לפתחה של גב' סטורה.
2. מר חכם העמיד את הדירה למכירה בשתי הזדמנויות שונות במהלך תקופת השכירות, כאשר בזמן שהדירה הייתה מוצגת לרוכשים פוטנציאליים, נעשה הדבר מבלי לתאם זאת מראש עם גב' סטורה, דבר שגרם לה אי נוחות, פגע בפרטיותה ומנע ממנה הנאה סבירה מהמושכר.
3. מר חכם ידע עוד לפני חתימת ההסכם, כי גב' סטורה הינה מורה למוסיקה ושבכוונתה לתת שיעורי מוזיקה פרטיים. בהמשך לאמור, מר חכם אף איחל לגב' סטורה בהצלחה ואף איחל שיהיו לה הרבה תלמידים ומכאן, הדבר לא נעשה בניגוד להסכם, הגם שלא בא לידי ביטוי בכתב. אף אם בראשית הדרך מר חכם אכן לא ידע (מוכחש), הרי שבשלב מסוים התגבשה ידיעתו כי מתנהל עסק בדירה, אם מפאת שגב' סטורה לטענתו תלתה שלט על כך, פרסמה בעיתון, או שהדבר התברר לו בעת שניגנו יחד בחנוכה או בכל דרך אחרת. לפיכך יש לקבוע שגב' סטורה לא פעלה בניגוד להסכם.
4. לקראת תום תקופת השכירות, מצאה גב' סטורה דירה חדשה, והייתה אמורה לעבור אליה ביום 20.9.15. רגע לפני המועד, בוטלה העסקה בשל רצונו של בעל הדירה להשכיר את הדירה למכר שלו. גב' סטורה מצאה את עצמה מספר ימים בלבד לפני המועד בו היא צריכה לפנות את הדירה, ללא דירה לעבור אליה.

גב' סטורה פנתה אל מר חכם וביקשה להאריך את שהותה בדירה למספר ימים נוספים, עד אשר תמצא דירה אחרת. מר חכם הסכים להאריך את תקופת השכירות לתקופה בלתי מוגבלת, עד אשר תמצא גב' סטורה דירה אחרת. לא סוכם מחיר מיוחד בעבור תקופה זו.
תקופת השכירות הנקובה בהסכם היא עד ליום 24.9.14 ולפיכך יום זה הינו חלק מן ההסכם בגינו שילמה גב' סטורה במסגרת תשלום חודש השירות האחרון.

בין התאריכים 24-27.9.14, חל חג ראש השנה ומיד לאחר מכן שבת, כך שחיפושי הדירה החדשה התעכבו בשל כך ופינוי הדירה לא היה אפשרי.

1. גב' סטורה פינתה את הדירה ביום 3.10.14 כאשר היא מותירה אותה נקיה ומסודרת, ללא קדיחות או חורים בקירות, ארון אמבטיה תקין לחלוטין, כל הנורות במקומן וללא נזק מסוג כלשהוא. מר חכם נכח ביום פינוי הדירה, ראה את הדירה ולא היו לו כל תלונות בעניין. אופן ביצוע הפינוי אינו רלוונטי וגב' סטורה רשאית לפנות את הדירה בכל דרך שהיא חפצה בה. בנו של מר חכם סייע לה להעביר מראה גדולה לדירתה החדשה, שהייתה באותו רחוב. מלבד זאת, מר חכם לא סייע לגב' סטורה בביצוע המעבר, לא בכסף ולא בכל דרך אחרת.
2. גב' סטורה גרה בדירה תקופה נוספת קצרה מאוד של 9 ימים בלבד. מר חכם ביקש מן גב' סטורה סכום של 1,000 ₪ עבור השימוש בדירה בתקופה זו, לפי חישוב של 3,000 ₪ לחודש. מאחר ודמי השכירות כבר לא עמדו על 3,000 ₪ בתקופה זו, ביקשה גב' סטורה להעמידו על הסכום המתאים. לבסוף הסכים מר חכם כי גב' סטורה תשלם 600 ₪ עבור המגורים בדירה בתקופה העודפת.

גב' סטורה אחרה בתשלום 600 ₪, מאחר ולא היה ברשותה סכום זה, מיד עם עזיבת הדירה. כשבועיים לאחר מכן ביקשה לשלם למר חכם את הסכום האמור, אך מר חכם סרב לקבלו מידיה, ולא הסכים להשיב לה את שיק הביטחון ושאר ההמחאות שהיו ברשותו (מים, ארנונה וחשמל). מרגע זה החל מר חכם להתעלם מפניותיה של גב' סטורה ומרצונה לשלם לו. לא זו אך זו, מר חכם גם התכחש להסכמתו כי גב' סטורה תשלם לו 600 ₪ וטען כי עליה לשלם לו 1000 ₪. איחור בתשלום 600 ₪ בגין יתרת שכר דירה, אשר גב' סטורה התכוונה לשלם למר חכם, אינו נחשב הפרת הסכם, וודאי לא הפרה כזו אשר הצדיקה את הפעלת שטר הביטחון.

1. הצדדים קבעו מועד להשבת מפתח הדירה, אולם מר חכם ביטל את הפגישה מאחר ששהה בחופשה באילת. לאחר מכן נקבע מועד חדש, בו החזירה גב' סטורה למר חכם את המפתח. ביום פינוי הדירה, הפקידה גב' סטורה בידי המתווך שעבד עם מר חכם , 4 סטים של מפתחות הדירה, כך שיכול היה להציג אות הדירה לשוכרים פוטנציאליים ללא בעיה.
2. גב' סטורה קיימה את כל חיוביה על פי ההסכם, ולפיכך לא התקיימו התנאים המזכים את מר חכם בפירעון שטר הביטחון.

מר חכם הפקיד שלא כדין את שיק הביטחון על סך 15,000 ₪, שניתן לו במעמד חתימת ההסכם. השיק חולל בשל חוסר כיסוי.
בהמשך הגיש מר חכם את השיק ללשכת ההוצאה לפועל וביקש להיפרע בסך של 8,500 ₪ משטר זה.

הפקדת שיק הביטחון נעשתה ללא כל עילה מוצדקת ושלא כדין, מהווה גזל, שימוש לרעה בזכות, וכן עוגמת נפש וסבל. לא היה כל מקום להפקיד את השטר בגין חוב של גב' סטורה למר חכם בסך של 600 ₪.
בהמשך הגיש מר חכם תביעה על סך של 21,881 ₪, מכאן עולה כי בכל פעם דרישותיו עולות ועולות ואין בהן כל ממש.

1. מר חכם אף החל לאיים על גב' סטורה ועל חבריה, אם בעצמו ואם באמצעות שליחים, תוך שהוא מטריד אותם בטלפון ומאיים כי אם לא תשלם את הסכום המבוקש, יעקל לה את כל רכושה. לאחר שהשיק חולל, גב' סטורה החלה לחשוש ולהיות חרדה לקיומה, שמא הבנק יגביל את חשבונה, וכל כספה הדל המשמש למחייתה ולמחיית ביתה הקטנה, לא יהיה בהישג ידה. גב' סטורה אשר חשה מאוימת ונסחטת, פנתה אל המשטרה והגישה תלונה.
2. יש לחייב את מר חכם לשלם לגב' סטורה סך של 45,000 ש"ח לפי הפירוט להלן: סך של 30,000 ₪ בגין עוגמת נפש שנגרמה לגב' סטורה בגין השינוי המהותי במושכר, הפקדת שיק הביטחון, האיומים ; השבה של דמי השכירות של מספר חודשים בגין ההפרות המהותיות ולחילופין פיצויים בסך 14,000 ₪, השווים לשכר דירה בגין 5 חודשי שכירות; סך של 1,000 ₪ עבור השקעת כסף ועבודה בגינה.

התכחשות מר חכם לסיכום שנערך בין הצדדים בעל פה, לפיו תשלם גב' סטורה סכום של 600 ₪ עבור התקופה העודפת בה שהתה בדירה, מהווה הפרת הסכם וכן ביצוע הסכם בחוסר תום לב. לפיכך יש לבטל את חיובה של גב' סטורה לשלם למר חכם כל סכום, בגין שהייתה העודפת בדירה, לאחר תום תקופת השכירות.

כמו כן יש להורות למר חכם להשיב לגב' סטורה את שיק הביטחון ואת יתרת השיקים שניתנו לו כביטחון במקרה של אי תשלום חשבונות מים, ארנונה וחשמל.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים מצאתי כי דין שתי התביעות להידחות ולהלן יפורטו נימוקי.

1. מעדויות הצדדים ומהמסמכים שעמדו בפני עלה כי במהלך תקופת השכירות הסתדרו שני הצדדים יפה מאוד, ואף נרקמו ביניהם קשרי ידידות.

ראו למשל עמ' 11 לפרוטוקול שם מעיד מר חכם בשורה 24 כי הוא וגב' סטורה ובתה נגנו יחדיו; ראו גם עמ' 22 לפרוטוקול שורה 21 משם עולה כי הצדדים הלכו לאכול יחדיו.
כן הוכח בפני כי כל המהמורות והכשלים שהיו בדרך, נפתרו במהלך תקופת השכירות בהסכמה וברוח טובה. כפי שצריך היה להיות וכפי שאמור היה להיות.
רק בסוף תקופת השכירות עלו יחסי הצדדים על שרטון, כאשר מה שהצית את הלהבות, היה ויכוח על תשלום עבור תקופת שכירות עודפת, כאשר גב' סטורה טענה שסוכם על סך של 600 ₪ בעוד שמר חכם טען שסוכם על סך של 1,000 ₪.
מכאן והלאה, בעקבות ויכוח על סך פעוט של 400 שקל כאמור לעיל, התדרדרו יחסי הצדדים עד לתחתית, ובסכסוך אף עורבה משטרת ישראל, בעקבות תלונה שהגישה גב' סטורה נגד מר חכם, בטענה להשמעת איומים נגדה.

ראו דבריו של מר חכם בעמ' 26 סיפא לסיכומיו: "..אפילו ניגנו ביחד עם בתה כשהגעתי בכל חודש לגביית דמי השכירות, ויחסנו היו מבוססים על כבוד הדדי ונועם, עד אשר ראתה כי טוב- וסירבה לתשלום הסגירה.." (הדגשה של – הח"מ).
ההליכים המשפטיים שבפני הם תוצר של אותה התדרדרות ביחסים, כאשר מרגע שניצת הסכסוך, חזרו שני הצדדים אחורה במנהרת הזמן, ודרשו פיצוי על עניינים שנסגרו ביניהם בהסכמות, במהלך תקופת השכירות.
וראו דבריו של מר חכם בחקירתו הנגדית בעניין זה: "..ברגע שראיתי אשה שצריכה עזרה עזרתי לה ואמרתי שאין בעיה ואבוא לב"ש לקבלת התשלום. היא רצתה עוד ועוד ואני אמרתי שאני לא מוכן עוד. הרגשתי שאני נעשק. בגלל שלא הסכימה לשלם לי על הדברים שהגיעו לי, החלטתי שאני תובע הכל...". (פרו' עמ' 11 שורות 18 – 22) (הדגשה שלי – הח"מ).
בעניין זה ראו גם סעיף 23 לסיכומים המגיבים של מר חכם שם רשם כי אם הייתה גב' סטורה משלמת לו את אותו סך של 1,000 ₪, הוא בטוח כי הקשר בין הצדדים היה מסתיים בלחיצת יד.
כל אחד מהצדדים ניסה במהלך ההליך דנן, "להשחיר" את פני הצד השני ולהציג את עצמו כמי שנקלע לוויתורים בלית ברירה.

מהעדויות והראיות שנשמעו לא מצאתי שיש "צד רע" ו – "צד טוב" בסיפור וכן לא מצאתי שיש "צדק חלש" ו – "צד חזק". שני הצדדים הינם אנשים מבוגרים שידעו לשמור על האינטרסים שלהם.

1. מהעדויות שהונחו לפני עולה כי המושכר אותו שכרה גב' סטורה כלל דירה עם דלת יציאה לגינה מגודרת בגדר ובה מחסן.

מר חכם הודה שגב' סטורה עשתה בחצר ובמחסן שימוש אישי (ראה פרו' עמ' 10 שורה 29; עמ' 11 למעלה). ראו גם האמור בתצהירה של גב' סטורה לפיו רק לה הייתה גישה לחצר וראו גם סעיף 11 לתצהירו של מר פולני מתתיהו, בן זוגה באותה עת, אשר ציין אף הוא שהחצר הייתה בשימושה של גב' סטורה בלבד.
גב' סטורה הצליחה להוכיח כי כך הוצג לה המושכר.
בעניין זה הציגה גב' סטורה את המודעה דרכה הגיע למושכר (המודעה הוגשה כמוצג), ובעניין זה אני מקבלת עדותה כי הגיעה למושכר דרך אותה מודעה. במודעה נרשם: "חצר גדולה ופרטית עם גדר גבוהה וכניסה נפרדת עם שער ומחסן ננעל..".
וראה חקירתו הנגדית של מר חכם בעניין מודעה זו?
"ש. את הדירה שגב' סטורה התגוררה בה נכון שפרסמת אותה באינטרנט בשנת 2013?
ת. עד כמה שזכור לי יתכן מאוד.

ש. נכון שפרסמת אותה עם חצר גדולה ופרטית עם גדר גובה וכניסה נפרדת ושער עם מחסן ננעל, אני מציג בפניך את המודעה – מוגש ומסומן סטורה 1.
ת. כן נכון.
ש. הפרסום שאני מציג לך מתייחס לדירה שגב' סטורה גרה בה?
ת. כן.
ש. אני מסיק מזה שמה שאתה כותב בכתבי הטענות שלך פשוט לא נכון?
ת. אני מסכים שפרסמתי את המודעה הזו. לגבי כל היתר היא ידעה שהיא משכירה בית עם חצר משותפת. לשאלת ביהמ"ש האם במודעה אמרתי דברים שאינם אמת אני אומר, שכן" (פרו' עמ' 7 שורות 5 – 14) (הדגשה שלי – הח"מ).
בנסיבות אלו הוכח בפני כי דמי השכירות בסך של 3,000 שולמו על ידי גב' סטורה עבור דירה עם יציאה פרטית לחצר גדולה ובתוכה מחסן.

אני לא מוצאת לנכון לקבל את עדותו של מר חכם לפיה טרם תחילת תקופת השכירות הפחית לגב' סטורה את השכירות מסך של 3,300 לסך של 3,000 בגין החצר – בשל העובדה כי מדובר בעדות כבושה. מר חכם לא טען זאת בכתבי הטענות שהוגשו מטעמו וטען זאת רק במהלך חקירתו הנגדית. וראו בעניין זה סעיף 2 לכתב ההגנה מטעמו, שם לא נכתבו דברים אלו אלא נכתבו דברים שונים.

1. הוכח שגב' סטורה אכן טיפחה את החצר, בסברה שהחצר עומדת לשימושה, באופן שצבעה חלק מהגדר ושתלה שתילים. גב' סטורה אולם לא זכאית לתשלום עבור כך שכן עשתה זאת על דעת עצמה, שכן רצתה באופן טבעי לטפח את סביבת המגורים שלה. גב' סטורה לא ציפתה ולא ביקשה בשום שלב במהלך תקופת השכירות, פיצוי עבור פעולות אלו, ואין היא זכאית לבקש ולקבל פיצוי בגין כך בדיעבד.
   באותו עניין אציין כי הוכח בפני שמר חכם נתן לגב' סטורה יד חופשית בביצוע פעולות לטיפוח המושכר. כך למשל לגבי צביעת הגדר (ראו פרו' עמ' 23 שורות 5 – 7). הוכח גם כי לא דובר בשיפורים משמעותיים. הגדר שנצבעה נצבעה בחלקה בלבד. אף אם נשתלו כמה שתילים לא הוכח בפני מחירם ולא הוכח כי דובר בעלות משמעותית.
2. אין מחלוקת שבמהלך תקופת השכירות נאלץ מר חכם לסגור את פתח היציאה לחצר, ולצורך כך נעשו שיפוצים בבית.
   צודקת גב' סטורה בטענותיה כי שינוי זה במושכר, שנעשה בתוך תקופת השכירות, היה שינוי מהותי במושכר.
   איננה מקבלת את טענותיו של מר חכם לפיהן השינוי לא היה מהותי, שכן לא שינה את שטח הדירה ולא פגם בהנאה ממנה, שכן יש שוני בין דירת קרקע עם פתח–דלת ישירה לחצר, לבין דירת קרקע ללא פתח כזה.
   גב' סטורה הייתה רשאית להניח שהדירה שהושכרה לה תישאר כפי שהושכרה לה לאורך כל תקופת השכירות. גב' סטורה לא הייתה אמורה לדעת שישנן חריגות בנייה בנכס ושהמושכר ישתנה בתוך תקופת השכירות.
   וראו בעניין זה סעיף 21 לתצהירה: "מצאתי את עצמי מתגוררת ומשלמת במיטב כספי בעבור דירה השונה בתכלית מזו אשר השכרתי מלכתחילה". וכן ראו סעיף 22: "שכרתי את הדירה בגלל שהייתה דירה עם גינה צמודה ומחסן, שאחרת לא הייתי שוכרת את הדירה, וודאי שלא הייתי מסכימה לשלם דמי שכירות בסך 3,000 ₪ בחודש בעבור דירה ישנה וחשוכה..".
   בעניין זה ראה גם עדותה של חברתה גב' קלרה סלין מלכה, בדבר השינוי במושכר (פרו' עמ' 16 שורות 15 – 22).
   מר חכם הודה במהלך חקירתו הנגדית גם בכך שלאחר ביצוע השיפוצים, חל שינוי במושכר. וראו דבריו: "...לשאלת ביהמ"ש זה נכון שזה לא מה שהיא שכרה ויש שינוי.." (פרו' עמ' 8 שורות 5 – 6).

השתכנעתי אולם שמר חכם לא הציג מצג שווא כלפי גב' סטורה בתחילת תקופת השכירות באופן מכוון. ולא הוכח בפני שידע על חריגות הבנייה טרם השכיר את הדירה לגב' סטורה.

1. כך או כך, בשעה שהמושכר השתנה באופן מהותי, הייתה גב' סטורה זכאית להחליט שהיא עוזבת את המושכר, או שהיא נשארת בו תוך הפחתת דמי השכירות.
   נכון שקשה לעזוב דירה באמצע תקופת שכירות, אולם ככל שהשינוי הפריעה לגב' סטורה באופן שגרם לה חוסר הנאה מוחלט מהמושכר (וראו בעניין זה דרישתה להחזר בגין 5 חודשי שכירות), היה מצופה שתעזוב את השכירות, גם אם לא באותו חודש בו גילתה אודות השינוי, אלא בהמשך תקופת השכירות.

הוכח בפני כי ברוח היחסים הטובים ששררו בין גב' סטורה לבין מר חכם במהלך תקופת השכירות, פתרו הצדדים את הבעיה שנוצרה בהסכמה, באופן שהוסכם ביניהם שדמי השכירות יופחתו בסך של 500 ₪ לכל חודש בגין השינוי במושכר.
בסעיף 25 לתצהירה העידה גב' סטורה: "אשתו של שאול (מר שאול חכם – הח"מ), דורית, התקשרה אלי ואמרה ששאול מסכים שאשלם 2,500 לחודש.." .
מר חכם בעצמו, בסיכומיו, הודה כי ההפחתה נעשתה בהסכמה, לאור המלצתה של אשתו. וראו סעיף 8.2 לסיכומים המגיבים שלו (אגב, לא ברור איך על אף שמודה שהסכים להפחתה הוא רושם כי "שמר לעצמו את הזכות להלין").
בנסיבות אלו לא היה מקום מלכתחילה לדרישתו של מר חכם פיצוי בגין רכיב זה.
אני דוחה את טענות גב' סטורה לפיהן ההפחתה נעשתה בלית ברירה. גב' סטורה יכולה הייתה, לו רצתה בכך, להודיע על עזיבת המושכר, לאור השינוי שחל.
בנסיבות אלו גב' סטורה אינה זכאית לפיצוי נוסף ו/או השבה של דמי השכירות, שכן בזמן אמת סוכם בין הצדדים, כי יופחת סך של 500 ₪ בגין השינוי במושכר.

1. שוכנעתי כי אכן נגרמה לגב' סטורה עוגמת נפש בגין השיפוצים שנעשו בדירה בתקופת מגוריה שם, אולם גם בעניין זה, הוכח בפני כי הושגו הסכמות בין הצדדים בזמן אמת.
   הוכח כי השיפוץ לקח בסה"כ 3 ימי עבודה וכי הוא בוצע בתיאום עם גב' סטורה ובמועדים בהם נוח היה לה להיות בבית (ראו עדות השיפוצניק, עמ' 13 שורה 24; פרו' עמ' 14 שורה 21).
   מהעדויות שנשמעו הוכח שגב' סטורה הבינה את המצב אליו נקלע מר חכם ושיתפה פעולה במציאת פתרון למצב שנוצר, באופן שהסכימה שהשיפוצים יבוצעו בתקופת השכירות, ואילו מר חכם מצדו פעל לצמצמם למינימום את אי הנוחות שנגרמה לגב' סטורה כתוצאה מהשיפוצים.
   אין בפני עדות לפיה גב' סטורה סירבה לבצע את השיפוצים בזמן אמת ו/או התנתה את ביצוע השיפוצים בפיצוי כלשהו ממר חכם. לפיכך אני קובעת כי גב' סטורה אינה יכולה כיום להתנער מההסכמות שלה בזמן אמת, ולדרוש פיצוי בדיעבד בגין חוסר הנוחות שנגרמה לה בתקופת השיפוצים.
2. לגבי קיום שיעורים פרטיים בדירה במהלך תקופת השכירות אציין כי גם אם גב' סטורה לא ציינה בפני מר חכם, טרם חתימה על הסכם השכירות, כי בכוונתה ליתן שיעורים פרטיים בדירה, אזי הוכח בפני כי מר חכם ידע על כך במהלך תקופת השכירות ולא הביע כל טרוניה על כך.
   מר חכם לא הביע כל טרוניה על כך שכן הדבר כלל לא הפריע לו בזמן אמת.
   רק כאשר התדרדרו היחסים בין השניים, כמפורט לעיל, "נזכר" מר חכם לקבול נגד כך. אולם בשעה שמר חכם ידע בזמן אמת אודות השימוש שעשתה גב' סטורה במושכר, ולא עצר או ניסה לעצור שימוש זה, מושתק מר חכם לקבול נגד שימוש זה בדיעבד.
3. הוכח בפני גם כי מר חכם הסכים לקבל את תשלומי השכירות במזומן, על אף שנאלץ לצורך כך להגיע לדירה בבאר שבע בעוד הוא גר בשוהם. אם הדבר לא היה מתאים לו ולא היה נוח לו, יכול היה לסרב לקבל התשלומים במזומן ולדרוש קבלתם בהמחאות. אולם כך לא עשה.
   מר חכם גם הודה במהלך חקירתו הנגדית כי בזמן אמת לא דרש בגין כך כל פיצוי מגב' סטורה. "..לשאלת ביהמ"ש האם כשהסכמתי לשינוי שיטת התשלום אמרתי לה שאני מבקש על זה עוד כסף, אני אומר שלא...ברגע שראיתי אשה שצריכה עזרה עזרתי לה ואמרתי שאין בעיה ואבוא לב"ש קבלת התשלום.." (פרו' עמ' 11 שורות 18 – 19).
   בנסיבות אלו אין הוא יכול לדרוש בגין כך פיצוי בדיעבד.
4. לא ניתן לקבל את טענותיו של מר חכם לפיהן אין כל תוקף לשינויים שנעשו בהסכם בעל פה שכן בהסכם נרשם כי שינויים בהסכם יבוצעו בכתב – זאת שכן הוכח בפני שהצדדים בפועל הנהיגו ביניהם בהסכמה, בעל פה, שינויים רבים.
   אוסיף ואציין כי בשעה שמר חכם ששינה את המושכר באופן מהותי, כמפורט לעיל, והכל בעל פה, הוא איננו יכול מצדו להתנגד לשינויים בעל פה שביצעה גב' סטורה...
   אוסיף ואציין גם כי עיינתי בהסכם ולא מצאתי סעיף בו נרשם כי שינוי בהוראות ההסכם יעשה רק בכתב ולא בעל פה. סעיף 16 להסכם, אליו הפנה מר חכם, אינו מתייחס לשינויים בהסכמות הצדדים, אלא לשינויים במושכר.
5. אין מחלוקת כי גב' סטורה פינתה את המושכר באיחור.
   גב' סטורה טוענת כי דובר באיחור – 9 ימים בעוד מר חכם טוען כי דובר באיחור של 11 ימים. בעניין זה לא ניתן להכריע במחלוקת בין הצדדים, שכן אף צד לא הציג בפני ראיות עודפות על פני הראיות שהציג הצד שכנגד בעניין זה.
   גם בעניין המחלוקת, שהציתה כמפורט לעיל את הסכסוך בין הצדדים, האם סוכם שגב' סטורה תשלם 600 שקל או 1,000 ₪, לא ניתן להכריע. בעניין זה ישנה גרסה מול גרסה כאשר כל צד הציג מכתב מזמן אמת התומך בטענותיו (מר חכם הציג מכתב מיום 17.11.14 (צורף כמוצג), וגב' סטורה הציגה מכתב מיום (צרוף לכתב התביעה שלה), ולא ניתן להכריע במחלוקת זו.
   הוכח בפני עוד כי גב' סטורה רצתה לשלם למר חכם את הסך של 600 ₪, אולם הסכום לא שולם רק בעקבות הוויכוח בין הצדדים ולא בשל התחמקותה של גב' סטורה מלשלמו. גב' סטורה מודה כי בקשה לדחות את התשלום בזמן קצר, אולם העידה כי לא כפרה בחובתה לשלמו, והדברים אכן עולים מהראיות המונחות בפני.
6. מר חכם לא הצליח להוכיח כי הפסיד שוכרים פוטנציאלים בגלל אותו איחור של גב' סטורה בפינוי הדירה. מר חכם לא הצליח להוכיח כי זה היה המכשול בגינו לא הושכרה הדירה לאחר שגב' סטורה יצאה מהדירה.
   מר חכם גם לא הצליח להוכיח את טענתו לפיה גב' סטורה סירבה להראות לשוכרים פוטנציאליים את הדירה, בעוד שגב' סטורה לא הוכיחה כי מר חכם הפריע לה ליהנות מהמושכר, כאשר הגיע ללא תיאום מראש להראות לשוכרים את הדירה.
7. מר חכם טוען כאמור כי גב' סטורה הותירה אחריה נזקי צבע בדירה וקדיחות, גוף תאורה שנתלש, חוסר בנורות וארון אמבט הרוס.
   טענות אלו של מר חכם לא הוכחו.
   בעניין זה ראה תצהירה של גב' לידיה סירבו, אשר עזרה לגב' סטורה בניקיון הבית ואף ניקתה את הדירה סמוך לעזיבתה: ראו סעיף 6 לתצהירה - "לפני שקתרין (גב' סטורה – הח"מ), עזבה את הדירה, באתי לעזור לה לנקות את הדירה, קתרין ואני ניקינו אתה דירה במשך יום שלם, וגם צבענו את הקירות היכן שהיה צריך". וראו גם סעיף 9 לתצהירה - "בסוף היום של הניקיון הדירה הייתה ריקה ונקייה, בלי כתמים של צבע ולכלוך".
   וראה עדותה לפיה היא לא ראתה חורים בקירות וכי גב' סטורה הדביקה ציורים של ביתה עם סקוטש על מנת שלא יהיו חורים בדירה.

מר חכם לא הביא כל ראיה שהיא בדבר נזקים שנותרו בדירה, על אף שניתן היה בוודאי לצלם את אותם ליקויים נטענים (בעניין זה אציין כי לא מצאתי לנכון לקבל התמונות שצורפו לסיכומיו, שכן לא הוגשו כראיות במשפט).
וראו בעניין זה תשובותיו בחקירה נגדית:
ש. אתה טוען שהגב' סטורה השאירה את הדירה עם נזקי צבע וללא תאורת מטבח.. לא צרפת שום תמונה של נזקי הצבע ונזקי התאורה?
ת. נכון (פרו' עמ' 10 למעלה).
ראו גם שורות 10 -11 לפרוטוקול, שם נרשם כי מר חכם הציג במהלך דיון ההוכחות תמונה שלא ניתן לראות ממנה כל ליקוי בארון.
מר חכם טען כי גב' סטורה לא החליפה נורות שנשרפו. מצאתי כי מדובר בזוטי דברים (ראו פרו' עמ' 23 שורה 25, שם ציין מר חכם כי פלורוסנט שנשרף והיה צריך להחליפו עולה כ – 60-70 שקל).
בהמשך חקירתו הנגדית מודה מר חכם כי לא הציג כל מסמך או ראיה בדבר הסכום שדרש עבור תיקון הליקויים – סך של 1,700 ₪.

בחקירתו הנגדית לא ידע מר חכם להגיד מדוע טען שגב' סטורה ביצעה נזקים בזדון (ראו פרו' עמ' 12 שורות 5 – 6).

1. מר חכם הצליח להוכיח כי גב' סטורה ציינה בפניו כי הדירה מוכנה אולם שהגיע לא הייתה מוכנה והוא נאלץ ללכת ולחזור, אולם נדמה לי שעניין זה אינו מזכה את מר חכם בכל פיצוי שהוא והמדובר גם כאן ב – "זוטי דברים".
2. דומה שגב' סטורה צודקת בטענותיה כלפי מר חכם שהפקיד את שיק הביטחון בבנק על סך של 15,000 ₪ (השיק חולל כאמור), בעוד שבין הצדדים סוכם על פיצוי בסך של 600 ₪/1,000 ₪ בלבד בגין האיחור בפינוי הדירה.
   בנסיבות אלו גם לא היה מקום לפתוח תיק הוצאה לפועל נגד גב' סטורה בסך של 8,500 ₪. לפיכך אני פוטרת את גב' סטורה מלשלם למר חכם את הסך של 600 ₪ בגין האיחור בפינוי, ואני קובעת גם שהיא פטורה משלם לו את אותו סך של 500 ₪ (ככל שסך זה טרם שולם), בגין אי התייצבותה לדיון.
3. כמפורט לעיל, שיאו של הסכסוך היה בהגשת תלונה למשטרה נגד מר חכם על ידי גב' סטורה. בעניין זה אין בידי לקבוע האם אכן אוימה גב' סטורה על ידי מר חכם או רק חשה כמאוימת. מהעדויות שנשמעו בפני לא ניתן להכריע בשאלה זו.

לסיכום

1. לאור כל האמור לעיל מצאתי לנכון לדחות את שתי התביעות שנדונו בפני.
2. לא מצאתי לנכון ליתן צו להוצאות למי מהצדדים, שכן, כמפורט לעיל, דומה ששני הצדדים אחראים לכך שהסכסוך התדרדר לאן שהתדרדר. כמו כן, שני הצדדים הגישו תביעות בגין עניינים שבזמן אמת נפתרו ביניהם בהסכמות, תוך התכחשותם להסכמות אלו.
3. אני מורה למר חכם להשיב לגב' סטורה את שיק הביטחון ואת יתרת השיקים שניתנו לו כביטחון במקרה של אי תשלום חשבונות מים, ארנונה וחשמל.
   ההשבה תבוצע באמצעות משלוח ההמחאות בדואר רשום למשרד ב"כ גב' סטורה.
4. הודע לצדדים זכות ערעור כחוק.
5. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.
   

ניתן היום, ו' ניסן תשע"ז, 02 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.