1. לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בקשה לפי ס' 18 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006.

התובענה והבקשה לאישורה

2. המבקש הגיש נגד המשיבה, המפעילה תחנות תדלוק של סונול ישראל בע"מ, בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה הפרת צו הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות תדלוק), תשס"ב-2002 (להלן – צו הפיקוח). על פי הנטען בבקשה, תדלק המבקש מספר פעמים בתחנות דלק המופעלות ע"י המשיבה, במסלול שירות עצמי, ושילם באמצעות כרטיס אשראי דיינרס. על פי החשבונית שקיבל, "הנחת מפתח דיסקונט בגובה של 25 אג' לליטר בנזין ממחיר שירות מלא, תתקבל במועד חיוב כרטיס האשראי". חרף זאת, לא זוכה המבקש בהנחה ואף חויב במחיר דלק בשירות מלא, אף שתדלק בשירות עצמי, תוך הפרת צו הפיקוח. נטען כי ההפרות האמורות מקימות לחברי הקבוצה עילות תביעה מכוח עוולת הרשלנות, הפרת חובה חקוקה, הטעיה צרכנית ועוד, ומכוחן הם זכאים לפיצוי בגין הנזק הממוני והלא ממוני שהוסב להם, וכן לסעד הצהרתי וצו עשה המורה למשיבה לפעול על פי הדין.

3. המשיבה הגישה תשובתה לבקשת האישור. בתשובתה טענה כי תכנית "מפתח דיסקונט" היא תכנית המקנה הטבות שונות ללקוחות בנק דיסקונט המחזיקים כרטיס אשראי של בנק דיסקונט. בין השאר, מקנה התכנית הנחה בתדלוק בתחנות סונול המופעלות ע"י המשיבה בסך 25 אג' לליטר מהמחיר לתדלוק בשירות מלא, המורכבת מ-19 אג' הנחה לליטר בגין תדלוק בשירות עצמי וכן מהנחה נוספת של 6 אג' לליטר. הנחה זו ניתנת במועד החיוב החודשי של כרטיס האשראי. צוין כי הבנק הוא שמצרף את לקוחותיו לתכנית והוא שאחראי על העברת נתוני הלקוחות הזכאים להטבה לסונול ולמתן ההטבה בפועל באמצעות חברת כרטיסי האשראי במועד החיוב החודשי של הכרטיס. המשיבה הוסיפה וטענה כי בשל טעות, העביר בנק דיסקונט לסונול רשימת כרטיסי אשראי שכללה גם כרטיסים שאינם שייכים לתכנית "מפתח דיסקונט" ואלה סווגו במערכות המשיבה באופן שגוי ככאלה. סיווג זה הוא שהביא להדפסת קבלות המותאמות ללקוחות "מפתח דיסקונט", גם ללקוחות שאינם נמנים עם לקוחות התכנית. המשיבה הוסיפה והודתה כי בשל הסיווג השגוי לא ניתנה ללקוחות אלה הנחת השירות העצמי בסך 19 אג' לליטר לה היו זכאים (ולמעשה כי חלק מהם, שתדלקו בשירות עצמי, חויבו במחיר שהוא מעבר למחיר המרבי המותר בצו הפיקוח) וציינה כי היא פועלת להשיב ללקוחות אלה הנחה זו באמצעות הבנק וחברת כרטיסי האשראי.

הסדר הפשרה

4. לאחר הגשת כתבי הטענות באו הצדדים בדברים והגישו לבית המשפט בקשה לאישור הסדר פשרה. במסגרת ההסדר ניתנו לחברי הקבוצה – כל בעלי החשבונות שסווגו באופן שגוי כמשויכים לתכנית "מפתח דיסקונט" בתקופה הרלוונטית (1.2.14 – 31.5.15) - מלוא ההנחות, הן הנחת שירות עצמי (גם לחברי קבוצה שתדלקו בשירות מלא) והן הנחת "מפתח דיסקונט" (אף שחברי קבוצה לא נמנו על התכנית), בצירוף ריבית. ההשבה בוצעה באופן פרטני לחשבונות חברי הקבוצה. סך ההשבה הכולל הסתכם בסכום של 84,982 ₪.

5. המשיבה ציינה כי ברשימת החשבונות נמצאו 38 חשבונות סגורים לגביהם לא ניתן היה לבצע החזר לכרטיס האשראי או לחשבון. לנוכח סכום ההשבה הנמוך המגיע לחשבונות אלה, בסך 1,082 ₪, ומאחר שמאמצי ההשבה שהיו נדרשים לקבוצה זו אינם פרופורציונאליים להיקף ההשבה הכולל, הוסכם כי סכום זה יועבר כתרומה לעמותת "עזר מציון".

6. חברי הקבוצה הוגדרו, בהתאם למבוקש בבקשה, כ"כלל לקוחות המשיבה אשר תדלקו בשירות עצמי אצל המשיבה שילמו בכרטיס אשראי דיינרס וחויבו על ידי המשיבה שלא בהתאם לחשבונית המונפקת", וכן "כלל לקוחות המשיבה אשר תדלקו בשירות עצמי בתחנת סונול ושילמו בכרטיס אשראי דיינרס וחויבו במחיר הגבוה מהמחיר המקסימלי לליטר דלק 95 אוקטן בהתאם להוראות צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים בתחנות דלק), תשס"ב-2002".

7. באשר למעשה בית-דין, הוסכם כי עם אישור הסכם הפשרה ומתן תוקף של פסק דין, מוותרים חברי הקבוצה כלפי המשיבה או סונול על כל טענה או עילה הנובעים מן הטענות הכלולות בבקשת האישור נשוא ההליך או ממסכת העובדות הנטענת בה.

8. עוד הומלץ לקבוע כי ישולם למבקש גמול בסך 10,000 ₪ ולבא כוחו שכ"ט עו"ד בסך 21,245 ₪ בצירוף מע"מ.

9. בהחלטתי מיום 11.7.16 הוריתי על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה בעיתונות, ועל משלוח הבקשה ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט ולממונה על הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן. במסגרת ההודעות שפורסמו פורטו הגדרת הקבוצה ועיקרי הסכם הפשרה. צוין כנדרש כי כל מי שנמנה עם הקבוצה, כמו גם הגופים הזכאים לכך על פי החוק, רשאים להגיש התנגדות לבקשה. לאחר הפרסומים לא הוגשו התנגדויות מטעם חברי הקבוצה, ואף לא אחד מבין חברי הקבוצה ביקש שלא להימנות עמה לעניין הסדר הפשרה.

10. היועץ המשפטי לממשלה הודיע לבית המשפט כי אינו מבקש להביע התנגדות לאישור הסדר הפשרה, וכי הוא מותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט.

דיון והכרעה

11. לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה המוצע, הגעתי למסקנה כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ולפיכך יש לאשרו. הסדר הפשרה המוצע נותן מענה מלא הן לגביית היתר של המשיבה מחברי הקבוצה שתדלקו בשירות עצמי, והן לטענת המצג המטעה שהוצג לחברי הקבוצה לעניין מתן הנחת "מפתח דיסקונט" כפי שהופיע בחשבונית התדלוק.

12. באשר לבודק, מקובלת עליי טענת הצדדים כי אין צורך בענייננו במינויו של בודק, הן לאור פשטות הסדר הפיצוי כמתואר בהסדר הפשרה אשר נתמך בתצהיר נציג בנק דיסקונט אשר ביצע בפועל את זיכוי חברי הקבוצה, והן בשים לב לסכום הפשרה, אשר אינו מצדיק בנסיבות ענייננו, מינוי בודק על העלויות הכרוכות בכך.

13. אני מאשרת את המלצת הצדדים לעניין שיעור הגמול למבקש ושכ"ט עו"ד לבא כוחו, זאת בשים לב לטרחה שהייתה כרוכה בניהול התובענה, לעובדה שהגשת התובענה אכן שירתה את חברי הקבוצה והביאה להם תועלת ממשית, ולסכום הפיצוי.

14. התוצאה היא, שאני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

15. המשיבה תגיש לבית המשפט, עד ליום 1.12.16, דיווח על ביצוע התרומה כמפורט בס' 23 להסדר הפשרה. הדיווח יגובה בתצהיר המשיבה. הסכום יועבר לעמותת "עזר מציון" תוך שיצוין כי הוא מועבר על פי פסק דין שניתן בתובענה ייצוגית.

מזכירות בית המשפט תמציא פסק הדין לצדדים ותביא התיק לעיוני ביום 2.12.16.

ניתן היום, י"ב חשוון תשע"ז, 13 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.