לפני:

השופט מירון שוורץ

החלטה

רקע וטענות הצדדים

1. התובעות הגישו בקשה למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים ולמסירת פרטים נוספים מאת הנתבעת.

2. הבקשה הוגשה במסגרת תביעה שהגישו התובעות כנגד הנתבעת בגין אי תשלום זכויות שונות כגון פיצויי פיטורים, דמי הבראה, פדיון חופשה, הפרשי פנסיה ועוד.

3. לטענת התובעות, הן הועסקו על ידי הנתבעת בתקופות שונות וממושכות בעבודות ניקיון באתר העבודה במפעל אקרשטיין (להלן: "המפעל"). בתחילת שנת 2015 החל המפעל להעסיק את התובעות באופן ישיר. לטענתן - בעקבות הסכם אשר נערך בין הנתבעת ובין המפעל. על פי הסכם זה, כך נטען, היה על הנתבעת לערוך לתובעות "גמר חשבון" בגין זכויות שנצברו להן במהלך השנים ובגין תשלומים אשר לא שולמו - עד למועד קליטתן במפעל. לאור סיכום זה, המפעל החל להעסיקן תוך "איפוס" ויתקן וזכויותיהן אולם הנתבעת לא שילמה לתובעות לטענתן את זכויותיהן מסיבות המפורטות על ידן.

4. הנתבעת לעומת זאת טוענת כי התובעות הן שפעלו בליווי ההסתדרות לעבור להעסקה ישירה באמצעות המפעל. נטען כי ההליך היה ביוזמתן ובסיכום עם המפעל אשר הנתבעת לא היתה צד לו. לטענת הנתבעת, הנסיבות בהן סיימו התובעות את עבודתן אצלה ועברו לעבוד במפעל ישירות, אינן מזכות אותן בהודעה מוקדמת ובפיצויי פיטורים. כן הועלו טענות שונות כנגד טענות התובעות כי הנתבעת נותרה חייבת להן תשלומים שונים כפי שנטען על ידן או כי היא התחייבה לשאת בתשלומים כלשהם וכן הועלו טענות קיזוז.

5. המחלוקת בין הצדדים תוארה בתמציתיות רבה וכרקע לדיון בבקשה ולצדדים טענות נוספות אשר לא פורטו.

6. הבקשה הוגשה לתיק לאחר שהוגשו תצהירי הצדדים וכפי שעולה מהאמור מהבקשה ומהתגובה לה – גם לאחר שהוחלפו בין הצדדים רשימות גילוי מסמכים.

7. מטעם התובעות הוגשו תצהירי עדות מטעמן וכן תצהיר עדות מר סנדר וינר מנהל משאבי אנוש של המפעל. בתצהיר זה טען מר וינר (סעיף 5) בין השאר כי במהלך פגישות שקיים עם מר רונן אדרי – מנהל אזורי בנתבעת, דובר על כך כי האחריות לשאת בתשלום כל הסכומים בגין "תקופת העבר" היא של הנתבעת. על סמך כך, נקלטו התובעות במפעל כעובדות חדשות.

8. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר מר רונן אדרי. בתצהירו מסר מר אדרי כי לאחר שנערך הסכם בין התובעות ובין המפעל בעניין העסקת התובעות בדרך ישירה, סיכום אשר הנתבעת לא היתה שותפה לו, נערכה פגישה בינו וביו מר וינר. בפגישה הבהיר לו מר וינר כי המפעל נכון לקלוט את התובעות בהעסקה ישירה תוך התחייבות לשמירה על ויתקן ועל רצף זכויותיהן.

9. לנוכח סתירה זו שבין עדות מר וינר ומר אדרי, מבקשות התובעות מבית הדין ליתן צו לעיון במסמכים אשר לא גולו בתצהיר גילוי המסמכים של הנתבעת. מדובר לטענתן בתכתובת באמצעות הדואר האלקטרוני בין מר וינר ובין מר אדרי אשר כפי שנמסר לב"כ התובעות מאת מר וינר – נערכה בקשר לשאלה – מי ישא ב"תשלומי העבר".

10. לטענת התובעות בבקשה, בפגישה אשר נערכה עם מר וינר לפני הגשת התצהיר עם בא כוחן, ציין מר וינר את קיומה של התכתובת וכן כי יעשה מאמץ על ידו לאתרה. אולם, כך נטען, מר וינר אינו בשליטת הנתבעות ועל כן התבקש מבית הדין להורות לנתבעת להמציא העתק מכל תחלופת המיילים אשר הוחלפו בין מר אדרי למר וינר.

11. כן ביקשו התובעות להורות לנתבעת ליתן פרטים נוספים לטענת מר אדרי בתצהירו כי קליטת התובעות למפעל היתה תוצאה של הליך מתוכנן ביוזמת התובעות, מלווה לכל אורכו בייעוץ צמוד לתובעות של נציגי ההסתדרות. כן ביקשו התובעות לדעת מי היו נציגי ההסתדרות. לטענתן, פרטים אלו דרושים להן על מנת שיוכלו להתגונן מפני טענות אלו או להפריכן.

12. בתגובתה לבקשה, טענה הנתבעת כי יש לדחותה.

נטען כי ככל שיש לתובעות טענות ביחס לאמור בתצהיר מר אדרי מטעמה, תינתן להן הזדמנות להפריכו במסגרת החקירה הנגדית. באשר למסמכים לגביהם מבוקש הצו – נטען כי כי אין לתובעות אלא להלין על עצמן על כך שהתכתובת לא צורפה לתצהיר מר וינר. נטען גם כי אם תאותר התכתובת על ידי מר וינר, היא תתנגד להגשתה שכן היא לא גולתה במסגרת תצהיר גילוי המסמכים מטעם התובעות ומכיוון שהיא לא צורפה לתצהיריהן.

13. עוד נטען בתגובה בקשר לתחלופת המיילים שהוחלפו בין מר אדרי ובין מר וינר, כי "מסמכים אלו אינם מצויים ברשות הנתבעת ולא גולו בתצהיר גילוי מסמכים של הנתבעת". כלומר, הנתבעת עמדה על האמור בתצהיר גילוי המסמכים מטעמה (אשר אינו מצוי בפנינו) לפיו מסמכים אלו אינם מצויים ברשותה.

על כן, כך נטען, יש לדחות את הבקשה גם מסיבה זו.

14. אשר לבקשה ליתן פרטי נוספים, נטען כי הטענות הובהרו על ידי מר אדרי בתצהירו. כי התובעות יודעות מי אותם נציגי ההסתדרות וכי כיוון שהנתבעת לא היתה צד לסיכום בין התובעות למפעל, היא אינה הכתובת למתן פרטים נוספים בנושא המבוקש.

15. התובעות הגישו תשובתן לתגובה. בתשובה נטען כי התובעות פנו שוב באמצעות בא כוחן למר וינר על מנת שינסה לאתר את התכתובת בינו ובין מר אדרי. פניית בא כוחן מיום 3.7.2016 צורפה לבקשה ונתבקש בה ממר וינר לעשות מאמץ נוסף למצוא את התכתובת. כמו כן, צורפה התכתובת לגביה התבקש הצו (נספח ב' לתשובה) ובית הדין נתבקש כעת להורות על צירופה לתצהיר מר וינר.

16. כן טענו התובעות כי התכתובת אשר צורפה מעלה כי היא נמצאת ברשות הנתבעת או שהיתה ברשותה, "ואף מיילים נוספים" אשר לא הוזכרו בתצהיר הנתבעת. לפיכך התבקש בית הדין להורות לנתבעת לבצע בדיקה ואיתור של המיילים המבוקשים אשר יש בהם כדי "לשפוך אור" על הנושא וככל שאלו לא ימצאו על ידה – ליתן על כך תצהיר אודות נסיבות היעלמותן (כך בבקשה).

17. אשר לתגובת הנתבעת לבקשה ליתן פרטים נוספים, חזרו התובעות על בקשתן וטענו כי לא הבינו את פשר תמיהת הנתבעת לגביה.

דיון ומסקנות

18. אשר לבקשה לצרף את מסמכי התכתובת לתצהיר מר וינר וכן להורות לנתבעת לאתר מיילים נוספים ולחילופין להמציא תצהיר, תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב- 1991, עניינה גילוי ועיון במסמכים ולשונה:

"רשאי בית הדין, לבקשת בעל דין, ליתן צו, לגילוי או עיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."

בפסיקה נקבע כי "הכלל הוא שבהתדיינות אזרחית יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של מידע הרלוונטי למחלוקת הנדונה בבית המשפט (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי (להלן- עניין בנק איגוד [1], בעמ' 61; רע"א 4999/95 Alberici International נ' מדינת ישראל [2], בעמ' 44).

עם זאת עיקרון הגילוי אינו עומד לבדו. כנגדו ניצבים ערכים אחרים, ובהם יעילות ההליך המשפטי; הגנה על אינטרסים לגיטימיים של הצד המגלה ומניעת פגיעה באינטרסים של צדדים שלישיים. האיזון ההולם בין עקרונות אלה נגזר מנסיבותיו של כל מקרה" וכן: "ברור כי בית המשפט לא ייעתר לבקשה לגלות מסמכים שאינם נוגעים לשאלה הנדונה". (רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים בע"מ פ"ד נו(5)193, 195-196 (2002).

19. בבר"ע (ארצי) 9412-01-115 חברת ע. רווה הסעות בע"מ ואחק – עזבון איתן רותם ז"ל (ניתן ביום 14.4.2015) חזר בית הדין על מושכלות יסוד בסדרי הדין. וכך נאמר:

"ההליך המשפטי נועד לאפשר את חשיפת האמת בצורה הוגנת. לשם השגת המטרה האמורה נקבעו בסדר הדין מספר שלבים דיוניים לבירור תובענה: הראשון, שלב כתבי בית הדין בו נפרשות טענות הצדדים והעובדות המרכזיות; השני, שלב ההליכים המקדמיים ובכללם שלב גילוי המסמכים; השלישי, שלב הגשת הראיות לבית הדין; הרביעי, שלב הסיכומים.

משהאמת נטועה בראש ובראשונה בעולם העובדתי, מיוחדת לשלב גילוי המסמכים חשיבות רבה במשפט, באשר שלב זה מאפשר לצדדים להכין ביעילות ובהגינות את התשתית העובדתית שתוצג לפני בית הדין בשלב הבא של הגשת הראיות. בשלב דיוני זה מחויב כל צד לחשוף לפני הצד האחר את המסמכים הרלוונטיים לבירור התובענה – הן את המסמכים ה"מועילים" והן את המסמכים ה"מזיקים". שלב גילוי המסמכים עצמו מורכב משני שלבים – הראשון, גילוי עצם קיומו של המסמך; השני – עיון הצד שכנגד במסמך שגולה. מקום שניתן צו לגילוי מסמכים, בעל דין אינו רשאי שלא לגלות מסמך רלוונטי. (פסקאות 14 ו- 15).

20. בעקבות צירוף מסמכי התכתובת לתשובה לתגובת הנתבעת, לכאורה מתייתרת הבקשה להורות לנתבעת להמציא מסמכים אלו וכעת מונחת לפנינו בקשה מטעם התובעות לאפשר להן לצרף מסמכים אלו לתצהיר מר וינר, כפוף כמובן לאפשרות הנתבעת לחקור עליהם, בקשה שהנתבעת כבר מסרה מראש את התנגדותה לה (ולכן גם לא עלה הצורך לבקש את תגובתה).

21. במקרה זה, פירטו התובעות את הנסיבות אשר מנעו מהן לצרף את התכתובת אל תצהיר מר וינר. מן הראוי היה כי מר וינר יציין בתצהירו כי קיימת תכתובת כזו שכן על פי האמור בבקשה, נמסר על כך לב"כ התובעות טרם הגשת התצהיר. אולם חשיבות המסמכים לצורך בירור המחלוקת גוברת על נזק אשר עשוי להיגרם לנתבעת בשל האיחור בהגשתם, במיוחד לנוכח השלב בו מצוי ההליך.

עיון בתצהירי הצדדים מלמד כי אכן קיימת מחלוקת עובדתית בין מצהיר התובעות מר וינר ובין המצהיר מטעם הנתבעת מר אדרי, לגבי השאלה – האם היה סיכום ביניהם בשאלה מי מביניהם נושא בזכויות ובתשלומים ככל שאלו מגיעים לתובעות בגין התקופה שעד למועד העסקתן באמצעות המפעל. התכתובת אשר צורפה, מבלי לתת את הדעת בשלב זה ולפני שנשמעו הראיות בתיק לגבי תוכנה ומשקלה, אכן עוסקת לכאורה בשאלה מרכזית זו.

בתיק אמנם הוגשו כבר תצהירי עדות ראשית אולם טרם התקיים בתיק ולו דיון מקדמי. אינטרס גילוי האמת במקרה זה, עולה על אינטרסים אחרים, אשר ממילא לא פורטו בתגובת הנתבעת. מכל מקום, יתאפשר לנתבעת להגיש תצהיר משלים מאת מר אדרי המתייחס לתכתובת זו.

22. אשר לבקשת התובעות להורות לנתבעת להשלים את בדיקתה האם קיימים מיילים נוספים ברשותה אשר יש בהם כדי "לשפוך אור" כדברי התובעת באותה שאלה ואם לאו- לגבות את תשובתה בתצהיר, הרי שלכאורה, עולה מהמייל המקדים לתכתובת מאת מר וינר אל בא כח התובעות כי מדובר בכל התכתובת הקיימת הקשורה ב"עובדות הניקיון". בנסיבות אלו וככל שבקשה זו נועדה על מנת לערער ממשקל העדויות מטעם הנתבעת לנוכח הפער בין האמור בתגובתה כי המסמכים אינם ברשותה אל מול התכתובת עצמה – אין לתובעות בכך כל צורך. אמנם תגובת הנתבעת לא גובתה בתצהיר אולם יש להניח כי באי כח הנתבעת ביררו את הנושא עם הגורמים הרלוונטים ודברי מטעם הנתבעת נכתבו בתגובה מבחינתה באחריות רבה. על כן הגשת תצהיר בנושא לא תעלה וגם לא תוריד.

23. אולם, סבורני כי דווקא מתן אפשרות לנתבעת לשוב ולנסות לאתר מסמכים רלוונטיים להליך בכלל ובסוגייה נושא החלטה זו בפרט, מתוך מחשבה כי אי גילוי המסמכים אשר נמצאו לבסוף (כפוף כמובן לכל טענה ככל שתעלה הנתבעת בקשר אליהם ונסיבות המצאתם), נעשה בתום לב וכי המצאות התכתובת על ידי מר וינר יתכן ותסייע באיתור וגילוי מסמכים נוספים, ככל שאלו קיימים. לפיכך, אני מורה לנתבעת לפרט בתצהיר מטעם הגורם הרלוונטי, לאחר בחינה ובדיקה כמובן, האם מצויים או היו מצויים ברשותה מסמכים נוספים כפי שיפורט להלן.

24. לפיכך, אני קובע כדלקמן –

א. התכתובת אשר הוגשה כנספח ב' לתשובת התובעות לתגובת הנתבעת מיום 7.7.2016, תצורף לתצהיר מר וינר מטעם התובעות והיא תהווה חלק בלתי נפרד ממנו.

ב. הנתבעת רשאית להגיש תוך 30 יום מהיום, תצהיר משלים מטעמה כמפורט בסעיף 21 להחלטה זו, פסקה שלישית.

ג. בכל מקרה תגיש הנתבעת במסגרת תצהיר משלים או בנפרד, בתוך 30 יום מהיום, תצהיר אשר יתייחס לבדיקה נוספת אשר תיערך על ידי גורמים מטעמה לגילוי ואיתור של תכתובות מייל נוספות בין מר אדרי ומר וינר ולתוצאותיה. ככל שימצאו מיילים רלוונטיים נוספים, הם יצורפו לתצהיר.

בהתייחס לבקשת התובעות – אין צורך לפרט בתצהיר את הנסיבות סביב אי גילוי המסמכים והתובעת תוכל לחקור על כך ככל שתחפוץ בחקירה נגדית.

בנסיבות אלה, אף ללא קשר לבקשה לדחיית הדיון שהוגשה היום, לא יהיה כל טעם בקיום הדיון במועד הקבוע לחודש ספטמבר 2016 והוא יידחה ליום 27.11.16 שעה 9:00.

25. הבקשה להורות לנתבעת למסור פרטים נוספים לטענתה כי העסקת המפעל את התובעות באופן ישיר הינו תוצאה של הליך בו לוו התובעות על ידי נציגי ההסתדרות וכן למסור את שמות הנציגים – נדחית.

הטענה הועלתה בתצהיר ביתר פירוט. ככל שמבחינת התובעות מדובר בטענה חסרת בסיס – לא מובן מה להן הטעם בפרטים נוספים. ככל שנציגי ההסתדרות היו מעורבים בדרך כזו או אחרת בייצוג התובעות למען או לקראת העסקתן במפעל – הרי שעובדות אלו מצויות ממילא בידיעתן האישית לרבות שמות הנציגים.

26. סוגיית ההוצאות בעניין, תשקל בסיום ההליך.

ניתנה היום, י"ג תמוז תשע"ו (19 ביולי 2016) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.