1. המבקש, רפי לוי, הגיש המרצת פתיחה שעניינה ביטול החלטת המשקם, עו"ד יורם וסרצוג, מיום 18.2.15, וזאת לפי סעיף 28 לחוק הסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב – 1992 (להלן: "חוק ההסדרים"). בהחלטת המשקם נקבע כי למבקש חוב כלפי המשיבה. המבקש טוען כי נפלה בהחלטה טעות גלויה, והדבר מקים עילה לביטולה.
2. לפניי בקשת המשיבה (להלן גם: "המושב") למחוק או לדחות את המרצת הפתיחה על הסף בשתי עילות – חוסר סמכות מקומית; וכי טענת המבקש לטעות על פני הפסק היא טענה טורדנית וקנטרנית, ונעדרת עילה.
3. אדון תחילה בטענת חוסר סמכות מקומית.
4. המשיבה טוענת כי הסמכות המקומית בהמרצות פתיחה כגון דא נקבעת לפי תקנה 3 לתקנות סדרי הדין בענייני בוררות, תשכ"ט – 1968 (להלן: "התקנות"). לטענתה, מאחר שמקום מושבה של המשיבה הינו במרחב השיפוט של מחוז דרום, היה נדרש להגיש את המרצת הפתיחה במחוז זה.
5. המבקש מתנגד לבקשה וטוען כי הסמכות המקומית ניתנת לירושלים, וזאת משתי טענות – האחת, כי המשקם הוא גוף סטטוטורי מעין שיפוטי אשר מוסמך לקביעת חובות של ארגונים חקלאיים בכל חבלי הארץ, ולכן ניתן להגיש ערעור עליו בכל בית משפט. טענה נוספת היא, שהמשיבה היא חלק ממושבי הפועל המזרחי – אגודה מרכזית חקלאית שיתופית בע"מ, ולה מאה מושבים בכל חלקי הארץ. נטען כי מדובר בארגון חקלאי שלו למעשה מאה סניפים, ועל כן יש סמכות מקומית גם בירושלים.
6. סבורני כי הדין עם המשיבה.
7. סעיף 27 לחוק ההסדרים משווה את מעמדו של פסק משקם למעמדו של פסק בורר, ומחיל עליו את הוראות פרק ה' לחוק הבוררות, למעט סעיפים 24 ו-29א. מכאן, כי יש להחיל גם את הוראת תקנה 3(א) לתקנות הבוררות, באשר לסמכות המקומית, שהיא הוראה ספציפית הגוברת על תקנות סדר הדין האזרחי בעניין זה (ראו: החלטת כב' השופטת ע' ברון בבש"א (ת"א) 1202/06 ארגון הקניות מושבי מבואות ירושלים נ' צפרירים מושב להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (20.2.06)).

תקנה 3(א) קובעת כדלקמן:

3. (א) בקשה לפי החוק, למעט בקשה לעיכוב הליכים, תוגש לבית המשפט של אחד המקומות האלה:

(1) מקום מגוריו או מקום עסקו של המשיב או של אחד המשיבים;

(2) המקום שבו התנהלה הבוררות, או נועדה להתנהל בו;

(3) המקום שבו אירע המעשה שעליו מוסבה הבוררות;

(4) בית המשפט שעליו הסכימו בעלי הדין בבוררות.

1. איני מקבל את טענת המבקש כי המשיבה היא חלק מארגון חקלאי בו חברים מושבים, "סניפים" כהגדרתו, בכל חלקי הארץ, וכי על כן ניתן להגיש נגדה תביעה בכל בית משפט. תקנה 3א(1) מדברת על מקום מגורים או מקום עסק של המשיב. אין ספק כי מדובר במקום מושב רווחה עצמו. גם אם המושב הוא חלק מאגודה המאגדת תחתיה מספר מושבים, הנתבעת כאן היא לא אגודת הפועל המזרחי אלא המושב, ולמושב רווחה אין "סניפים". אם כן, איני סבור כי ניתן להרחיב את העילה כפי שמפרשה המבקש. (השוו, בש"א 518/14 עיריית ירושלים נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (5.2.14), שם קבע בית המשפט כי הגם שלחברת החשמל כחברה נתבעת יש סניפים בכל הארץ כך שבית המשפט בתל-אביב קנה סמכות לדון, מירב הזיקות ומאזן הנוחות מטה את הכף לדיון בירושלים, ובהתאם הועבר הדיון).
2. המבקש הוא חבר במושב רווחה. המחלוקת בין הצדדים נסובה סביב חובות וקיזוזים בין המבקש למשיבה. מבחינה זו, ניתן לראות כי גם העילה שבתקנה 3(א)(3) מתקיימת.
3. הגם שהמרצת הפתיחה הוגשה גם כנגד המשקם כמשיב, המשקם נמחק כצד לתיק. העובדה שהוא מוסמך לדון בארגונים חקלאיים מכל חלקי הארץ, אינה רלוונטית, אפוא, לקביעת הסמכות המקומית.
4. המקום שבו התנהל ההליך בפני המשקם או נועדה להתנהל בו, הוא משרדיו בבני ברק – היינו מחוז תל-אביב (מהמסמכים שצורפו להמרצת הפתיחה נראה כי החלטת המשקם ניתנה על בסיס התכתבויות). אציין כי הצדדים לא ביקשו כי ההליך יועבר למחוז תל-אביב.
5. לאור האמור, לא מצאתי כי מתקיימת עילה כלשהי המקנה סמכות מקומית למחוז ירושלים.
6. ראוי לציין כי גם העילות הנטענות ע"י המבקש הן עילות לסמכות מקומית "פורמלית", וכבר נפסק כי במקרים אלו תגבר הנטייה להעביר את הדיון לבית משפט בעל הזיקה המהותית לתביעה או משיקולי מאזן נוחות, בסמכות נשיא ביהמ"ש העליון (ראו: בש"א 7844/14 גולן - לפיתוח הכפרים הערביים נ' מפרג' ארואד (21.11.14)). ברם, בענייננו כאמור, הגעתי למסקנה כי אף לא מתקיימת סמכות מקומית "פורמלית".
7. לסיכום, אין סמכות מקומית לדון בהמרצת הפתיחה במחוז ירושלים. לאור העילות המתקיימות ובקשת המשיבה, נראה כי הסמכות המתאימה היא למחוז דרום, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע.
8. אשר לבקשה השנייה של המשיבה, לדחות או למחוק את המרצת הפתיחה כיון שאין היא מגלה עילה והיא טורדנית וקנטרנית, איני סבור כי ניתן לקבל טענות אלו בשלב זה, ואין לכך ביסוס בהמרצת הפתיחה. הטענה כי קיימת טעות על פני החלטת המשקם היא אחת מהעילות האפשריות לביטול פסק משקם, וקיומה של חוות דעת נוספת הסותרת את החישוב עליו התבסס המשקם מקימה לכאורה עילה, באופן שאינו מאפשר את מחיקת המרצת הפתיחה על הסף וסגירת שערי בית משפט בפני המבקש. אומנם המרצת הפתיחה הוגשה לאחר שנים ארוכות של התדיינות משפטית, ובגין סכום לא גבוה, אך סבורני כי אין הדבר מצדיק את מחיקתה על הסף.
9. התיק יועבר לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע.
10. הדיון שנקבע ליום 2.7.15, מבוטל.
11. המבקש יישא בהוצאות ושכ"ט עו"ד לטובת המשיבה בסך של 2,000 ₪.

ניתנה היום, ל' סיוון תשע"ה, 17 יוני 2015, בהעדר הצדדים.