לפני בקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר הגנה.

1. המשיבים הגישו כנגד המבקשים תביעה למתן צו מניעה שיאסור על המבקשים לבצע פעולות בחלקה מס' בגוש 31238 בג'בל מוכבר בירושלים (להלן: "החלקה"), אשר לטענתם היא בבעלותם.
2. ביום 20.12.15 ניתן כנגד המבקשים פסק דין בהעדר הגנה. פסק הדין ניתן על יסוד אישורי מסירה ותצהירי המוסר, מהם עולה כי כתב התביעה הומצא למבקש 1 באמצעות אשתו ג'מילה, וזו סירבה לחתום על אישור המסירה, למבקש 2 בעצמו, אשר סרב לחתום על אישור המסירה ולמבקש 3 בעצמו, אשר אף הוא סירב לחתום על אישור המסירה.
3. המבקשים עותרים לביטולו של פסק הדין. המבקשים טוענים כי כתב התביעה לא נמסר להם, וכי נודע להם על קיומו של פסק הדין כאשר החלו המשיבים לפזר שמועות בכפר כי כנגד המבקשים ניתן פסק דין בהעדר הגנה. אז פנה ב"כ של המבקשים למזכירות בית המשפט, וגילה כי הוגשה תביעה נגד המבקשים וכי ניתן פסק דין בהעדר הגנה.
4. המבקשים מציינים כי אישורי המסירה שצורפו מעלים מספר תמיהות: האחת, תמוה הוא ששלושת המבקשים סירבו לחתום על אישורי המסירה; השנייה, המסירות בוצעו בהפרש של דקה אחת בלבד זו מזו, זאת כאשר המבקשים מתגוררים בבתים שונים ורק מעבר מבית לבית, וניסיון למסור את כתב התביעה אורך יותר מדקה.
5. עוד מציינים המבקשים, כי מדובר בתביעה נוספת זהה לתביעה קודמת שהגישו המשיבים כנגד המבקשים ואשר נמחקה. כך, שתמוה הוא שכתב התביעה לא הומצא לידי ב"כ המבקשים, אשר ייצג את המבקשי בהליך הקודם.
6. למען הזהירות, טוענים המבקשים כי יש לבטל את פסק הדין גם משיקולי בית המשפט. כך, טוענים המבקשים כי יש להם טענות הגנה טובות בפני התביעה. המבקשים מתגוררים בשטח החלקה נשוא המחלוקת מזה עשרות שנים, וכי המשיבים אינם בעלים של החלקה נשוא התביעה, ומעולם לא היו להם זכויות בחלקה. המבקשים טוענים כי החלקה המוחזקת על ידי המבקשים היתה שייכת לאביו המנוח של המבקש 1, והוא נהג בה מנהג בעלים משך שנים. אבין של המבקש 1 אף בנה בית על החלקה והוא וילדיו התגוררו בה. בהמשך, חילק האב את החלקה בין שלושת בניו ובשלב מאוחר יותר החזיקו בחלקה המבקשים. המבקשים טוענים להעדר יריבות, שכן המשיבים לא הוכיחו את זכויותיהם בחלקה וכן טוענים להתיישנות.
7. המשיבים מתנגדים לבקשה. המשיבים טוענים כי בתחילה נמסר כתב התביעה לידי המבקשים ביום 25.3.15, כאשר על אישורי המסירה חתם עלי חליל מוחמד אבו זעיתר, שהינו בנו של המבקש 1, אחיו של המבקש 2 ובן דודו של המבקש 3. בעקבות הגשת בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה הורה בית המשפט על המצאה חוזרת משום שבאישורי המסירה היו חסרים מספרי הזהות של המבקשים. ביום 25.9.15 בוצעה מסירה חוזרת של כתב התביעה למבקשים, אשר סרבו לחתום על אישורי המסירה. מיד לאחר המצאת כתב התביעה, החלו איומים מצד המבקשים כנגד המשיבים ונכבדים שונים מהכפר היו מעורבים בפתרון הסכסוך. אף המשטרה היתה מעורבת בשל אלימות שנקטו המבקשים כלפי המשיבים.
8. עוד טוענים המשיבים, כי בהליך הקודם שנקטו נגד המבקשים טען המבקש 1 כי אין לו זכויות בנכס נשוא התביעה. אשר לטענת המבקשים לשימוש רב שנים, הרי שזה נעשה בחלק הצפוני הבנוי של החלקה ואינו רלבנטי לחלק הדרומי נשוא התביעה.
9. בתשובה טוענים המבקשים, כי המשיבים לא הסבירו בתגובתם מדוע לא הומצא כתב התביעה לידי ב"כ המבקשים. כן טוענים המבקשים, כי מעלם לא טען המבקש 1 כי אין לו זכויות בקרקע נשוא התביעה, והמשיבים אף לא צירפו מסמך מהותי המוכיח את בעלותם בחלקה.

דיון

1. לצורך ההכרעה בבקשה לביטול פסק דין יש להפעיל בחינה דו שלבית: תחילה, יש לבחון האם נפל פגם בהמצאת כתב התביעה וההזמנה לדין. אם התשובה על כך היא חיובית, התוצאה האוטומטית תהא בטלותו של פסק הדין. משמעות הדבר היא, כי כאשר נפל פגם בהליך ההמצאה, אין לבית המשפט שיקול דעת ועליו לבטל את פסק הדין "מחובת הצדק", וזאת ללא קשר לסיכויי ההגנה של הנתבע לגופו של עניין. ואולם, יש להדגיש, כי על המבקש את ביטול פסק הדין להוכיח תחילה כי אכן נפל פגם בהליך ההמצאה, ורק אם השתכנע בית המשפט כי כך הם פני הדברים, כי אז יורה על ביטול פסק הדין מחובת הצדק. ואולם, אם המסקנה היא כי ההמצאה נעשתה כדין, כי אז יש להוסיף ולבחון אם בכל זאת יש מקום לבטל את פסק הדין משיקולי בית המשפט. במקרה זה נהוג להפעיל מבחן כפול, שעניינו בחינת הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה, מחד גיסא, וסיכויי ההליך אם יבוטל פסק הדין, מאידך גיסא (רע"א 23542-10-10 מקדאדי נ' עירית ירושלים (פורסם בנבו); רע"א 7034/00 צדקה נ' וייל, [פורסם בנבו] מיום 19.11.2001).
2. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי יש מקום להורות על ביטולו של פסק הדין מחמת הצדק. כפי שטוענים המבקשים בצדק המועדים המפורטים על גבי אישורי המסירה אכן מעלים ספק לגבי אמיתות האמור בהם, שכן אין זה סביר כי בהפרש של דקה יבצע המוסר המצאה לשלושה מבקשים שונים שאינם מתגוררים באותו בית.
3. ואולם, גם לו הייתי מגיעה למסקנה כי ההמצאה למבקשים בוצעה כדין, הרי שהיה מקום לביטולו של פסק הדין משיקולי בית המשפט, שכן המבקשים הציגו טענות הגנה בפני התביעה. כך, בין הצדדים קיימת מחלוקת עובדתית בכל הנוגע לזכויות בחלקה נשוא התביעה. מחלוקת זו מצריכה בירור עובדתי ושמיעת ראיות, ועל כן יש ליתן למבקשים את יומם בבית המשפט.
4. לפיכך, אני מורה על ביטולו של פסק הדין מיום 20.12.15. המבקשים יגישו כתב הגנה, בתוך 30 יום. עם הגשת כתב הגנה יועבר התיק להקצאה.
5. שאלת ההוצאות בגין בקשה זו תישקל בסיומו של ההליך.

ניתנה היום, כ"ג אדר א' תשע"ו, 03 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.