ההליכים בתובענה זו החלו לפני למעלה משנתיים וחצי, עת הוגשו לביצוע המחאות בסך כ-70,000 ₪. המשיבה התנגדה לביצוען ובהסכמת הצדדים התקבלה ההתנגדות ונקבע כי הדיון יתברר בסדר דין מהיר.

הצדדים ניהלו מו"מ, במקביל לקידום ההליכים בבית המשפט, ובאפריל 2017 הודיעו כי ההדברות לא צלחה וביקשו לקבוע מועד לישיבת הוכחות בתיק. המועד נקבע לחודש ספטמבר 2017.

באוגוסט 2017 הוכרעה בקשת המשיבה לתיקון כתב ההגנה, כאשר הובהר שבעקבות חוות דעת שנערכה לאחר כשלון המגעים בין הצדדים נתגלו טענות הגנה שלא היו ידועות עד אותו מועד, וכתב ההגנה תוקן.

המבקשת הודיעה כי כפועל יוצא מהתיקון בדעתה לתקן את כתב התביעה, ומועד ישיבת ההוכחות נדחה.

עתה עותרת המבקשת, כאמור, לתיקון כתב התביעה.

מהבקשה לתיקון כתב התביעה עולה כי אף שההליך החל כבקשה לביצוע שטרות, הרי שמתיקון כתב ההגנה נדרשים הצדדים להתייחס לעסקת היסוד ומשכך עותרת המבקשת לתקן את כתב התביעה כך שייתיחס לטענות המתייחסות לעסקה זו ולהפרתה הנטענת. המשיבה הבהירה כי תיקון של כתב התביעה, כאמור, יהווה פתיחה מחודשת של ההליך ויחייבה לתקן גם את כתב ההגנה ולהתאימו לטענותיה המעודכנות של המבקשת.

עוד עולה מהבקשה לתיקון כתב התביעה כי נוכח עדכון סכום התביעה לא תוכל התביעה להמשיך ולהתברר בסדר דין מהיר, ויהיה צורך להעבירה לבירור בסדר דין רגיל.

"כידוע, לשונה של תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי היא לשון רחבה. עינינו הרואות, כי מחוקק המשנה העניק שיקול דעת רחב לבית המשפט להפעיל את סמכותו בכל עת, ובלבד ששוכנע שהדבר מוצדק על מנת להכריע בשאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין הנצים. תקנה זו זכתה לפסיקה עקיבה, המלמדתנו כי אכן גישת בתי המשפט לתיקון כתבי טענות היא ליברלית ביותר, בייחוד מקום שבו מדובר בשלב מוקדם של ההליך, בטרם החל בירור התובענה לגופה (ע"א 90/3092 אגמון נ' פלדבוי, פ"ד מו(3) 214, 218 (1992); רע"א 98/2345 דנגור נ' ליבנה, פ"ד נב(3) 427, 431 (1998) ; רע"א 14/7192 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' צוקר, פסקה 13 (1.1.2015); רע"א 15/8203 עובדיה נ' ולנשטין, פסקה 7 וההפניות שם (25.1.2016)). ברוב המקרים, ניתן יהיה לרפא את הנזק שנגרם למשיב בבקשה באופן של פסיקת הוצאות. הדברים אמורים ביתר שאת נוכח המעמד העל-חוקתי לו זכתה במשפטנו זכות הגישה לערכאות, בסכסוך שבין פרטים לבין עצמם ובסכסוך בין פרט לבין רשויות השלטון (רע"א 95/733 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, 590 (1997)).

ברם, גם זכות זו אינה נותרת ללא גבול. מולה שומה עלינו לבחון את הנזק הדיוני הנגרם לבעל הדין שכנגד כתוצאה מהתיקון המבוקש, ובהתחשב בנסיבות ההליך. כפי שנקבע בפסיקה, מקרים אשר עלולים להצדיק סירוב לבקשה לתיקון הם למשל מקרים בהם נהג המבקש בשיהוי רב או בחוסר תום-לב, או מקרים שבהם התיקון ישלול מהצד שכנגד הגנה שהיתה קמה לו אילו הוגשה הבקשה מחדש, כגון טענה להתיישנות (עניין דנגור, 431). מקרה אחר בו יקמוץ בית המשפט את ידו במתן היתר לתיקון כתב התביעה, הוא מקום בו מבקש התיקון מעונין להוסיף עילת תביעה חדשה, שהראיות לגביה שונות מאלו הדרושות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי. בהקשר זה נקבע כי לצורך כך תינתן למונח "עילה" פרשנות רחבה, ככזו המתייחסת לאו דווקא לאותן העובדות המקימות את הסעד המבוקש, אלא לעסקה או לזכות הנטענת על ידי בעל הדין (עניין עובדיה, פסקה 7)." - רע"א 1808/16 אמסלם נ' אלון, החלטה מיום 28.3.16 – כב' הש' סולברג. (ור' גם ההחלטה מיום 20.8.17)

שוכנעתי כי התיקונים שהתבקשו ואשר מבוקשים עתה, הן במסגרת כתב ההגנה והן, עתה, בכתב התביעה, נוגעים ללב המחלוקת בין הצדדים ויש בהם כדי לסייע בידי בית המשפט לברר את המחלוקת האמיתית והמלאה שבין הצדדים. שמכך, ועל אף התוצאה הדיונית של "חזרה למשבצת הפתיחה" כמעט – מצאתי להתיר את התיקון. כתב התביעה המתוקן (שצורף לבקשה מיום 5.11.17) ייסרק לתיקיית כתבי טענות.

המבקשת תישא בהוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪.

התביעה תתברר, על פי סכומה המתוקן, בסדר דין רגיל.

התיק יועבר ליחידה המשפטית למתן הנחיות משלימות ולקביעת דיון לפני שופט.

ניתנה היום, כ"ט כסלו תשע"ח, 17 דצמבר 2017, בהעדר הצדדים.