<#2#>

נוכחים:

התובעת

הנתבעת 1

נציג הנתבעת 2, מר ניר אודבסקי

פרוטוקול

הצדדים:

אין לנו עדים שראו את התאונה.

התובעת, לאחר שהוזהרה כחוק, מעידה:

אני גרה ברחוב יחיא אביץ 17, יצאתי מהחנייה ונסעתי 300 מטר בלבד ושמעתי בום בצד ימין.

נסעתי ברחוב, זה רחוב הולנדי קטן שמהצדדים לפעמים חונים. נסעתי ישר, לאט מאד. פתאום שמעתי "בום", עצרתי ירדתי וראיתי את המכונית בזווית של 180 מעלות כאילו היא יצאה מחנייה. אני זוכרת שהיא נבהלה מאד, אמרתי לה לא קרה כלום, שתינו חיות והכל בסדר. ראיתי שהרכב שלי נפגע וביקשתי מאחת השכנות להביא לה מים. באתי אליה אחרי כמה ימים על מנת להחליף פרטים.

משיבה ברשות לשאלות הנתבעים:

ש. את יכולה להסביר לי איך התרחשה התאונה באמצעות מכוניות הצעצוע?

ת. משחזרת באמצעות מכוניות צעצוע. יצאתי מביתי, עברתי אולי שלושה בתים בנסיעה איטית, פתאום שמעתי "בום" ואחרי זה ראיתי שכל הפגיעה הייתה בדלת. יש חניות בצדדים. אני מציגה את רגע הפגיעה.

ש. יש לך איזושהי מעיכה בדלת הימנית קדמית? אחורית ימנית?

ת. רואים בדלת מכה. מפנה לתמונות בצבע, למשל תמונות אמצעיות, תמונה תחתית משמאל.

ש. איך היו הרכבים בעת התאונה?

ת. אני נסעתי ישר ושמעתי "בום", ירדתי וראיתי פחות או יותר כמו שאני מציגה את הרכבים.

ש. אני מראה לך תמונה של הפגיעה ברכב של הנתבעת (באמצעות טלפון הנייד). איך זה שהחבלה אצלה היא בקצה שמאלי וגם לכיוון הדופן השמאלית קדמית?

ת. אני הראיתי לך בשחזור שהמכונית שלה לא יצאה באופן אנכי כמו שאתה מראה עכשיו, אלא באלכסון וזה בדיוק בזווית של מקום הפגיעה שלה.

ש. למה הלכת לשמאי 3 חודשים לאחר התאונה?

ת. לא הלכתי לשמאי. דיווחתי לביטוח. הגעתי לנתבעת הביתה והזמנתי אותה לבית קפה על מנת לסיים את זה. נסעתי למוסך בכפר קאסם, שזה זול. טלפנתי אליהם ו"לא דובים ולא יער", הם עברו מקום מגורים ולא היה לי עם מי לדבר וגם לביטוח שלי לא היה עם מי לדבר.

ש. למה שמאי בדק את הרכב 3 חודשים לאחר התאונה?

ת. עשיתי מה שנדרש ממני מהביטוח. מה שהם אמרו אני עשיתי.

ש. איך יש לך סימני חלודה גם בפגוש התחתון מתחת לדלת והאם הם קשורים לתאונה?

ת. אין לי מושג מה זה.

הנתבעת 1, לאחר שהוזהרה כחוק, מעידה:

אני באותה תקופה גרתי במקום, אבל עברתי משם לאחר חצי שנה. גרתי שם חצי שנה בסך הכל.

לשאלת בית המשפט, אני מתקנת, גרתי בסך הכל 5 חודשים בדירה, אבל במועד התאונה התגוררתי שם משהו כמו חודשיים, אז נכון שעברתי אחרי שלושה חודשים מהתאונה.

הבן שלי התקשר אלי לבוא לקחת אותו מתחנת רכבת, יצאתי מהחנייה של הבית ונסעתי בכביש של הרחוב ההולנדי. זה היה יום שישי לקראת 11-12 לערך. נסעתי 200-300 מטר בצד הימני. זה רחוב הולנדי. אני מציגה לבית המשפט תמונה של הרחוב. זה רחוב דו מסלולי, אני נסעתי בצד ימיני והיא עקפה אותי מצד שמאל. אני משחזרת על גבי מכוניות צעצוע את המתרחש בתאונה. (הנתבעת מדמה מכונית שבה היא נוהגת ונוסעת ישר ומכונית שבה נוהגת התובעת, נוסעת כשחזית המכונית של התובעת פוגעת בחלק השמאלי קדמי צידי של מכונית הנתבעת). שחזור נוסף ( רכב הנתבעת נוסע ישר, רכב התובעת מגיע ממסלול שמאלי וחוצה את מסלול נסיעת הנתבעת ופוגע בחזית רכב הנתבעת עם חלק ימני קדמי של רכב התובעת). בצדדים של הרחוב אין חניות, החניות הן בתוך הבתים. זה קרה אולי 3-4 בתים אחרי הבית שלה ושלי. כיוון הנסיעה של שתינו היה לצאת מהרחוב, מהמקום שבו שנינו התגוררנו אז.

עונה לשאלת בית המשפט:

ש. על פי השחזור שביצעת, התובעת נסעה לתוך, לכאורה בתים שנמצאים בצורה שאת היצבת את המכונית שלה, אז לאן היא נסעה?

ת. תשאלי אותה לא אותי. איזה בית? זה כביש, רחוב הולנדי.

ש. זה קרה בצומת?

ת. זה לא שום צומת, זה רחוב הולנדי. היא עקפה אותי.

הנתבעת 1 ממשיכה:

אחרי התאונה חזרתי הביתה, לא הלכתי לתחנת רכבת. בעלי יצא וצילם את המקום, אני לא הייתי בהלם ולא יכול להיות שקצת התערבבו הנתונים. בעלי יצא וצילם את המקום, הוא לא ראה את התאונה ולא את הרכבים כי אני כבר חזרתי הביתה.

אני מסרתי דיווח לחברת הביטוח אחרי חודש. לא יודעת למה, אין לי הסבר. אני לא יודעת לומר מה גרם לי אחרי חודש ללכת לדווח לחברת הביטוח.
משיבה לשאלות בעלה של התובעת (ברשות):

ש. אחרי התאונה את באת עם בנך אלינו הביתה ויומיים אחרי זה אני באתי אליכם והבאנו הצעת מחיר על הנזק שנגרם לנו ושל תיקון במקום הכי זול שיכול להיות, את לא התנגדת.

ת. הוא בא ואמר את זה שכל אחד ילך ויתקן את הרכב שלו וישלם את חשבונו. לא הייתה לי בעיה והסכמתי לכך. הנזק שלי היה 4,000 ₪ ותיקנתי את הרכב שלי על חשבוני. הסכמתי למרות שלדעתי היא אשמה בתאונה, כי לא רציתי לערב את הפרמיות של הביטוחים.

ש. אם התובעת אשמה בתאונה ונסעה כמו שאת מתארת אז למה לא אמרת לה שהיא תשלם את הנזק שלך, הרי את לא צריכה לערב את הביטוח אם היא אשמה?

ת. כי לא חשבתי על זה.

התובעת מסכמת:

אני יוצאת מביתי לאט לאט וזה רחוב הולנדי ומשני הצדדים חונים לרוב רכבים. עוד לא פיתחתי מהירות אפילו, זה בתים קטנים בראש העין ועברתי שלושה בתים או שני בתים קטנים, איך אני יכולה פתאום להיות בזווית שהיא מתארת, איך אפשר להפוך את הקערה? אני לא מבינה את זה.

נציג הנתבעת מסכם:

מדובר כאן בתאונה של סטייה, כאשר הנזק מתאימים לשני הגרסאות. הנתבעת בהצהרתי טענה כי היא נסעה 300 מטרים מרגע היציאה מביתה עד רגע התאונה וטענה שגם הנתבעת יצאה מביתה, כאשר מרחק התובעת מהנתבעת הוא סך הכל 2 בניינים לפי הכתובת מגורים שלהם, כך שנסיעה של 300 מטרים בוודאות לא הייתה מהיציאה מביתה.

התובעת הלכה לשמאי כשלושה חודשים ממועד התאונה, רק הדבר הזה מעלה את הניתוק הסיבתי ויכול לדחות את התביעה על הסף. כמו כן יש בתמונות השמאי מצד התובעת יש בדופן הימני וגם בחלק הקדמי והאחורי סימני חלודה שאמורים להיות מעבר לזמן התאונה וזה אמור להיות מנזקים אחרים. התובעת תובעת את הפרמיה ולא הוכיחה כי הפרמיה התייקרה ולא יודעים בכמה.

לנושא עוגמת הנפש, מדובר בנזק של פח בפח ולא נהוג לפסוק על כך.

הצדדים:

מוסכם עלינו כי בטרם יתחיל בית המשפט להתחיל את פסק דינו, יפרט לאוזננו את דעתו, את קביעותיו ואת הטעמים לכך, ובינסה להביאנו להסדר.

הערת ביהמ"ש - דיון שלא לפרוטוקול במהלכו שוחחתי עם הצדדים, פירטתי באזניהם כיצד התרשמתי מהראיות שהובאו בפניי, מעדויות הנהגות, שחזור התאונה באמצעות מכוניות צעצוע, תמונות הנזק ועוד. התייחסתי לכל טענותיהם. ציינתי כי מהמכלול שבפניי- אני מעדיפה את גרסת התובעת והסברתי מדוע. בחנתי את פריטי הנזק. העליתי הצעה לתשלום כספי על ידי הנתבעות. הובהר כי דבריי הינם לצרכי פשרה בלבד, על יסוד המצוי בפניי כרגע וברם אכתיב את פסק הדין, כי אין בהם משום אמירה מחייבת כי אם הזמנה לקניית סיכונים וסיכויים הדדית ולו לכאורה, לעת הזו, ומבלי שמלוא הנימוקים יפורטו בפסק הדין, על כל המשתמע מכך.

הפסקה קצרה לשם התייעצות.

­­­­­

הצדדים:

מתכבדים להודיע כי בהמלצת בית המשפט, הגענו להסכם פשרה, לפיו- תשלמנה הנתבעות יחד ולחוד, באמצעות הנתבעת 2, לתובעת סכום כולל של 3,600 ₪ (להלן: "סכום הפשרה").

התשלום ייעשה בתוך 30 יום, בהעברה בנקאית לתובעת, על פי פרטי חשבון בנק שנמסרו כעת לנציג הנתבעת 2 , שאם לא כן יתווספו עליו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

מעבר לאמור, כל צד ישא בהוצאותיו.

בהסדר זה יש משום סילוק מלא וסופי של התביעה ושל טענותיהם ההדדיות של הצדדים בגין העניינים נשוא התביעה.

הצדדים מבקשים ליתן להסכם הפשרה דלעיל תוקף של פסק דין .

התובעת: _______________ הנתבעת 1: ______________

נציג הנתבעת 2: ________________

<#2#>

<#6#>

פסק דין

ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסדר הפשרה שבין הצדדים שפרטיו לעיל.

אין צו להוצאות.

המזכירות תואיל לסרוק את ההסכם החתום כלחלק בלתי נפרד מפרוטוקול הדיון.

<#5#>

ניתנה והודעה היום י' אלול תשע"ה, 25/08/2015 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אלמוג אופתן-גבריאל