התביעה יסודה בנזקים שנגרמו לרכב התובע בתאונת דרכים מיום 06.10.14 ("התאונה"), בה היו מעורבים שני רכבים: רכב התובע ואופנוע הנתבעים. התאונה אירעה כ – 20 מ' לאחר צומת הטייסים. עובר לתאונה נהג התובע רכבו בנתיב הימני של הכביש לכיוון פתח תקווה, והנתבע 2 ("הנתבע") השתלב לכביש הראשי מכיוון מושב בני עטרות, בכביש השתלבות מימין.

הצדדים חלוקים ביניהם לעניין האחריות לתאונה, אף שאין מחלוקת לגבי אופן התרחשותה. התובע העיד כי בעודו נוסע בנתיב הימני של הכביש, הבחין בחבר העומד בתחנת אוטובוס שמימין לכביש. התחנה אינה צמודה לכביש הראשי אלא היא מצויה מימין לנתיב השתלבות. התובע ביקש לאסוף את החבר מהתחנה, על כן סטה ימינה לכיוון תחנת האוטובוס, לא לפני שאותת ווידא שהדרך פנויה. לפתע הגיח מאחור אופנוע הנתבעים ופגע ברכבו בפינה האחורית ימנית של הפגוש. הנתבע העיד כי נסע בנתיב ההשתלבות, מימין לכביש הראשי. לקראת סוף הנתיב סטה לפתע ימינה רכב התובע שנסע לפניו ומשמאלו, חסם את דרכו וגרם לתאונה.

התובע טוען כי האחריות לתאונה רובצת על רוכב האופנוע שפגע ברכבו מאחור, הנתבעים טוענים שהאחריות לתאונה רובצת על התובע שסטה מנתיב נסיעתו.

לאחר שבחנתי את העדויות והראיות הגעתי למסקנה כי האחריות לתאונה רובצת על התובע. אין למעשה מחלוקת כי התובע סטה מנתיב נסיעתו, ובנסיבות אלו היה עליו לוודא כי הנתיב אליו הוא סוטה פנוי. התובע טוען כי הביט במראה ווידא שהנתיב פנוי וככל הנראה האופנוע הגיח במהירות רבה על כן נפגע. אלא שמדובר בהנחה גרידא, מאחר ובעדותו הודה כי אינו יודע מהיכן הגיח האופנוע והוא הבחין בו לראשונה בעת הפגיעה (עמ' 2 שורות 3 – 5, שורות 20 - 23). לאור זאת, יש לקבל את עדות הנתבע כי הוא כבר היה בסוף נתיב ההשתלבות ורכב התובע סטה במפתיע וחסם את דרכו. גם אם התובע הביט במראה טרם סטה ימינה, הוא לא ווידא כי הדרך פנוייה. זאת ועוד. התובע העיד כי הפגיעה אירעה בטרם הספיק לעצור את רכבו (עמ' 2 שורה 5) ומכאן שהתאונה אירעה סמוך לאחר הסטייה מנתיב הנסיעה. גם בכך תמיכה לגרסת הנתבע בדבר סטייה פתאומית. יש לציין כי התובע נמנע מלהביא לעדות את אותו חבר שהמתין בתחנה, ויש להפעיל את הכלל הראייתי הקובע כי יש להניח שעדותו של עד זה, לא היתה מסייעת לתובע.

בנסיבות האמורות, אין לקבל את טענת התובע כי הנתבע אחראי לתאונה כמי שפגע ברכבו מאחור. שעה שעולה כי התובע חסם במפתיע את נתיב נסיעת האופנוע, עליו האחריות לפגיעה.

לאור האמור, דין התביעה להידחות. התובע יישא בהוצאות הנתבעים בסכום של 500 ₪.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, ח' אב תשע"ה, 24 יולי 2015, בהעדר הצדדים.