הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונת נזקי רכב התובעת, אני מורה על קבלת התביעה במלואה וחלוקת הנזק שנתבע בין הנתבעים בשיעור של 67-33 אחוזים באופן שבו יישא הנתבע 1 בשיעור של 67 אחוזים מהנזק והנתבעת 4 ביתרת האחוזים הנותרים, וזאת לנוכח מסקנתי כי אירוע התאונה מתיישב יותר עם אפשרות לפגיעת רכב הנתבע 1 ברכב התובעת תחילה ולאחר מכן בעקבות הצטרפות הנתבעת 4 שהגיעה במהירות תוך כדי פגיעתה ברכב שלפניה , הדיפתו קדימה ובעקבות כך יצירת העמקת הנזק לרכב התובעת. עדותה של נהגת התובעת, הן זו הראשית והן זו הנגדית, שיקפה את הודעתה הכתובה ולא מצאתי מקום לפקפק בה. גם עדותו של הנתבע 1 לפיה הוא נפגע מרכב הנתבעת 4 פעם אחת בלבד משקפת אפשרות לפגיעה כפי שתוארה ואין היא מתיישבת עם טענה להדיפה לנוכח מהירות הנסיעה המוכחת שבה נסע רכבה של הנתבעת 4. גם עדות נהגת התובעת לפיה התקיים פער זמנים של שניות, בין מכה אחת לשנייה, מתיישבת יותר עם טענת הנתבעת 4 ולא עם טענת ההדיפה של הנתבע 1. על כן בהכרח העובדה שהנתבעת 2 שילמה את מלוא נזקיו של הרכב מקדימה שניזוק באופן מלא ובסכום יחסית לא גבוה, אינה מעלה או מורידה לעניין האחריות לתאונה שכן בהחלט ייתכן שלא ניתן היה להפריד בין מוקדי הנזקים ואולם אין בדבר בכדי להשליך על האחריות לתאונה עצמה. מנגד, הוכח כי הנתבעת 4 , אשר לרכבה נגרם נזק גדול מאד מקדימה, נסעה במהירות גבוהה יחסית לתוואי הדרך ובעקבות כך לטעמי העמיקה את הנזק שנגרם לרכב התובעת מאחור בשיעור החלוקה האובייקטיבי עליו העידה נהגת התובעת אשר תואם את שיעור החלוקה שבין הנהגים בעבור הנזקים שנגרמו לרכבה.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים על פי שיעור חלקם לעיל, ישלמו לתובעת את סך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 25,111 ₪, בצירוף הצמדה למדד מיום 16.7.14, שכ"ט עו"ד בשיעור 17.55, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העדה מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון מיום 29.11.16.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"א טבת תשע"ז, 09 ינואר 2017, בהעדר הצדדים.