טוען...

החלטה שניתנה ע"י אברהם טל

אברהם טל21/04/2015

לפני

כב' הנשיא אברהם טל, אב"ד
כב' השופטת זהבה בוסתן
כב' השופט ד"ר שמואל בורנשטין

העותרת

טטיאנה פיצ'ונוב

נגד

המשיבים

1. וועדת השחרורים

2. היועץ המשפטי לממשלה

<#2#>

נוכחים:

העותרת ובאת כוחה עו"ד אנה שכטמן

ב"כ המשיב 2 עו"ד עינת בניטה

פרוטוקול

ב"כ העותרת: חוזרת על העתירה.

ב"כ המשיב 2: מגישה כתב תשובה בצירוף מידע חסוי של וועדת אלמ"ב.

וועדת אלמ"ב ואומרת שנכון יהיה להעדיף את הטיפול שהיא מקבלת בכלא שמתאים לצרכיה וכוללני יותר, זה חוות דעת של גורם מקצועי שאין אפשרות לסטות מזה.

ב"כ העותרת: העותרת תטען כי הוועדה שגתה בגישה פטרנליסטית לפיה עדיף לעותרת לסיים את הטיפול בו החלה במסגרת המחלקה הטיפולית בין כתלי בית הסוהר ולא במסגרת תכנית שהוכנה לה על ידי רש"א. נוצר מצב אבסורדי בו עצם העובדה שתקופת המאסר שהוטלה היא קצרה ואינה מאפשרת לה מבחינה אובייקטיבית לסיים את הטיפול במחלקה הטיפולית עד תום תקופת המאסר שלה. הוועדה העדיפה להותיר אותה בין כתלי בית הסוהר שתסיים את המאסר.

צריך להתחשב בעובדה שמדובר באסירה מבוגרת, בת 55, עולה חדשה מברית המועצות לשעבר, אלו גורמים שהניעו אותה להבין שהיא זקוקה לטיפול, עניין של מנטליות שזה חלק מהנסיבות ברגע שהיא נכנסה לשב"ס לקח לה זמן להתאקלם ולהבין שהיא צריכה טיפול. היא בקושי יודעת עברית. השפה העברית אינה שגורה בפיה, עולה חדשה ואישה מבוגרת, היא נכנסה לטיפול בדצמבר.

הוועדה מענישה אותה על כך שהיא התחילה בטיפול הזה. היא לא יוצאת לחופשות כי אין לה אף אחד בארץ למעט בעלה והבן שלה, היא תחזור אליהם או בעוד חודשיים או עכשיו.

רש"א הרי ממליצים על תכנית שתמשיך את הרצף הטיפולי. יש תכנית טיפולית של רש"א. היא לא עזבה את התכנית הטיפולית לאחר הוועדה, היא המשיכה בטיפול. היא נמצאת בו מדצמבר, תקופה ממושכת. וועדת אלמ"ב נתנה את ההמלצה שלה ב – 10.3 שהיא כתבה נכון לאז שאין הפחתה כי הטיפול נמצא בשלבים הראשונים. זה היה בתחילת מרץ והיום אנו ב – 21.4 היא ממשיכה ומתמידה בטיפול. מדובר בעולה חדשה מתקשה בשפה והיא עושה מאמצים כבירים על מנת לחזור לחיק משפחתה, מה עדיף שהיא תחזור בעוד חודשיים ללא תכנית? התכנית ממשיכה את הרצף הטיפולי.

הבן שלה הוא ילד נכה, קטוע יד, היא זו שמטפלת בו. יש לי דו"ח של עו"ס שהגשתי לוועדה שהיא מאוד חסרה לו. זו גם נסיבה לקולא.

יש את הדו"ח הסוציאלי החיובי, תכנית רש"א.

<#6#>

פסק דין

העותרת מרצה שנת מאסר בגין איומים על בעלה ודקירתו בגבו בסכין והיא מלינה על החלטת המשיבה 1 מיום 25.3.15, שלא לשחרר אותה על תנאי בתנאי התכנית הטיפולית של רש"א.

ב"כ העותרת טוענת בכת העתירה ובטיעוניה בפנינו כי היות והעותרת לא תסיים בלאו הכי עד שחרורה המלא את ההליך הטיפולי שבו החלה במהלך המאסר, עדיף שתשתחרר על תנאי ותמשיך את ההליך הטיפולי על פי התכנית הטובה של רש"א.

ב"כ העותרת טוענת כי הוועדה לא התחשבה במידה הראויה בתפקודה החיובי של העותרת בין כתלי בית הסוהר ובהיותה אם לילד קטוע יד.

המשיב מתנגד לשחרורה המוקדם של העותרת וטוען כי על פי חוות דעת וועדת אלמ"ב, שהוצגה בפני הוועדה ואשר הוצגה גם בפנינו, בהעדר התקדמות של העותרת בתהליך הטיפולי, גם אם לא תשלים אותו, בין כתלי בית הסוהר המסוכנות הנובעת ממנה לאור נסיבות ביצוע העבירות נושא הרשעתה לא תאוין ותסכן את הסובבים אותה, במיוחד כאשר היא חוזרת להתגורר עם בעלה, כלפיו ביצעה את העבירות נושא גזר הדין.

עיון בהחלטת הוועדה נושא העתירה מעלה כי היא התחשבה במידה הראויה בתפקודה החיובי של העותרת בין כתלי בית הסוהר אך באשר לסיכון העתידי הנובע ממנה בהעדר השלמת הליך טיפולי ראתה הוועדה את חומרת העבירה המסכנת את חיי המתלונן, את העובדה שהיא אמורה לחזור לאותו תא משפחתי שבקרבו ביצעה את העבירה, כאמור בחוות דעת וועדת אלמ"ב לפיה ההליך המשפטי לא פעל להרתעת העותרת והיא החלה לעבור תהליך שיקומי בכלא במועד קרוב יחסית למועד הדיון בוועדה.

באשר לתכנית הטיפולית של רש"א, כתבה הוועדה כי היא לוקה בחסר ואינה מספקת עבור העותרת.

עיון בחוות דעת וועדת אלמ"ב מיום 24.12.14 כפי שעודכנה ביום 10.3.15 מעלה כי הוועדה עמדה על גורמי הסיכון הצפוי מהעותרת באם תשוחרר על תנאי, היא החלה לאחרונה בתהליך טיפולי במחלקה הטיפולית אך נמצאת רק בשלבים הראשונים של הטיפול ויש לאפשר לה למצות אותו ולנקוט דרכי התמודדות מתאימים לקראת חזרתה להתגורר עם בעלה ובנה.

הערכת וועדת אלמ"ב את הסיכון הנובע מהעותרת באם לא תתקדם בצורה משמעותית בהליך הטיפולי בו החלה בזמן האחרון, לאחר שקודם לכן סירבה להכיר בנזקקותה לאותו הליך, היא החלטה מקצועית וסבירה ויש בה כדי להוות בסיס ראוי להחלטת הוועדה נושא העתירה, חרף תכנית רש"א שהוצגה בפניה ובפנינו ומבלי שאנו רואים צורך להתייחס אליה.

כך הם פני הדברים במיוחד כאשר העותרת לא יצאה לחופשות מאחר ולא השתלבה עד לאחרונה בהליך טיפולי ומאחר ומסוכן שתהיה במהלך חופשות בביתה ומשכך לא ניתן היה לבחון את התנהגותה בטווח קצר של חופשה, בתנאים מגבילים.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את העתירה.

ניתן והודע היום ב' באייר תשע"ה, 21/04/2015 במעמד ב"כ הצדדים והעותרת.

אברהם טל, נשיא

אב"ד

זהבה בוסתן, שופטת

ד"ר שמואל בורנשטין, שופט