התובעת רכשה מהנתבעת רכב בהתאם להסכם מכר מיום 24.11.14. בסעיף 4(ו) להסכם נקבע כי הבעלות ברכב תועבר על שם התובעת תוך 60 ימי עסקים. אין מחלוקת כי אף שמלוא התמורה שולמה לנתבעת, הבעלות ברכב לא הועברה על שם התובעת. מכאן התביעה.

התובעת טוענת כי התנהלות הנתבעת גרמה לה לנזקים רבים, בהם קנסות, עוגמת נפש וטרחה, ועל הנתבעת לפצותה בגינם. בכתב התביעה המקורי העמידה התובעת תביעתה על סך של 10,000 ₪, ובכתב התביעה המתוקן הועמדה התביעה על סך 17,000 ₪.

הנתבעת מודה כי לא עמדה במחויבות החוזית להעביר את הבעלות ברכב במועד שנקבע, אולם לטענתה לפחות חלק מהעיכוב נגרם כתוצאה מגורמים שאינם בשליטתה. הנתבעת כופרת בסכום התביעה, עם זאת, ואף שהנזקים הנטענים מוכחשים, עוד טרם הגשת התביעה הוצע לתובעת פיצוי כספי אך ההצעה נדחתה.

ואלו הנזקים הנטענים:

א. התובעת היא תושבת העיר תל אביב, ומאחר והרכב לא רשום על שמה, עיריית תל אביב אינה מנפיקה לה תו חנייה, ולחובתה נצברו קנסות רבים. עד היום נצברו 25 דוחות חניה בסכום של 100 ₪ כל אחד.

ב. התובעת, כתושבת העיר תל אביב, זכאית לקבלת הנחה בחניונים, ובהעדר תו חניה נמנעת מהתובעת הטבה זו. ראש נזק זה, לא פורט בכתב התביעה ועלה לראשונה במועד הדיון. התובעת מעריכה ראש נזק זה בסכום של 1,000 ₪.

ג. פיצוי בגין הפרת חוזה בסך 200 ₪ בגין כל יום איחור.

ד. פיצוי בגין עוגמת נפש וטרחה, כמו גם זלזול והתעלמות מדרישות, בסך 3,000 ₪.

בישיבת יום 21.07.15 הגיעו הצדדים להסדר פשרה, בו הוסכם, בין היתר כך:

א. יינתן פסק דין על דרך הפשרה ולפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט בו יפסוק בית משפט את סכום הפיצוי שעל הנתבעת לשלם לתובעת.

ב. הנתבעת תמציא לתובעת רישיון רכב מקורי וכן ייפוי כוח בתוקף וזאת עד ליום 23.07.15.

ג. בכל הקשור לדוחות החניה, הנתבעת היא שתישא בתשלום כל הדוחות שהתקבלו או שיתקבלו עד ליום 24.07.15, והיא שתפעל מול העירייה לביטולם, ככל וניתן לבטלם.

בהתאם להסכם, פסק דין זה קובע את סכום הפיצוי שישולם לתובעת. לפי המוסכם בין הצדדים, ומכוח סמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, ייקבע סכום הפיצוי על דרך הפשרה.

בקביעת הסכום אני לוקחת בחשבון, כי אף שבכתב התביעה טענה התובעת שנגרמו לה נזקים עקב הקנסות הרבים שנצברו, לאור הסדר הפשרה הנתבעת היא שתישא בתשלום מלוא הדוחות והנתבעת היא זו שתפעל לביטולם מול עיריית תל אביב. עם זאת יש להביא בחשבון גם את הטענות לעניין הוצאות נוספות שנגרמו כמו גם האפשרות לפיה תיגרם לתובעת טרחה נוספת בטיפול בביטול הדוחות. אני לוקחת בחשבון גם את הטענות לעניין יחס מתעלם ומזלזל, עוגמת נפש, טרדה ואובדן זמן. יש לקחת בחשבון גם את משך העיכוב בהעברת הבעלות, את טענות הנתבעת לעניין אילוצים שונים שגרמו, ואת יתר הטענות שעלו.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, בשים לב להסכמת הצדדים ועל דרך הפשרה, אני מחליטה לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 2,500 ₪ בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה והוצאות בסך 250 ₪. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 15 יום.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, ה' אב תשע"ה, 21 יולי 2015, בהעדר הצדדים.