1. התובעת הגישה תובענה כספית לתשלום סך 26,234 ש"ח בגין מתן שירותי מוקד ושמירה לנתבעת.

התובעת צרפה לכתב התביעה הזמנה מיום 16.12.12 לביצוע מערכת אזעקה מס' 9124 כאשר בתיאור הפריט נרשם: "שירותי מוקד ושירותי מוקד צופה לפי רשימת סניפים מצורפת, לפי 115 שקלים + מע"מ לחודש". בסעיף הערות נרשם: "חשבונית של כל סניף בנפרד עד סוף דצמבר".

ההזמנה נחתמה ע"י הנתבעת בתחתית העמוד. תנאים נוספים הודפסו בגב טופס ההזמנה ומשתרעים על פני יז' סעיפים ואשר גם בתחתית עמוד זה חתמה הנתבעת (להלן: "הסכם ההתקשרות").

מנהל התובעת מפרט בתצהיר עדותו הראשית (סעיף 8) כי הנתבעת הזמינה שני סוגי שירותים, האחד משלוח ניידת לבדיקה היקפית של המבנה במקרה בו מתקבלת קריאת אזעקה במוקד התובעת, והשני, צפייה במצלמות באתר הלקוח עם קבלת קריאת אזעקה במוקד.

לטענת התובעת סופקו שירותים אלו לנתבעת בכל 19 סניפיה במשך 10 חודשים מינואר 2013 ועד 25.9.13, עת הפסיקה התובעת ליתן לנתבעת שירותים בעקבות אי עמידת הנתבעת בתשלומים. בהתאם לתצהיר מנהל התובעת, התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת סך של 95 שקלים + מע"מ לחודש בגין כל סניף ובפועל לא שילמה דבר.

2. הנתבעת התגוננה וטענה כי למרות התחייבויות התובעת, לא חוברו כל סניפי הנתבעת לשירותי המוקד עד לינואר 2013. כמו כן, לא סיפקה התובעת אישורי התקנה לנתבעת לצורך הצגתם בפני חברת הביטוח אשר התנתה את התחייבותה לתשלום דמי הביטוח במקרה של פריצה, בהצגת אישורי התקנה.

מנהל הנתבעת טען בתצהירו כי התובעת שלחה לראשונה חשבונית תשלום בפברואר 2013 אך דרישת התשלום נדחתה עד להמצאת אישורי התקנה בכל סניפי הנתבעת ואלו לא הומצאו מעולם.

עוד טען מנהל הנתבעת כי בין לבין אירעו שתי פריצות בשני סניפי הנתבעת ואז גם התברר כי התובעת לא התקינה משדר אלחוטי יחד עם הקווי, לפיכך סירבה חברת הביטוח לשאת בנזקי הפריצה.

הנתבעת הביאה את עדותו של מנהל האחזקה ובינוי של הנתבעת אשר טען כי הוא זה אשר התלווה לסיורו של "ניר", שהיה מנהל סניף ירושלים של התובעת, בסניפי הנתבעת טרם ההתקשרות ואשר שימש איש הקשר היחיד של התובעת עם הנתבעת לאורך כל תקופת ההסכם.

עד זה העיד כי הובטח לו ע"י ניר כי התובעת מתחייבת ליתן לנתבעת את אותם תנאים ושירותים כפי שקיבלה מחברת השמירה שקדמה לתובעת, אך בסכום נמוך יותר. העד מצרף לתצהירו אישורים מחברת השמירה שקדמה לתובעת ואישורים מחברת השמירה שנשכרה לאחריה, לפיהם חוברו סניפי הנתבעת באמצעות משדרים קווים ואלחוטיים למוקד, זאת על פי דרישת חברת הביטוח שביטחה את סניפי הנתבעת.

3. המחלוקת:

שני הצדדים נחלקו בעיקר בשאלה האם התקנת משדר אלחוטי הוא חלק מהתחייבות התובעת לגרסת הנתבעת, והאם אי התקנת משדר אלחוטי מהווה הפרה יסודית של ההסכם שנכרת בין הצדדים ומקנה זכות ביטול ואי תשלום.

4. דיון והכרעה:

עיינתי בהסכם ההתקשרות. השירות המוזמן הוא מתן שירותי מוקד – זאת ותו לא.

כיצד תועבר קריאת האזעקה מסניף הנתבעת אל המוקד עצמו, אינה מוזכרת בהסכם ההתקשרות.

תנאי ההתקשרות בגב טופס ההסכם בין הצדדים מחולק לשלושה פרקים:

ראשון הוא פרק "תנאי ההצעה" וסעיף 2 לתנאי ההצעה קובע: "החברה מצהירה כי נתנה הסבר למזמין והמזמין מאשר כי קיבל הסבר על סוג המוצרים, תכונות המוצרים ומקום התקנתם באתר המזמין".

סעיף 10(א) קובע: "במועד גמר התקנת המוצרים, מתחייב המזמין לערוך בדיקה של פעילות המוצר והתאמתו להזמנה. במידה ולא תגיע תלונה לחברה בכתב תוך 13 יום ממועד ההתקנה, כאמור, ייחשב הדבר לאישור מצד המזמין, וכן אישור כי המוצר והמערכת מתפקדים – למעט מום נסתר".

שני הוא פרק "כתב הסכם מינויים מוקד הכפוף לתנאי ההצעה ולתנאי האחריות בדבר הצטרפות למינוי מוקד" וסעיף 1 בו קובע "אני הח"מ (להלן "המנוי") המחזיק ברשותי מערכת התראה (להלן "המערכת") מצהיר בזאת על הסכמתי להצטרף כמנוי למוקד המתואר בתנאי ההתקשרות המפורטים להלן".

פרק שלישי מכונה "תנאי ההתקשרות" ובו סעיף ג' המאזכר קליטת אות אזעקה שתשדר "יחידת הממסר" ואין בתנאי ההתקשרות פירוט מהי אותה יחידת ממסר וממה היא מורכבת. בסעיף ו'(1) בתנאי ההתקשרות קובע כי יחידת הממסר תסופק ע"י התובעת.

סעיף ט'(1) בפרק זה מפרט הוראות: "במידה והותקנה מערכת תקשורת אלחוטית".

5. עולה מהאמור לעיל כי האזכור היחיד של אותה יחידת ממסר ככוללת גם משדר אלחוטי עולה רק מתצהירו של מנהל האחזקה והבינוי, המציין כי הובטחו לו אותם תנאים שניתנו לנתבעת מאת החברה הקודמת. מאחר והותקנו על ידי החברה הקודמת משדרים אלחוטיים, הניח כי אלו יסופקו גם ע"י התובעת.

מנהל האחזקה והבינוי הודה בחקירתו כי לא ביצע בדיקה של המתקנים לאחר התקנתם וזאת בניגוד להתחייבות הנתבעת בסעיף 10(א) בתנאי ההצעה.

עדותו של מנהל הנתבעת אשר חתם על הסכם ההתקשרות אינה מועילה בעניין זה. אין בעדותו כל טענה כי בטרם כריתתו של ההסכם ולאחריו, דיברו הצדדים על סוג המשדרים שיותקנו, קוויים או אלחוטיים.

מסתבר כי הנתבעת נשענת בטענותיה על הפרת התחייבות שניתנה בע"פ על ידי נציג התובעת.

בנסיבות העניין, מדובר בטענה אשר נטל הראיה להוכיחה מוטל על הנתבעת במיוחד לאור הוראות סעיף 18 לפרק תנאי ההצעה לפיהן אין תוקף להצהרות, הבטחות או הסכמות שניתנו טרם החתימה על ההסכם ורק האמור בהזמנה על תנאיה יחייב את הצדדים למעט עניינים שנהוג להסדירם בע"פ ואינם נמנים על העניינים המהותיים הקשורים לחוזה.

6. הנני בספק אם אכן סברה הנתבעת כי התובעת הפרה התחייבותה להתקין משדרים אלחוטיים.

לטענת מנהל הנתבעת, מדובר ב"דרישת סף" מטעם חברת הביטוח וכי זו סירבה לשלם משום שלא הומצאו אישורי התקנה בכל הסניפים. דהיינו, לא הומצא כל אישור התקנה שהוא – אם קווי אם אלחוטי.

עולה מעדות זו כי תחילתו של הסכסוך, לגרסתו של מנהל הנתבעת, היה אי המצאת אישורי התקנה כלשהם, דבר שמנע העברתם לחברת הביטוח על מנת למלא אחר כל דרישותיה לביטוח תקף.

מנהל הנתבעת מציין בעדותו עמ' 17 בפרוטוקול שורות 15-16: "לא היו לי אישורים, אני לא משלם לשום ספק בלי האישור. אני לא צריך את המוקד, אני צריך אותו בשביל הביטוח".

עלה מעדות הצדדים בחקירתם במעמד הדיון כי אי התשלום נוגע אך ורק לשירותים שסופקו בסניפי הנתבעת בירושלים. כעולה מעדות מנהל הנתבעת, שירותים שסופקו לסניפי הדרום שולמו וזאת לאחר המצאת אישורי התקנה (עמ' 17 בפרוטוקול שורה 7).

עוד העיד מנהל הנתבעת, רק כאשר שניים מסניפי הנתבעת בירושלים נפרצו התברר לו כי לא הותקנו משדרים אלחוטיים (סעיף 13 לתצהיר עדות ראשית מטעמו) וכי לאחר פריצות אלו הותקנו משדרים אלחוטיים בשלושה מסניפי הנתבעת בהתאם לדרישתו (ראה גם עמוד 19 לפרוטוקול שורות 12-13).

כלומר, הנתבעת לא שילמה עבור השירותים שקיבלה, עד למועד הפריצה באחד הסניפים, לא משום שהתובעת הפרה את ההסכם בכך שלא התקינה משדר אלחוטי בניגוד להתחייבות כלשהיא, אלא משום שלא מסרה לנתבעת אישורי התקנה של מערכת המוקד.

טוען ב"כ הנתבעת כי הימנעותה של התובעת להביא לעדות את "ניר" אשר ניהל את המו"מ עם מי מנציגי הנתבעת בטרם החתימה על הסכם ההתקשרות תומכת בגרסת התובעת לפיה התחייבה התובעת להתקין משדרים אלחוטיים בנוסף למשדר הקווי.

אלא שהנתבעת לא עברה את הרף הראשוני להראות כי נושא סוג המשדרים שיותקנו כלל נדון באותו מו"מ בין הצדדים ואף אין בטענה זו כל התמודדות עם הוראות סעיפים 2 ו- 10(א) להסכם ההתקשרות המטיל על הנתבעת את האחריות לוודא כי אכן הותקן כל המוסכם בין הצדדים ובכך מאפשר לתובעת לתקן את הדרוש תיקון.

לו היתה מבוצעת בדיקה כאמור, כפי שנעשתה בדיעבד לאחר הפריצה, ניתן היה להתקין באופן מיידי את המשדרים האלחוטיים החסרים כפי שאכן נעשה.

יש לציין כי העובדה כי הסכם ההתקשרות אינו מפרט את פרטי המערכת המותקנת ואין בה כל התחייבות להתקנת משדרים אלחוטיים, היא הנותנת משנה תוקף להוראות סעיף 10(א) להסכם המחייב בדיקת הלקוח את המערכות המותקנות אצלו ומונעות אי הבנה על התחייבויות לכאורה שאין עליהן מסמך בכתב.

7. דהיינו, טענת הנתבעת לפיה הוסכם על התקנת משדרים אלחוטיים בנוסף לקווים, ככל שהיה מוכח - אינו עניין מהותי המזכה את הנתבעת בביטול ההסכם ובוודאי שאינו מזכה אותה באי תשלום בגין שירותים שקיבלה.

מאחר וההפרה הנטענת, היתה לכל היותר, הפרה לא יסודית, יחולו הוראות סעיף 7(ב) חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970 המחייבות מתן הזדמנות לתיקון. מנהל הנתבעת הודה כי התובעת אכן תקנה והוסיפה משדרים אלחוטיים לסניפי הנתבעת במקום בהם היו חסרים.

העדרו של המשדר האלחוטי אינו מאיין את השירותים שקיבלה הנתבעת ואת חובתה לשלם עבורם.

העדרם של אישורי ההתקנה אף הם לא נתפסו כהפרה יסודית של הסכם ההתקשרות או תנאי מהותי כנטען היום בפרשת ההגנה, שאם נאמר כן, היה מקום מצדה של הנתבעת לשלוח הודעת ביטול הסכם מיד כאשר התברר לה חסרונם של המשדרים לאחר אירוע הפריצה בסניף הראשון. הנתבעת אינה מציינת כלל מתי התרחש האירוע ולא ניתן לדעת מתי הסתבר לה כי לא הותקנו משדרים אלחוטיים.

לא זאת אף זאת, במהלך חקירתו הנגדית טוען לפתע מנהל הנתבעת כי ידע כבר בינואר, מועד תחילת מתן השירות, שאין משדר אלחוטי בחלק מהסניפים (שורה 24 בעמ' 19 בפרוטוקול) – אם כך מדוע לא דרש התקנתם כפי שעשה מיד אחרי הפריצות? או לחילופין, הודיע על ביטול הסכם ההתקשרות?

אך הנתבעת לא שלחה לתובעת הודעת ביטול הסכם כלל ובכך השיאה אותה להאמין כי שירותים אלו ישולמו ובכך הוליכה אותה שולל.

ביטול הסכם התקשרות מחייב השבה, אך כאשר מדובר בשירותים שניתנו – את הנעשה אין להשיב.

8. לכל היותר, יכלה הנתבעת לקזז את חובה עם הנזק שנגרם לה כתוצאה מהפרה לכאורה של התחייבות התובעת להתקין משדרים אלחוטיים, ככל שאכן היתה מוכיחה התחייבות כאמור.

אך הנתבעת אף לא השכילה להוכיח כי אכן נגרם לה נזק וכי כתוצאה מהעדרו של המשדר האלחוטי בסניפי הנתבעת בהם אירעו פריצות ונגנבה סחורה, סירבה חברת הבטוח לשלם את דמי הבטוח.

הנתבעת נמנעת מלפרט מתי היתה הפריצה ולצרף את תשובת חברת הביטוח כי לא ישולמו דמי הביטוח משום העדרו של משדר אלחוטי או אישור כלשהוא כי פוליסת הבטוח לא היתה בתוקף באותה עת בשל חסרונו של משדר אלחוטי בסניף הספציפי.

בעדות מנהל הנתבעת מסתבר כי חברת הביטוח כלל לא נתבעה על נזקי הפריצה (עמוד 18 לפרוטוקול שורות 22-28) והסברו היה כי "...לא הבאתי את המסמכים כי אני לא תובע אותם, אני מסתדר עם חברות הביטוח, המקרים הספציפיים האלה הי הנזק בעיקר לזכיינים...אני לא זוכר אם קיבלתי פיצוי, יכול להיות שזה היה הסתדרות מול הזכיין..." (עמ' 18 לפרוטוקול שורות 23-26), כלומר לא נגרם לנתבעת כל נזק בפועל.

עולה מגרסתו של מנהל הנתבעת כי כל טענתו היא שלא סופקו לו במועד אישורי ההתקנה של מערכת האזעקה והמוקד לשם הצגתם בחברת הביטוח. (ראה גם עמוד 21 לפרוטוקול שורות 9-19). נראה שזו הגרסה האמתית ולסירוב בתשלום אין קשר לחיבור המערכת למשדר אלחוטי.

אך גם גרסה זו תמוהה וחסרת הגיון שכן אין זה סביר שתוקף פוליסת הבטוח של הנתבעת היה תלוי בקיומו של אישור התקנת משדר אלחוטי והנתבעת לא בטלה את הסכם ההתקשרות ובכך הותירה את סניפיה חשופים לנזק שאינו ניתן לפיצוי על ידי חברת הבטוח זמן כה ממושך.

9. סוף דבר הוא כי התביעה מתקבלת במלואה והנני מורה לנתבעת לשלם לתובעת את סכום החוב הנקוב בתיק ההוצאה לפועל 01-64076-14-5 תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לידי ב"כ הנתבעת.

בהעדר תשלום במועד, תהא רשאית התובעת להמשיך בהליכי ההוצאה לפועל כסדרם.

הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 7,000 ₪.

הפיקדון המופקד בקופת בית המשפט יחולט על פירותיו לידי ב"כ התובעת וישמש תשלום על חשבון החוב והוצאות המשפט.

ניתן היום, ג' אדר ב' תשע"ו, 13 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.