בפני בקשת הנאשם לבטל את פקודת המאסר שיצאה נגדו כתוצאה מאי חתימתו על כתב התחייבות להימנע מעבירה.

אתחיל ואומר כי הנימוק לאי חתימת ההתחייבות, "היסח הדעת" אינו נימוק המניח את הדעת ויש להצטער על כך שהנאשם לא חתם על ההתחייבות במועד שהיה עליו לעשות זאת, ובמיוחד כאשר הוא ובאת כוחו נכחו בזמן מתן גזר הדין.

לא זו אף זו, גזר הדין ניתן עוד ביום 29/11/15, והיה על הנאשם ובאת כוחו לדאוג לכך כי ההתחייבות תיחתם מזמן ותוגש לתיק בית המשפט.

יתרה מכך, וכפי שצוין בבקשה ,הנאשם נעצר בשעות הצהריים ולכן לא ברור מדוע הבקשה מוגשת בשעה 20:00 בערב, תוך ציון כי הבקשה בהולה, והתעקשות באת כוח הנאשם, כי הבקשה תידון ע"י שופט תורן בדחיפות, על אף השעה המאוחרת, כאשר הנימוקים העומדים בבסיסה אינם מצדיקים דיון דחוף בבקשה.

יחד עם זאת, ולאחר עיון בכתב ההתחייבות, שנחתם ע"י הנאשם, ואושר ע"י באת כוחו, אני מורה על ביטול פקודת המאסר.

כתב ההתחייבות יעבור לטיפול המזכירות.

ניתנה היום, י"ג אדר א' תשע"ו, 22 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.