<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד חנא קובטי

הנאשם – בעצמו

ב"כ הנאשם – עו"ד בר אור ועו"ד רון מייסטר

פרוטוקול

בית המשפט מקריא באולם את עיקרי גזר הדין.

<#3#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף (בלתי  מורשה לנהיגה), נהיגה ברכב ללא ביטוח והרכבת נוסע על אופנוע ללא קסדת מגן.

עסקינן באירוע מיום 10.3.15.

הנאשם יליד שנת 1994 ובמועד התאונה היה בלתי מורשה לנהיגה. הנאשם קיבל לידיו רישיון נהיגה בספטמבר 2015 ומאז צבר לחובתו הרשעה אחת שעניינה אי ציות לתמרור.

בנוסף הורשע הנאשם בתתע"א 233-09-12 (כולל תת"ע 243-09-12), גז"ד מיום 12.3.13 (תעבורה חיפה) בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה- לא מורשה- ואי ציות להוראות שוטר ונגזר עליו, בין היתר, עונש מאסר מותנה לתקופה של 8 חודשים למשך שלוש שנים.

הצדדים הגיעו להסדר טיעון במסגרתו סוכם כי הנאשם ישלח לתסקיר שירות המבחן לצורך בחינת אפשרות הארכת המאסר המותנה התלוי ועומד כנגדו ובהתאם הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן בעניינו.

בתסקיר שנערך ביום 20.12.15 סקר שירות המבחן את נסיבות חייו של הנאשם ומשפחתו.

קצין המבחן התרשם כי הנאשם לוקח אחריות מלאה על ביצוע העבירה ומבין את חומרתה. ציין כי הנאשם הסביר שהתקשה לקבל רישיון נהיגה והתפתה לרכוש קטנוע ולנהוג עליו ללא רישיון נהיגה. ציין כי הנאשם ביטא נכונות להשתתף בהליך טיפולי והמליץ להטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 100 שעות וכן צו מבחן למשך שנה במסגרתו ישתתף בקבוצה פסיכו חינוכית הפועלת להגברת הבנת המשמעות של שמירת חוקי התעבורה והקניית כלים לשינוי דפוסי נהיגה.

ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש ביקש לכבד את הסדר הטיעון ולהאריך את המאסר המותנה. לעניין עונש הפסילה, טען כי מתחם הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם נע בין 6 חודשים ועד 60 חודשים והפנה לפסיקה. הפנה לעברו התעבורתי של הנאשם וטען כי זו הפעם השניה שהנאשם עובר עבירה דומה ונראה כי הוא לא מפנים את חומרתה. ציין כי הנאשם קיבל רישיון נהיגה בשנת 2015 וכבר צבר לחובתו הרשעה אחת. ביקש לגזור על הנאשם פסילה ממושכת, מעל הרף הנמוך של מתחם הענישה, פסילה על תנאי לשק"ד בית המשפט ושל"צ בהיקף של 100 שעות. התנגד לסיווג רישיון הנהיגה של הנאשם.

ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש ביקש לכבד את הסדר הטיעון ולהתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם. טען כי הנאשם הסיר את המחדל וקיבל רישיון נהיגה. טען כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה וחסך מזמנו של בית המשפט. טען כי הנאשם עובד בחברת הנדסה במסגרת פרויקט כמוביל ומנהל ציוד מכני הנדסי וכי רישיון הנהיגה נחוץ לו לצורך עבודתו. הגיש מכתב ממעסיקו (נ/1). טען כי לא בנקל הנאשם הצליח לקבל את רישיון הנהיגה וכי הוא דרוש לו לצרכי עבודה. הפנה לתסקיר ממנו עולה כי הרקע לעבירה הוא קשייו של הנאשם לקבל רישיון נהיגה וטען כי פגיעה ברישיון הנהיגה שלו תפגע בהליך השיקום שלו והוסיף וטען כי בנסיבות המקרה שיקולי השיקום של הנאשם גוברים על שיקולי ההרתעה. טען כי המחוקק בתיקון 113 לחוק העונשין קבע בסעיף 40ד(א) כי ניתן לחרוג לקולא ממתחם הענישה ההולם בשל שיקולי שיקום. ביקש כי לעניין עונש הפסילה, בית המשפט יחרוג לקולא ממתחם הענישה ויקבע כי פסילתו של הנאשם תהיה כולה צופה פני עתיד או קצרה מ-3 חודשים. עוד ביקש כי הפסילה, ככל שתהיה, תסווג כך שלא תחול על נהיגת ציוד הנדסי. ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן, לאמץ את הסדר הטיעון ולהאריך את המאסר המותנה. ציין כי הנאשם מוכן לבצע עבודות של"צ ולעמוד בצו מבחן. כמו כן שמעתי את דברי אביו של הנאשם.

הנאשם הביע חרטה על מעשיו וביקש להתחשב בנסיבותיו האישיות. ציין כי הוא עובד כמפעיל צמ"ה בחברה להנדסה משנת 2014 וכי הוא זקוק לרישיון לצורך עבודתו.

המחוקק קבע במסגרת תיקון 113 לחוק העונשין, את עקרון ההלימה המנחה בענישה, דהיינו, קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל. על בית המשפט לקבוע את מתחם העונש ההולם, ובתוך כך יתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בעבירה, כאשר בתוך המתחם יגזור בית המשפט את העונש המתאים לנאשם, בהתחשב, בין היתר, בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה.

מתחם הענישה ההולם בעבירות נשוא כתב האישום, כאשר מדובר בעבירה חוזרת, כולל פסילה בפועל לתקופה שבין 6 חודשים ל-36 חודשים, ענישה צופה פני עתיד בדמות מאסר מותנה, פסילה על תנאי וקנס וכן מאסר בפועל במקרים המתאימים.

אין ספק שהעבירות בהן הורשע הנאשם הן עבירות חמורות. נהיגה ללא רישיון נהיגה היא עבירה חמורה אשר טמון בה סיכון ממשי לשלום וביטחון כלל עוברי הדרך, לרבות בשל העדר מידע ופיקוח על טיבה של נהיגתו של מי שנוהג כאמור. עוד יצויין כי בנסיבות תיק זה עולה כי אף שהנאשם היה, במועדים הרלבנטיים, בהליך לימודי לצורך קבלת רישיון הנהיגה, הוא לא צלח בו ולא נמצא מתאים לקבלת רישיון נהיגה.

לבד מהמסוכנות לשלום הציבור מפני נוהג בלתי מורשה, אשר לא עמד במבחני רישוי, הרי שבעצם נהיגתו טמון גם פוטנציאל לגרימת נזק כלכלי לא מבוטל, בשל קשיים במימוש פיצוי בגין נזקי גוף או רכוש, שעלולים לקרות עקב נהיגת בלתי מורשה, אשר איננו מבוטח בעקבות זאת.

הסדר הטיעון במסגרתו הסכימו הצדדים להאריך את המאסר המותנה שעומד ותלוי כנגד הנאשם וזאת לצד עונשים נוספים, מקל עד מאוד עם הנאשם אך יחד עם זאת נמצא בתוך מתחם הענישה ובצירוף עונשים נוספים לרבות עונש של פסילה משמעותית בפועל, מצאתי כי ניתן לכבדו וזאת גם בשים לב להמלצת שירות המבחן בעניינו של הנאשם הכוללת הטלת עונשים נוספים בדמות של"צ והעמדה בפיקוח שירות המבחן.

הנאשם הביע נכונות להשתתף בהליך טיפולי, כאשר שירות המבחן התרשם כי עונש של של"צ לצד צו מבחן, יהווה עבורו עונש חינוכי שיש בו כדי להקטין את הסיכון להישנות ביצוע עבירות מצידו.

לאחר ששקלתי את מכלול נסיבות התיק, לרבות נסיבותיו האישיות וצרכי עבודתו של הנאשם והמלצת שירות המבחן, הרי שלעניין רכיב הפסילה בפועל, לא מצאתי לנכון לחרוג לקולא ממתחם הענישה ואף לא להסתפק בגזירת עונש החובה הקבוע בחוק. עברו התעבורתי של הנאשם אינו מקל בנסיבות שכן לא מדובר במעידה ראשונה ובארוע ראשון של נהיגה כאשר הוא כלל אינו מורשה לנהיגה ואף עולה כי העונשים המרתיעים שהוטלו עליו, לרבות עונש של מאסר מותנה לתקופה של 8 חודשים, לא הרתיעו אותו מלשוב ולנהוג בניגוד למצוות החוק ובית המשפט.

יחד עם זאת, התחשבתי בכך שהנאשם הסיר את המחדל, קיבל לידיו רישיון נהיגה והסיכון הכרוך בהישנות העבירה מצידו נמוך. בנוסף, התרשמתי כי הנאשם הוא אדם נורמטיבי אשר מבין את חומרת מעשיו וכי החרטה אותה הוא מביע היא חרטה אמיתית.

התחשבתי כאמור בנסיבותיו האישיות של הנאשם ובכך שרישיונו נחוץ לו לצורך עבודתו אך יחד עם זאת, לא מצאתי לנכון לסווג את הפסילה כך שלא תחול על נהיגה בכלי רכב כבדים בתחום עבודתו. אני סבורה כי סיווג הפסילה ירוקן את רכיב עונש הפסילה בפועל מתוכן ואין לכך הצדקה בנסיבות העניין.

לאור כל האמור לעיל אני מקבלת את הסדר הטיעון וגוזרת את דינו של הנאשם כדלקמן:

אני מחייבת את הנאשם לבצע בשעות הפנאי שלו, וללא שכר, שירות לתועלת הציבור בהיקף של 100 שעות בתוך שנה אחת בהתאם להמלצות שירות המבחן.

הובהרו בזה לנאשם, משמעות הצו, מטרת השירות ופרטיו והנאשם  הוזהר שבאם לא ימלא אחר הצו, יהא צפוי לתוצאות האמורות בסעיף 71  ד' לחוק העונשין תשל"ז - 1977.

אני מחייבת את הנאשם לעמוד בצו מבחן לתקופה של 12 חודשים מהיום במסגרתו ישתתף בתכנית על פי המלצת שירות המבחן.

מובהר לנאשם כי במידה ולא יקיים את צו המבחן יוכל בית המשפט לגזור עליו עונשים נוספים אחרים.

אני פוסלת את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 9 חודשים בפועל.

הפסילה תחל היום אך תחושב כנגד הפקדה. בית המשפט מסביר לנאשם כי עליו להפקיד את רישיון הנאשם במזכירות ביהמ"ש ואם אין בידו רישיון נהיגה תקף, עליו להפקיד תצהיר ערוך כדין.

אני מורה על הארכת עונש המאסר המותנה בתתע"א 233-09-12, תת"ע 243-09-12, גז"ד מיום 12.3.13 (בית המשפט השלום לתעבורה בחיפה) למשך שנתיים נוספות.

אני פוסלת את הנאשם מקבל או מהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותה עבירה שעליה הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה ויורשע בגינה, תוך התקופה האמורה או לאחריה.

אני דנה את הנאשם לתשלום קנס בסך 2,500 ₪ או 25 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 5 תשלומים שווים ורצופים החל מתאריך 10.4.16 ואילך.

הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבל שוברי תשלום.

מודעת זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 45 יום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ט"ו אדר א' תשע"ו, 24/02/2016 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי רוזין עייש +גלית כ.