בפני

כבוד השופטת נועה חקלאי

בעניין:

מדינת ישראל

המאשימה

נגד

מלקאמו וובנך

הנאשם

גזר דין

כתב האישום

1. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש בניגוד לסעיף 380 + 382 (ג) לחוק העונשין, התשל"ז 1977 .

על פי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 4.4.15, תקף הנאשם את בת זוגו בכך שהדפה והפילה על הרצפה ובנם הקטין החל לצרוח. בהמשך, ניסה הנאשם להוציא את הבן הקטין אל מחוץ לדלת, המתלוננת תפסה את הקטין ובתגובה היכה הנאשם את המתלוננת בפניה.

כתוצאה מכך, נגרמה למתלוננת חבלה של ממש בדמות סימן חבלה בסמוך לעין ימין.

הסדר הטיעון

1. ביום 21.7.15, הציגו הצדדים הסדר במסגרתו תוקן כתב האישום, הנאשם הורשע בכתב אישום מתוקן ונשלח לשירות המבחן. לא הוצג הסדר לעניין העונש.

הליכי המעצר

1. הנאשם נעצר במועד ביצוע העבירה (4.4.15), מעצרו הוארך עד ליום 27.5.15. במועד זה שוחרר בתנאי מעצר בית מלא, איזוק אלקטרוני וערבויות. ביום 21.7.15 בוטל האיזוק האלקטרוני ומעצר הבית בו שהה הנאשם אך הנאשם נותר בכל העת בפיקוח של מי מהערבים, ונאסר עליו ליצור קשר עם המתלוננת. ביום 6.4.16, בוטלו כל תנאי שחרורו של המשיב למעט הערבויות ואיסור יצירת קשר עם המתלוננת.

תסקירי שירות המבחן

1. בתסקיר יום 5.11.15, סקר שירות המבחן את הרקע האישי המשפחתי והעברייני של הנאשם. שירות המבחן אף שוחח עם המתלוננת אשר שהתה אותה עת, במקלט לנשים מוכות. שירות המבחן התרשם כי הנאשם נוקט בעמדות בעייתיות וכי המסוכנות ממנו לא פחתה, ועל כן המליץ על הרחקתו מקריית גת, שם מתגוררת המתלוננת.

ביחס לעבירה, הנאשם לקח אחריות חלקית בלבד. הביע צער על מעשיו, אך התקשה להתייחס באמפטיה כלפי המתלוננת. הנאשם הביע דאגה בשל המצב הכלכלי הקשה והחובות הרבים בהם הוא שרוי. שירות המבחן התרשם כי מאז עלייתו ארצה, התקשה הנאשם להיטמע בחברה הישראלית בין היתר בשל קשיי שפה, הוא התקשה להתייחס לדפוסי האלימים, אינו תופס עצמו כאדם אלים ועל רקע זה שלל נזקקות טיפולית. שירות המבחן התרשם כי הנאשם ממוקד בקשיים הכלכליים והבירוקרטיים, ונושא עימו תסכול רב סביב מצב זה, דבר שהיה בו כדי להשפיע על המערכת הזוגית.

לדברי שירות המבחן, הנאשם מסר כי במידה ואשתו תחליט להיפרד ממנו, יקבל זאת בהבנה ולא יתנגד לכך. הוא מקפיד לשמור על התנאים המגבילים בהוראות בית המשפט. תיאר את הגעגועים לבנו, עמו נוהג לשוחח אחת לשבוע, וכי שיחות אלו משפרות את מצב רוחו. לאור עמדתו של הנאשם השולל את נזקקות טיפולית, שירות המבחן נמנע מהמלצה על ענישה טיפולית והמליץ על ענישה מרתיעה אשר תציב גבול להתנהגותו.

1. בתסקיר מיום 14.2.16, ציין שירות המבחן כי הנאשם עובד מזה ארבעה חודשים בחנות ירקות בראשל"צ, מתגורר אצל אחיו, מקבל את החלטתה של המתלוננת להתגרש, ופועל על מנת לקדם נושא זה. הביע את רצונו לשוב ולהיפגש עם בנו על בסיס קבוע. שירות המבחן אף התעדכן במצבה של המתלוננת, אשר עדיין שהתה במקלט, והמשיכה בהליך הטיפולי במקלט. שירות המבחן התרשם, כי הנאשם החל בתהליך חיובי בחייו המתבטא בעבודה מסודרת, מפגשים קבועים עם בנו ויצירת קשר עם גורמי הרווחה על מנת לקבל סיוע חומרי וריגשי. לפיכך המליץ שירות המבחן על העמדת הנאשם בפיקוח במשך שנה, על מנת להמשיך ולעקוב אחר התקדמותו, וענישה בדמות מאסר מותנה.
2. בתסקיר מיום 5.7.16, ציין שירות המבחן, כי הנאשם עובד כתשעה חודשים בחנות הירקות, ממשיך להתגורר אצל אחיו. בדיון מיום 6.4.16 הוסרו תנאי הפיקוח ונותר האיסור יצירת קשר עם המתלוננת, הליכי הגירושין הסתיימו. הנאשם נפגש עם בנו באופן קבוע, בסיוע הרווחה. המתלוננת עדיין ממשיכה לקבל הליך טיפולי במקלט. עוד נכתב שהנאשם מכבד את הוראת בית המשפט ולא יצר קשר עם המתלוננת, אך היא עדיין חוששת מפניו. שירות המבחן עשה עריכת סיכון מחודשת והגיע למסקנה, כי פחת הסיכון להישנות להתנהגות אלימה בעתיד.

שירות המבחן חזר על המלצתו, להעמיד את הנאשם במבחן, ולהטיל עליו מאסר מותנה כעונש חיצוני מציב גבול.

1. בתסקיר מיום 6.4.17, ציין שירות המבחן כי הנאשם החל לעבוד כמטפל סיעודי בקשישים בבית אבות, מסופק מעבודתו, מרוצה מתנאי שכרו, מביע רצון לעבור להתגורר בראשון לציון, ממשיך לקיים קשר רצוף עם בנו. שירות המבחן ציין, כי המתלוננת עזבה את המקלט, כשלושה חודשים קודם לכן. לדברי הנאשם, ערך הסדר לגבי חוב המזונות מול המל"ל, כיום משלם מזונות באופן עיקבי (לא הציג מסמכים). משיחה של שירות המבחן עם המתלוננת עולה, כי מאז שעזבה את המקלט עד עכשיו, הנאשם אינו בקשר עם הבן דבר הגורם קושי רגשי לבן.

שירות המבחן התרשם, כי התנהגותו של הנאשם מאופיינת בפסיביות ובתפיסה קורבנית, הוא מרוכז בעצמו ובצרכיו, אך מתקשה לגייס כוחות לפעול למען מיצוי זכויותיו. כמו גם, ממשיך להתקשות ולהכיר בהתנהגותו האלימה ובנזקקות טיפולית. שירות המבחן מציין כי הסיכון לאלימות כלפי גרושתו פחת, אך בשל מאפייניו מצוי בסיכון לאלימות כלפי בת זוג.

שירות המבחן חוזר פעם נוספת על המלצתו להעמיד את הנאשם במבחן, וסבור כי של"צ שיוטל על הנאשם יהווה עונש חינוכי למען אוכלוסייה נזקקת. לפיכך המליץ על 100 שעות של"צ, במסגרת עמותת "פתחון לב" בראשל"צ.

טיעוני הצדדים לעונש

1. ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת הנסיבות העולות מכתב האישום, לכך שהתקיפה התרחשה לעיני בנם הקטין כשהוא עומד מבוהל וצורח. הפנתה לתסקיר מנובמבר 2015, המלמד כי הנאשם לא נוטל אחריות על מעשיו, משליך את האחריות על המתלוננת, ושולל התנהגות אלימה מצדו. ב"כ המאשימה הפנה לערכים המוגנים שנפגעו.

ב"כ המאשימה ציינה כי הנאשם לא עבר הליך טיפולי וגם היותו בקשר עם גורמי הרווחה, לא מצביעה על טיפול. לדבריה, העובדה שאינו יוצר קשר עם המתלוננת, היא בשל כך שהמתלוננת נמצאת במעון לנשים מוכות, לכן אין לו ברירה אלא לשמור על ההרחקה.

לשיטתה, מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל- 18 חודשים, לדבריה, בשים לב שהנאשם לא עבר כל הליך שיקומי, יש הצדקה לגזור את עונשו של הנאשם, ברף הגבוה של המתחם, וכן מאסר מותנה, קנס, פיצוי והתחייבות. ב"כ המאשימה הציגה פסיקה לתמיכה, בטיעוניה.

1. ב"כ הנאשם הגיש לבית המשפט חיובי מזונות של הנאשם (נ/1), אישור על תשלום מזונות (נ/2), תדפיס חשבון בנק המלמד על תשלום המזונות (נ/3), קבלות של תשלום להוצל"פ (נ/4), פסק דין מבית משפט לענייני משפחה מיום 25.3.2016 המלמד כי הגירושין הסתיימו.

ב"כ הנאשם ציין, שכתב האישום תוקן לקולא. ציין את נסיבותיו האישיות של הנאשם, את קשיי הקליטה מאתיופיה, את החובות שצבר, את קשיי ההתמצאות בישראל מול הבירוקרטיה. לדבריו, הנאשם היה בקשר עם בנו עד עזיבתה של המתלוננת את המקלט, והוא לא יודע איך לחדש את הקשר, שכן אסור לו להעביר מסרים למתלוננת, בשל התנאים המגבילים. לדבריו, הנאשם מתגורר אצל אחיו, עסוק בהישרדות.

ב"כ הנאשם, ציין את התקופה הממושכת בה היה הנאשם עצור ומשוחרר בתנאים מגבילים, את היותו נעדר עבר פלילי, את העובדה שמזה כשנה הוא עובד כמטפל סיעודי בקשישים. לאור האמור, ביקש ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן.

1. הנאשם ביקש לומר דברים. הנאשם ביקש סליחה, ביקש שיאפשרו לו לעשות שירות לתועלת הציבור, ציין כי משתכר 6,000 ₪ ומתוכם משלם 4,000 ש"ח מזונות, צריך לשלם שכ"ד, הוא מתקשה ומבקש עזרה.

דיון

1. הערך המוגן שנפגע בעבירה של תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש הוא זכותו של אדם לשמירה על בטחונו האישי ועל גופו, ובפרט זכות של אישה להיות מוגנת מפני אלימות בן זוגה.
2. מידת הפגיעה בערך המוגן היא ברף הבינוני, הנאשם דחף את המתלוננת, הפילה לרצפה כשבנם הקטין נוכח בסביבה, ובהמשך היכה אותה בפניה וגרם לה חבלה בסמוך לעין, החבלה אינה ברף החומרה הגבוה.
3. באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה נתתי דעתי לכך שהאירוע התרחש על רקע ויכוח שקדם לכך, לנגד עיני בנם הקטין אשר היה נוכח והחל לצרוח במקום. לא היה תכנון מוקדם לביצוע העבירה, לא היה תחכום מיוחד, העבירה לא בוצעה באכזריות רבה או תוך שימוש בנשק קר או חם.
4. מדיניות הענישה הנוהגת: עיון בפסיקה מלמד כי מדיניות הענישה הנוהגת הינה מאסר מותנה ועד לחודשי מאסר ממושכים. ראו למשל:

• רע"פ 11/15 פלוני נ' מדינת ישראל (20.01.15) תקיפה בת זוג, איומים ותקיפה הגורמת חבלה ממשית לבת זוג. המבקש איים על המתלוננת שהיתה בהריון מתקדם. באותו מועד סטר לה ובעט בבטנה. כתוצאה מכך נזקקה לטיפול רפואי. ביום אחר, תקף המבקש את המתלוננת בכך שאחז בשערותיה, ניער את ראשה וסטר בפניה. נגרמו למתלוננת נפיחות מתחת לעין שמאל, דם ניגר מאפה ונראה עליו סימן כחול. המבקש לא נטל אחריות למעשיו. נקבע כי מתחם הענישה נע בין 6 ל- 15 חודשי מאסר בפועל. על המבקש נגזרו 7 חוד' מאסר בפועל ו-7 חודשי מע"ת. ערעורים במחוזי ובעליון נדחה.
• רע"פ 8833/15 פלוני נ' מדינת ישראל (23.12.15), תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש תקיפה סתם ואיומים. המבקש תקף את המתלוננת, אשתו בזמן האירועים, בארבע הזדמנויות שונות. המבקש הכה את המתלוננת באמצעות ידיו ורגליו וכתוצאה מכך נגרמו לה חבלות בזרועותיה, פניה וצווארה והיא חשה כאבי ראש עזים. בהזדמנות אחרת, על רקע ויכוח, הכה המבקש את המתלוננת בידיו וברגליו וגרם לה לשפשופים, נפיחות וכאבי ראש. במועד נוסף, הכה את המתלוננת במכת אגרוף בגבה. ובהזדמנות נוספת אחז בצווארה בחוזקה, עד שהתקשתה לנשום, ואיים עליה שיהרוג אותה. בהמשך, שחרר אחיזתו, תפס בשיערה וגררה אל הסלון, שם הכה אותה בראשה באמצעות נעל, בעט בה והכה אותה בידיו. כתוצאה מכך נגרמו למתלוננת שפשופים והמטומות. נקבע שהמתחם נע בין מע"ת ל- 12 חוד' מאסר בפועל. בימ"ש גזר על המבקש 10 חוד' מע"ת והתחייבות. בערעור המדינה על קולת העונש, קבע המחוזי כי המתחם שנקבע הולם בנסיבות העניין אך החמיר עונשו ל- 7 חוד' מאסר בפועל. בקשת רשות ערעור עליון נדחתה.
• בש"פ 713/15 אבי גור אריה נ' מדינת ישראל (5.2.15), המבקש הורשע, לאחר שמיעת ראיות, בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית כלפי אשתו. המבקש אחז בידה ודחפה לעבר הרצפה עד שנפלה על ברכיה. כתוצאה מכך נגרמו לה, שטף דם, אדמומיות ורגישות בברך שמאל ושטף דם בידה. נגזרו על המבקש 6 חוד' מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננת. ערעורו בבית המחוזי ובעליון נדחו, לרבות בקשתו למשפט חוזר.
• רע"פ 2602/14 טצילו גובנה נ' מדינת ישראל (4.5.14).תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות. המבקש חבט בראשה של אשתו באמצעות בקבוק בירה שהיה בידו. כתוצאה מכך ראשה הסתחרר ונגרם לה חתך בקרקפת שדרש תפירה. בימ"ש גזר עליו 27 ימי מאסר בניכוי ימי מעצרו, כך שלא ירצה עונש מאסר בפועל, מע"ת. ערעור המשיבה על קולת העונש התקבל. במחוזי נקבע כי מתחם העונש הראוי נע בין 6 חוד' מאסר ל- 18 חוד' מאסר והחמיר עונשו של המבקש ל- 7 חוד' מאסר בשל נסיבות מיוחדות. בקשת רשות ערעור בעליון נדחתה.
• רע"פ 7575/13 קסה אינדלקאו נ' מדינת ישראל (7.11.13), תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה של ממש. המבקש תקף את אשתו והכה אותה בפניה באמצעות ידיו. כתוצאה מכך נגרמו לה חבלות של ממש בדמות המטומות מתחת לעיניה. למבקש עבר פלילי באותן העבירות. תסקירי שירות המבחן בעניינו נמצאו שליליים. בימ"ש גזר על המבקש 8 חוד' מאסר בפועל ו- 6 חודשי מע"ת. ערעורים במחוזי ובעליון נדחו.
• רע"פ 7720/12 פלוני נ' מדינת ישראל (12.11.12). תקיפת בן משפחה הגורמת חבלה ממשית, איומים, תקיפה בנסיבות מחמירות, תקיפת קטין וגרימת חבלה של ממש. עקב מחלוקת שנתגלעה בין המבקש לבת זוג, הוא תפס פניה בידיו, אחז בחוזקה בצווארה ובסנטרה, משכה בשיערה והפילה ארצה. לאחר מכן, הכה המבקש ברכב את אחד מילדיו בפניו ובראשו, וכשלא חדלו לשחק בחגורות הבטיחות, נטל המבקש את אחת מהן והכם בה. המבקש החזיק במשרה בגוף ציבורי ולכן בוטלה הרשעתו והוטל עליו צו מבחן למשך 18 חוד'. המחוזי קיבל ערעור המשיבה והחזיר להמשך דיון בבימ"ש השלום שגזר עליו צו מבחן למשך 18 חוד', מע"ת למשך שנה ושל"צ בהיקף 200 שע'. בקשת רשות ערעור בעליון נדחתה.
• רע"פ 1923/11 גזאל חטיב נ' מדינת ישראל (10.03.11) תקיפת בת זוג הגורמת חבלה ממשית ואיומים. המבקש הכה את המתלוננת באמצעות ידיו בחזה ובראשה, סטר לה ואחז בצווארה. עוד איים על המתלוננת בפגיעה בגופה כשהתקרב אליה בלילה, עת שנכנסה למיטתה, כשהוא אוחז בסכין ואיים שירצח אותה. במועד אחר, הפיל אותה על הרצפה, דרך על ראשה, הכה ושרט אותה בידיו בחזה ובכתפיים, ובאמצעות מטאטא ברגליה, בכך גרם לה חבלות רבות. בימ"ש גזר על המבקש 6 חוד' מאסר לריצוי בעבודות שירות, 12 חוד' מע"ת, התחייבות וקנס. התקבל ערעורה של המדינה על קולת העונש במחוזי ועונשו של המבקש הוחמר ל- 12 חוד' מאסר בפועל. יתר רכיבי הענישה נותרו על כנם. בקשת רשות ערעור בעליון נדחתה.
• רע"פ 8279/08 ראמז חיג'אזי נ' מדינת ישראל (05.10.08). תקיפה סתם של בת זוג בנסיבות מחמירות. המבקש תקף את המתלוננת, אשתו, בראשה ופניה בפרק זמן של כ-5 חוד'. כתוצאה מכך ראייתה טושטשה. בימ"ש גזר על הנאשם שנת מאסר בפועל, מע"ת. ערעורים במחוזי ובעליון נדחו.
• ת"פ (ק"ג) 16418-02-16 מדינת ישראל נ' חיים ברגיק (23/11/16). תקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש. הנאשם הכה באפה, על רקע ויכוח שפרץ בין השניים. כתוצאה מכך נגרמה למתלוננת חבלה בדמות נפיחות קלה באף ודימום מהאף. על הנאשם נגזרו של"צ, מע"ת והתחייבות. \
• ת"פ (ק"ג) 4234-12-14 מדינת ישראל נ' פלוני (22.01.17). הנאשם הורשע לאחר שמיעת הוכחות בעבירות של איומים, תקיפת בת זוג ותקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש. הנאשם זוכה בעבירות של כליאת שווא ותקיפה. הנאשם איים על אשתו, המתלוננת, על רקע ויכוח שפרץ בין השניים, שיזרוק אותה מהחלון. בהמשך תפס בפניה בחוזקה, משך את שערה ובחדר באמבטיה סובב את ידה ומשכה לסלון. הנאשם סטר בפניה וכשצעקה, סתם את פיה. המתלוננת נשכה אותו בידו ובתגובה הוא בעט בה בכל חלקי גופה, בראש, בגב ובירך. כתוצאה מכך נגרמו לה סימן חבלה בפנים, אודם ורגישות בלסת העליונה ורגישות בגב התחתון. בימ"ש ביטל ההרשעה והטיל על הנאשם של"צ בהיקף 250 ש', התחייבות, צו מבחן לשנה ופיצוי למתלוננת.
• ת"פ (ב"ש) 28972-05-14 מדינת ישראל נ' פלוני (13.1.16), הנאשם הודה והורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות כנגד בת זוגו. הנאשם הכה את המתלוננת בראשה וגרם לה לפצע בגבה. על הנאשם נגזרו חודשיים מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות, מע"ת, פיצוי למתלוננת וקנס.
• ת"פ (ראשל"צ) 17233-07-12 מדינת ישראל נ' אופיר כדיר (24.6.15), תקיפה הגורמת חבלה של ממש כנגד בת זוגו שהיתה אותה העת חברתו. הנאשם דחף את חברתו בעודה משוחחת בסלולרי. בהזדמנות נוספת בעודם נוסעים ברכב, תקף הנאשם את המתלוננת בעודו נוהג בכך שהכה אותה בידיה וכתוצאה מכך נגרמו לה סימנים בידיים. הנאשם היה בגילופין בכל אותם האירועים. נגזרו על הנאשם של"צ, מע"ת, פיצוי וקנס.

1. לאור כל המפורט לעיל, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם לאירוע בנסיבות שלפני, נע ממאסר מותנה ועד לשנת מאסר בפועל.
2. במקרה דנן לא קיימים שיקולים המצדיקים סטיה לקולא או לחומרא ממתחם העונש ההולם.

גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם:

1. בבואי לגזור את עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם, לקחתי בחשבון את השיקולים הבאים:

• זקפתי לזכותו של הנאשם, את היותו נעדר הרשעות קודמות.
• לקחתי בחשבון את התקופה הממושכת בה שהה הנאשם במעצר ובתנאים מגבילים. כאמור, הנאשם שהה במעצר מאחורי סורג ובריח במשך 54 יום, מיום 4.4.15-27.5.15, לאחר מכן שהה הנאשם כמעט חודשיים בתנאי מעצר בית מלא הכוללים איזוק ופיקוח אנושי, וזאת עד ליום 21.7.15 ולאחריהם שהה למעלה משמונה חודשים בתנאים מגבילים אשר הגבילו את תנועתו לעיר ראשון לציון. עד היום שוהה הנאשם בתנאי הרחקה מהמתלוננת. יצוין, כי הנאשם לא הפר את התנאים ולו פעם אחת.
• לקחתי בחשבון את מאמציו של הנאשם לחזור למוטב. את העובדה שהתגרש מהמתלוננת ומנסה לשמור על קשרים תקינים עם בנו הקטין, החל בעבודה מסודרת כמטפל בקשישים בבית אבות, עושה מאמצים לשלם את המזונות ולהסדיר חובות.
• לקחתי בחשבון את התרשמות שירות המבחן, כי פחת באופן משמעותי הסיכון כלפי המתלוננת. עם זאת, בשל העדר הליך טיפולי, עדיין קיים סיכון להישנות עבירות בעתיד כלפי בת זוג.
• לקחתי בחשבון את המלצת שירות המבחן, להעמיד את הנאשם במבחן וליתן עונש מרתיע לעתיד ולהטיל ענישה חינוכית בדמות של"צ.
• לקחתי בחשבון את שיקולי הרתעת היחיד והרבים בגדרו של המתחם.

18. לאחר ששקלתי כל אלה, מצאתי לנכון, בזו הפעם, לאמץ את המלצת שירות המבחן, להימנע מענישה בדמות מאסר בפועל, ולהעדיף את האפיק החינוכי בדמות של"צ, צו מבחן ומאסר מותנה.

סוף דבר

19. לאור כל האמור, מצאתי לנכון ולמידתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א. אני מטילה על הנאשם 5 חודשי מאסר וזאת על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירה של תקיפת בת זוג בניגוד לסעיפים 379, 380, 382 (ב) (1) או 382 (ג) לחוק העונשין התשל"ז 1977.

ב. הנאשם יחתום על התחייבות כספית על סך 3000 ₪ להימנע מביצוע כל עבירת תקיפה וזאת למשך 3 שנים מהיום. הנאשם יחתום על ההתחייבות עוד היום, אחרת יאסר למשך 15 יום. ניתן לחתום על ההתחייבות במזכירות בית משפט השלום באשקלון.

ג. פיצוי למתלוננת, עת/1, אישיי וונדים, ע"ת 1, בסך של 1000 ₪.

הפיצוי ישולם ב- 4 תשלומים חודשיים, רצופים ושווים החל מיום 1.7.17.

ד. הנני מטילה על הנאשם צו מבחן וזאת למשך שנה. הנאשם ימצא בפיקוח שירות המבחן למשך שנה מהיום. במסגרת המבחן ישולב הנאשם בכל הליך טיפולי ששירות המבחן ימצא לנכון מעת לעת.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו המבחן.

ה. הנני מטילה על הנאשם צו לביצוע 100 שעות שירות לתועלת הציבור וזאת במשך שנה.

השל"צ יבוצע במסגרת "פתחון לב" בראשון לציון בתפקידי אריזה בהתאם לתכנית שגובשה על ידי שירות המבחן ובפיקוח שרות המבחן.

אם יתעורר צורך בשינוי מקום ההשמה, שרות המבחן יעשה כן וידווח לבית המשפט.

הנאשם מוזהר כי אם לא ימולאו תנאי הצו במלואם, ניתן יהיה לבטלו ולהטיל עליו עונש נוסף, בגין העבירות בהן הורשע, במקום צו השל"צ.

ככל שיש מוצגים – יושמדו.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ז אייר תשע"ז, 23/05/2017 במעמד הנוכחים.